א
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
|
2715-06
08/01/2008
|
בפני השופט:
גנות דליה
|
- נגד - |
התובע:
עו"ד מיכה צמיר - בתפקידו כמפרק חברת אברהם כהן ושות' חברה קבלנית בע"מ - בפירוק
|
הנתבע:
1. עו"ד אלי אופיר 2. עו"ד יונה מרקוביץ 3. עו"ד יאיר צדוק
|
|
1. בפני בקשה לביטול החלטה שניתנה על ידי ביום 14.1.07 (להלן: "
ההחלטה") בבקשה שהוגשה על ידי עו"ד מיכה צמיר בתפקידו כמפרק חברת אברהם כהן ושות', חברה קבלנית בע"מ - בפירוק (להלן: "
המבקש") כנגד עו"ד אלי אופיר, עו"ד יונה מרקוביץ ועו"ד יאיר צדוק בתפקידם ככונסי נכסים לרישום זכויות הדיירים (להלן: "
המשיבים").
העובדות הצריכות לעניין
2. התובענה שבכותרת עוסקת בשאלת הבעלות בזכויות בנכס המכונה "חנות 33" הנמצא במרכז המסחרי בהרצליה. התובענה הוגשה על ידי המפרקת המקורית של חברת אברהם כהן ושות' חברה קבלנית בע"מ - עו"ד איריס אבידור, אשר סיימה את תפקידה כמפרקת ימים ספורים לאחר הגשת התובענה, ובמקומה מונה עו"ד מיכה צמיר. המשיבים, אשר מונו על ידי בית המשפט ככונסי נכסים לרישום זכויות רוכשי הדירות והשטחים המסחריים בפרוייקט, צורפו כמשיבים לתובענה וזאת במספר תנאים אשר אחד מהם הוא כי תביעת החוב שהגישו כנגד החברה שבפירוק תאושר, אלא שתביעת החוב נדחתה.
3. בתאריך 25.10.07 ניתנה החלטה על ידי בית המשפט המחוזי בתל-אביב (כב' השופטת ו. אלשייך) במסגרת תיק פש"ר 1672/01, בגידרה נפסק כי הליך הפירוק מיצה את עצמו, וזאת לאור הדו"ח שהוגש על ידי המבקש ואשר מעיד כי החנות אינה בבעלות החברה שבפירוק. משכך, השאיר בית המשפט למבקש את ההחלטה בדבר משיכת התובענה או אי קידום ההליכים בה. כמו כן הורה בית המשפט למבקש להאיץ את סיום הליך הפירוק.
4. המשיבים הגישו בקשה לעיכוב החלטת בית המשפט מיום 25.10.07. בקשה זו נדונה בבית המשפט המחוזי בתל-אביב (כב' השופטת ו. אלשיך), ונדחתה בהחלטה מנומקת מיום 1.1.07. משכך, הגישו המשיבים ערעור על ההחלטה וכן בקשה לעיכוב ביצועה, בקשה אשר התקבלה ביום 25.11.07.
5. בתאריך 25.10.07 הגישו המשיבים בקשה "
לעכב דיון בבקשה אשר תוגש, אם וככל שתוגש, על ידי המפרק למשוך את התביעה, עד לאחר הכרעה בבקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה", ועוד טרם יבשה הדיו על בקשה זו, הגישו המשיבים ביום 6.11.07 "הודעה מטעם כונסי הנכסים", בגידרה חזרו למעשה על בקשתם לעכב את משיכת התובענה, ככל שתוגש בקשה בעניין.
6. זה המקום לציין כי "הודעה" זו, כשמה כן היא, ואין מדובר בבקשה, והיא אף לא נדונה כבקשה. לתומי סברתי, כי מדובר "בהודעה" אשר מקובלת על הצד שכנגד ואשר ניתנה למתן הסדר הטוב, ומשכך קיבלתיה ביום 14.11.07 ללא קבלת תגובת הצד שכנגד, ועל כן הופתעתי לקבל ביום 22.11.07 בקשה דחופה לביטול החלטתי מיום 14.11.07.
7. בבקשה זו טוען המבקש כי "ההודעה" מיום 6.11.07 אינה אלא בקשה מוסווית לעיכוב החלטתה של כב' השופטת ו. אלשייך מיום 25.10.07, ומשנדחתה הבקשה לעיכוב ביצוע על ידי כב' השופטת אלשיך, ואף הוגשה בקשה בענין לבית המשפט העליון, לא היה בסמכות מותב אחר בבית משפט זה לקבל החלטה בעניין. המבקש טוען כי הבקשה הוגשה תוך הסתרת פרטים ובחוסר תום לב וכי ההחלטה בעניינה ניתנה בחוסר סמכות עניינית, ומשכך היא בטלה ומבוטלת.
8. מתגובת המשיבים עולה, כי בית המשפט העליון עיכב את ביצוע ההחלטה זה מכבר, ומשכך מתייתר הדיון בבקשה זו.
9. אכן, משעוכבו ההליכים בהתאם להחלטת בית המשפט העליון, אין עוד טעם בדיון בבקשה זו, אלא, שאינני יכולה שלא להתייחס להתנהלות המשיבים - כונסי הנכסים, אשר הגישו בהיתממות "הודעה" אשר נחזית להיות מוסכמת, מקום שהתברר שלא רק שאיננה מוסכמת, אלא שהיא מיועדת לשנות החלטה אחרת של בית משפט זה, וזאת מבלי להניח את התשתית העובדתית המלאה.
התנהלות זו, מקומה לא יכירנה במחוזותינו, ומוטב היה לכונסי הנכסים אילו היו נמנעים מהתנהלות זו, ובעניין זה די לחכימא ברמיזא.
10. מכל מקום, ולמרות שההחלטה התייתרה, ולמען הסר כל ספק, הנני קובעת כי החלטתי מיום 14.10.07 מבוטלת בזאת.
המזכירות תעביר עותק ההחלטה בדואר רשום עם אישור מסירה.
ניתנה היום
א' שבט, תשס"ח
(
8 ינואר, 2008
) בלשכתי