החלטה בתיק א 25740/05

עניינה של החלטה זו הנה בקשת הנתבע, להורות לתובעת להפקיד ערובה להבטחת תשלום הוצאותיו בהתאם לסמכות המוקנית לבית המשפט על פי תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984 (להלן : " התקנות") וכן מכוח סעיף 353א לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן: " החוק").

1.      הנתבע טוען, כי התביעה דנן חודשה ביום 4.12.06 וכי מעל לשנה לא נעשה בתיק דבר. עוד טוען הנתבע, כי מנספח ג' המצורף לבקשה עולה, כי התובעת הנה בבעיות כלכליות קשות, כי התובעת היתה חברה לא פעילה במשך למעלה משנה ורק לאחרונה מונה מנהל חדש (ראה נספח א' המצורף לבקשה), כי התובעת לא נקטה בכל פעולה של ממש, לא חתמה על חוזים, לא הפקידה כספים, חשבונותיה בבנק לא היו פעילים וכי זו היתה חברה לא פעילה.

בנוסף, נספח ב' המצורף לבקשה מלמד, כי אף לאחר שהוצא צו ירושה, לא ניהל איש את החברה ובמשך חצי שנה נוספת המשיכה התובעת להתקיים ללא כל פעילות של ממש.
בנוסף טוען הנתבע, כי סיכויי התביעה נמוכים.

לפיכך, לטענת הנתבע, הואיל והתובעת הינה חברה בלתי פעילה, ללא כל נכסים ו/או פעילות וסיכוייה להצליח בתביעה נמוכים, קיים חשש של ממש כי באם תדחה התביעה לא יהיה מהיכן לגבות את סכום ההוצאות, באם ייפסקו כנגד התובעת.

מנגד טוענת התובעת, כי סיכויי הצלחתה של התביעה גבוהים, ולפיכך אין מקום להורות לה על הפקדת ערובה.

עוד טוענת התובעת, כי מסקנות הנתבע לעניין מצבה הכלכלי של התובעת, נכונות למועד כתיבת הצוואה אך אין בהן כדי להוכיח כי זהו מצבה של התובעת נכון להיום.
עוד נטען, כי מצבה הכלכלי של התובעת לא נשתנה לרעה מאז הגשת התביעה ועד היום וכי מותו של מנהל התובעת אינו מהווה עילה להפעלת תקנה 519 לתקנות.

התובעת הגישה תגובה נוספת, בהתאם להחלטת בית המשפט מיום 27.3.07, לפיה נדרשה להמציא מסמכים המעידים על איתנותה הפיננסית בצירוף אסמכתאות ולהבהיר האם הינה פעילה.
בתגובתה של התובעת מוסיפה התובעת וטוענת, כי היא עדיין קיימת גם אם אינה פעילה.
 

2.      סעיף 232 לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983 בוטל בחוק החברות, התשנ"ט-1999 ולא נחקקה הוראה אחרת תחתיו ומשכך נותר בעינו המשטר שנקבעה בתקנה 519 לתקנות. אלא שביום 7.3.05 תוקן חוק החברות והסדיר את סוגיית הערובה להוצאות. הסדר זה הוא אשר חל בענייננו.