החלטה בתיק א 31302/07

בישיבת יום 20.2.08 טען כל אחד מן הצדדים, כי יש מקום להשלמה של ההליכים המקדמיים.

אי לזאת, הוריתי לצדדים להגיש את הנחוץ לתיק בית המשפט וקבעתי מועד לתזכורת פנימית.

עתה הגיש כל צד את עמדתו, ונפתח הפתח למתן הוראות לשני הצדדים.

בקשת התובע:

התובע עתר, עוד במעמד הדיון, לאפשר לו לעיין במסמכי התקשרות של הנתבע 1 עם בנק לאומי. הכוונה למסמכים  של התקשרות, שהתובע לא היה צד להם.

לגרסת התובע, המסמכים נחוצים לו, כדי לאשש את תביעתו לפיה, לכאורה פעל הנתבע מאחורי גבו של התובע, והגיע להסכם עם בנק לאומי על בסיס ההצעה המקורית שגובשה יחד עם התובע.

התובע ציין, כי פנה לבנק לקבלת עותק המסמכים, ונתקל בסרוב.

הנתבעים מצידם, התנגדו למבוקש.

לגרסתם, בתגובה מיום 3.3.08 מדובר במסמכים שלתובע אין זכות לעיין בהם, וכי בשלב זה אינם רלוונטיים.

ההסכם שבין הנתבעים או מי מהם, לבין הבנק, הינו הסכם אחר לחלוטין, שלתובע אין דריסת רגל בו והוא אינו זכאי לקבל עיון בו.

הנתבעים מוסיפים עוד, כי תכליתה הראשונית של התביעה אינו כספי אלא מתן חשבונות, ועל כן אין להעניק לתובע עיון במסמכים בטרם הוכרה זכאותו.

לאחר שאני שוקלת את עמדות הצדדים, מסקנתי היא כי יש לאפשר לתובע את העיון המבוקש. המסמכים שהעיון בהם מתבקש הם לב ליבה של התובענה.

עיון בהם, הוא מהותי ויש בו כדי להשליך על התביעה, לבססה או לערערה.

אינני מקבלת את עמדת הנתבעים, כי המסמכים הללו אינם רלוונטיים וכי העיון בהם, מקומו רק לאחר הכרעה בעצם זכאות התובע למתן חשבונות.

 הרלוונטיות של המסמכים מובהקת. כאן המקום להזכיר את ההלכה כי רלוונטיות של מסמך לצורך גילויו, רחבה יותר מאשר הרלוונטיות כהצגתו כראיה במשפט.

אשר על כן, בהיות המסמכים רלוונטיים ביותר לתובענה, אני מתירה את העיון בהם.

הדרישה כאן מופנית כלפי צד שלישי, מוסד בנקאי, ולא כלפי הנתבעים במישרין.

דין הוא כי ניתן לפנות אל צדדי ג', בנסיבות מסוימות ולקבל מהם מסמכים הגם שאינם צד לתיק. במיוחד כאשר עסקינן במוסדות בנקאיים, כבענייננו.

ראו: רע"א  1917/92  סקולר נ. ג'רבי פד"י מ"ז(5), עמ' 764, בהקשר של צו המופנה כלפי מוסדות בנקאיים של בעלי הדין.