החלטה בתיק א 2681/05

בתיק זה ניתנה על ידי ביום 1.2.07 החלטה בבקשות ביניים שונות שהגישו התובעים שעניינן תשובות לשאלון וגילוי מסמכים.

בהחלטה סקרתי את מהות הסכסוך וכן את ההלכה הרלוונטית בנושא הבקשות, כאשר נעתרתי לבקשות באופן חלקי. בין היתר קבעתי כי על הנתבעים 1 ו- 2 (להלן: " הנתבעים") לגלות את המסמכים המבוקשים תוך 30 יום, וכן עליהם להשיב לשאלון שנמסר להם ע"י התובעים. ציינתי במפורש כי היה עלי להעתר לבקשה לחיוב הנתבעים במענה לשאלון שכן לא ניתן מענה ענייני ורק לפנים משורת הדין, הוריתי על מתן אורכה לנתבעים למסירת תשובה עניינית לשאלון, וזאת לא יאוחר מיום 11.2.07, שאם לא כן, יהיה עליהם להשיב לשאלון כמות שנשאל. לא מצוייה בתיק כל תגובה עניינית.

עוד קבעתי בהחלטה דיון לקדם משפט להיום, וזאת לאור בקשת התובעים להקדים את הדיון. בשולי ההחלטה הוריתי כי יוגשו תחשיבי נזק ע"י הנתבעים 14 יום לפני קדם המשפט, הואיל ותחשיבי הנזק מטעם התובעים כבר בתיק.

ביום 19.4.07 הגישו הנתבעים בש"א 8626/07 למתן אורכה להשלמת ההליכים המקדמיים. לטענתם, ההחלטה מיום 1.2.07 לא הומצאה לבא כוחם ונודע להם עליה רק בעקבות פניית בא כוח התובעים מיום 16.4.07, למרות שבתיק אישור מסירה של ההחלטה למשרד בא כוח הנתבעים.

ביום 14.5.07, דהיינו ימים ספורים לפני ישיבת קדם המשפט, הגישו הנתבעים שלוש בקשות ביניים לביהמ"ש, 10326/07 - 10328/07,  כנגד כל אחד מהצדדים האחרים בתיק, שעניינן השלמת ההליכים המקדמיים כנגד כל אחד מהצדדים האחרים.

לאחר שעיינתי בבקשות, הגעתי למסקנה כי דינן להדחות.

אומנם קיימת חשיבות מרובה בהשלמת הליכי ביניים, שכן יש בכך כדי לקדם את בירור התובענה, למקד את הצדדים בענינים הדרושים ולחסוך בזמנו של ביהמ"ש ובזמנם של הצדדים. עם זאת, וכפי שיפורט להלן, שעה שבית המשפט קוצב מועדים, והחלטותיו לא מקויימות, יש מקום להגביל את הצדדים בדיון בבקשות שניתן היה להגישן זה מכבר ואלה היו אמורות להיות מונחות לפתחו של ביהמ"ש לפני זמן רב, לא כל שכן, ביהמ"ש כבר נדרש להחלטות ביניים ויש בדבר כדי להכביד על ביהמ"ש שלא לצורך, ואבהיר:

ראשית, פרט לבש"א 8267/07, כל יתר הבקשות אינן נתמכות בתצהיר למרות שהן שזורות טענות עובדתיות והיה מקום לתמוך גם אותן בתצהיר. למעשה, די בכך כדי לדחות את שלוש הבקשות האמורות.

בהתאם להחלטת כב' הרשם גלדשטין מיום 12.3.06, היה על הצדדים לסיים את ההליכים המקדמיים תוך 60 יום. לא ניתן כל טעם ע"י הנתבעים מדוע לא טרחו להגיש את הבקשות במועד המתחייב מההחלטה האמורה, אלא בחלוף יותר משנה מהינתה. במיוחד נכון הדבר, שעה שמהבקשות עצמן עולה שהנתבעים ידעו מזה זמן ניכר כי הצדדים האחרים לא נענים לבקשותיהם. כך, התובעים לא השיבו לשאלון, לטענת הנתבעים, למרות מכתב בא כוח הנתבעים מיום 31.5.06, הנתבעת 3 לא מסרה תצהיר גילוי מסמכים ותשובות לשאלונים כמבוקש במכתב בא כוח הנתבעים מיום 28.11.06, ואילו הנתבעת 4 התנגדה להמצאת תצהיר תשובות משלים לשאלון חרף מכתב בעניין מיום 27.1206. תמהני מדוע נמנעו הנתבעים להגיש את הבקשות נגד הצדדים האחרים, אלא רק ימים ספורים לפני קדם המשפט, בחלוף חודשים מאז שמבוקשם לא ניתן.

אציין כי מתגובת בא כוח התובעים לבקשה עולה כי הומצאו לבא כוח הנתבעים תצהירי תשובות לשאלון של הצדדים וזאת עוד בחודש יולי 2006 תוך שנכתב במפורש כי במידה ויהיה צורך בהשלמה, יפנו לבא כוח התובעים, אך כזאת לא נעשה במשך כעשרה חודשים.

תמהני על טענת הנתבעים לפיה איסוף החומר מצריכה זמן רב ולא עלה בידם לעשות כן. עסקינן בתביעה שהוגשה בשנת 2005 כאשר צווי הביניים ניתנו בסמוך לאחריה ויש לשער כי במאמץ סביר ניתן היה לקבל את החומר. מכל מקום, אם נתקלו הנתבעים בקשיים בקבלתו מן הראוי שהיו פונים לבית המשפט בעניין במהלך התקופה ולא ימים ספורים לפני הדיון.

טעם נוסף להחלטתי הינו שביום 1.2.07 ניתנה על ידי, כאמור, החלטה מפורטת בענין בקשות ביניים ולו טרחו הנתבעים להגיש את הבקשות במועד, ניתן היה להכריע בבקשות האמורות במסגרת אותה החלטה ולהביא בכך לידי סיום את הבקשות האמורות. אמנם, לדברי הנתבעים הם לא היו מודעים להחלטה האמורה, אך ודאי ידעו על הבקשות נשוא אותה החלטה, ולכן שעה שמונחות לפני בית המשפט בקשות ביניים מטעם צד לחייב את משנהו בגילוי מסמכים ותשובות לשאלונים, ולטעמו יש מקום לחייב את המבקש וצדדים אחרים להליך, בגילוי מסמכים ותשובות לשאלונים, מן הראוי שיגיש אף הוא בקשות בעניין, על מנת שבית המשפט לא יידרש פעם אחר פעם למתן החלטות בבקשות ביניים שניתן לסיימן במקשה אחת. הדבר גורם לסרבול ההליך המשפטי, מכביד על עבודת בית המשפט שלא לצורך וגורם להארכת ההתדיינות. לכן, גם אם אקבל את טענת בא כוח הנתבעים שלא היה מודע להחלטה, לא ניתן כל טעם מדוע הבקשות מטעם מרשיו, לא הוגשו סמוך לאחר שהתחוור לו כי הצדדים האחרים לא נענים לבקשותיו, ולמצער לאחר שהוגשו כנגד מרשיו בקשות ביניים. הגשת הבקשות רק עתה תחייב את ביהמ"ש שוב לדון בעניינים שניתן היה לדון בהם במסגרת ההחלטה הקודמת, ולדחות את הדיון ואת ביצוע המתחייב ועכוב בירור התובענה.

מעל ומעבר, הנתבעים ידעו זה מכבר שהתיק קבוע לדיון להיום לקדם משפט. בנסיבות אלה, מן הראוי היה ששלוש הבקשות היו מוגשות קודם למועד הגשתן בפועל, ולא רק ביום 14.5.07, על מנת שיהיה סיפק בידי המשיבים להן, להגיש תגובה, ובית המשפט יוכל להכריע בהן ולמצער לקיים דיון ענייני. בהקשר זה ראה דברי כב' השופט גרוניס ברע"א 8327/05 צדיק נ' פנימי החלים באנלוגיה לבקשות שלפניי.

בנסיבות אלה, ישיבת היום היתה לריק, במיוחד שהנתבעים גם לא הגישו תחשיבי נזק כפי שקבעתי בהחלטתי האמורה.

שקלתי אם ניתן להסתפק בחייב הנתבעים בהוצאות במקום דחיית הבקשות. סבורני כי לאור הנימוקים שפירטתי בהרחבה לעיל, אין מקום לבוא שוב לקראת הנתבעים.

בנסיבות אלה, הסתיים שלב קדם המשפט.

על מנת לקדם את התיק, בטרם מתן החלטה להגשת תצהירי עדות ראשית, ניתנת האפשרות לנתבעים, לפנים משורת הדין, להגיש תחשיבי נזק מטעמם תוך 14 יום מהיום. עם קבלת תחשיבי הנזק, אלה יובאו לעיוני על מנת שקול הצעת בית המשפט בטרם החלטה על הגשת תצהירי עדות ראשית.

תזכורת פנימית ליום 14.6.07.

ניתנה היום ד' בסיון, תשס"ז (21 במאי 2007) בהעדר הצדדים.