החלטה בתיק א 25722/06

1.         בפניי בקשת רשות להתגונן מפני תביעה לתשלום חוב בסך של 79,065 ש"ח שהצטבר בחשבון הבנק של הנתבעת 1 ( להלן: "החברה"), שלפרעונו ערבה הנתבעת 2.

2.         הנתבעות טוענות להגנתן כי הבנק התובע ( להלן: "הבנק") איפשר להן לחרוג ממסגרת האשראי. לקראת סוף שנת 2004  הן ביקשו להסדיר את חובן לבנק בדרך של נטילת הלוואה מן האגודה הישראלית להלוואות ללא ריבית ( להלן: "האגודה"). ביום 29.11.2004 אושרה ההלוואה באופן עקרוני. דא עקא, ביום 20.12.2004 הודיעה האגודה כי לא ניתן להעמיד את ההלוואה המבוקשת לנוכח הגבלת חשבון הבנק של החברה. הנתבעות טוענות כי הבנק הגביל את החשבון בלא הצדקה למרות שידע כי בזמן הקרוב אמורים כספי ההלוואה להיות מוזרמים לחשבון. בחודש פברואר 2005 הושג הסדר עם הבנק לפיו החוב בחשבון ישולם ב- 20 תשלומים אך הבנק לא קיים ההסדר. עוד טוענות הנתבעות כי לא קיבלו מסמכים שונים הדרושים לשם בדיקת החוב.

3.         מי שמבקש רשות להתגונן חייב להכבד ולפרט היטב את טענות הגנתו. כידוע:

            " נתבע בסדר דין מקוצר אינו רשאי להסתפק בהעלאת טענות כלליות בתצהירו, אלא עליו להיכבד ולהיכנס לפרטי הגנתו"

ע"א 13/80 סמינר למורות בית רבקה נ' סולל בונה פ"ד ל"ו(1) 267, 273

וראה גם ע"א 2418/90 רלפו (ישראל) בע"מ נ' בנק למסחר בע"מ  פ"ד מז(5), 133 ,עמ' 138-139:

" אך בגרסתו חייב הנתבע המבקש רשות להתגונן להכבד ולהכנס לפרטי הדברים."

וכן:

"... לא תינתן רשות להתגונן למבקש, שלא פירט בתצהירו מסכת עובדתית שלמה ומפורטת של הגנתו..."

ע"א 594/85 זהבי נ' מגרית בע"מ , פ"ד מב (1) 721, 722.

עצם העובדה שהנתבעת לא נחקרה על תצהירה, אינה מועילה לנתבעות, שכן ההמנעות מחקירה אין כוחה יפה להוסיף לתצהיר את מה שלא היה בו מלכתחילה. ראה ע"א 16/89 "ורדים" חברה לגידול פרחים נ' החברה הישראלית   פ"ד מה(5), 729 ,עמ' 735-736:

" טענתה השניה של המערערת היא כי בהיעדר חקירה על התצהיר שהוגש מטעמה, היה על בית המשפט לראות את האמור בו כאמת ולפסוק בהתאם לכך. ...אולם, המשיבה צודקת בטענה כי הימנעותו של התובע מניצול זכותו לחקור אין בה כדי להוסיף לתצהיר את שאין למצוא בו מעיקרו. היינו, בעוד שיש בחקירה על התצהיר כדי להוסיף או להבהיר פרטים לטובתו של צד זה או אחר, הרי באין חקירה כזו עומד בפני בית המשפט אך האמור בתצהיר, ובית המשפט בוחן אם יש בדברים אלה כדי לבסס הגנה, ולו בדוחק, נגד התביעה."

במקרה דנן לוקות טענות ההגנה בהעדר פירוט מינימלי כנדרש. כך למשל, הגם שמצויין כי מסגרת האשראי בחשבון עמדה על 25,000 ש"ח, אין כל פירוט מה היה מצב החריגה בחשבון בעת שהשיקים חוללו מחמת העדר כיסוי מספיק, על מנת שניתן יהיה לבחון את סבירות פעולתו של הבנק כאשר החליט שלא לכבד שיקים. אין גם כל פירוט של מצבת הבטחונות עובר להגבלת החשבון.

4.         זאת ועוד, מתוך דפי החשבון עולה כי חשבון הבנק של החברה הוגבל כבר ביום 25.11.2004, קרי, עוד בטרם אושרה ההלוואה על ידי האגודה, ומכאן שאין ממש בטענה כאילו הבנק גרם להגבלת החשבון למרות שידע כי ההלוואה אושרה.

5.         מכל מקום, אם הנתבעות סברו כי החשבון הוגבל שלא כדין, צריכות היו להגיש בקשה להסרת ההגבלה, לפי חוק שיקים ללא כיסוי, דבר שלא נעשה על ידן ומדבר בעד עצמו. אין מקום להזקק כעת לטענות בענין ההגבלה, טענות שניתן היה לברר בזמן אמת במסגרת הליך ייעודי שנקבע לשם כך על ידי המחוקק.

6.         הנתבעת טוענת כי הגיעה עם הבנק להסדר בדבר סילוק החוב בחשבון באמצעות פרעונו בעשרים תשלומים. להוכחת ההסדר היא צירפה לתצהירה מכתבים בהם ביקשה להגיע להסדר. דא עקא, מכתבים מתוצרת עצמית של הנתבעת אינם יוצרים הסדר פריסת חוב המחייב את הבנק. זאת ועוד, מתוך המכתבים עולה כי מדובר בהצעות לפריסת החוב, שמועד הפריסה בהן הולך ומתארך ככל שחולף הזמן. כך למשל, במכתב מחודש פברואר 2005 ביקשה הנתבעת פריסה של עשרים תשלומים; בחודש אוקטובר 2005 התבקשה כבר פריסה לשלושים ושישה תשלומים; בחודש אפריל 2006 התבקשה פריסה של ארבעים ושמונה חודשים. בנסיבות אלה, ברי כי הבנק לא היה חייב להסכים להצעות אלה של הנתבעת. כשם שאינו חייב להעמיד אשראי ללקוחותיו, כך גם הבנק אינו חייב להסכים להצעות פריסת חוב, שעל פניהן אינן רציניות הואיל ומועדי הפריסה המוצעים הולכים ומתארכים ככל שחולף הזמן.

7.         הטענה האחרונה היא בענין גילוי מסמכים הדרושים לנתבעות לצורך הגנתן. גם טענה זו אינה יכולה להתקבל, משום שלא צורפה לבקשה ולו גם פנייה אחת בכתב המעידה כי אכן היתה דרישה כלשהי מצידן של הנתבעות לקבל מסמכים מהבנק, בין לפני הגשת התביעה ובין לאחריה, ולמעשה מדובר בנסיון ליצור יש מאין עילה לקבלת רשות להגן, בהעדר כל הגנה לגופו של ענין.

8.         מכל הטעמים שפורטו לעיל, הבקשה נדחית. הבנק רשאי ליטול פסק דין כמבוקש בכתב התביעה.

9.         המזכירות תשלח ההחלטה לצדדים.