החלטה בתיק א 25397/07

עניינה של החלטה זו בבקשת רשות להתגונן שהוגשה על ידי הנתבעת, כנגד תביעת פינוי, בסדר דין מקוצר.

הדיון בבקשה למתן רשות להתגונן, התקיים 23.7.07, לפני למעלה משנה, והסיכומים הוגשו. אלא לפני שביהמ"ש הספיק ליתן החלטתו, הודיעו הצדדים כי הם מנהלים מו"מ לפשרה, ועתרו כי ביהמ"ש יעכב את ההחלטה מתחת ידיו, על מנת לאפשר את מיצוי המגעים.

נעתרתי לבקשה, ולאחר ארכות רבות, נתקבלה הודעה, כי למרות המו"מ שנוהל באריכות לא הצליחו הצדדים להגיע להסדר, ואין מנוס ממתן החלטה זו.

רקע:

המבקשת, א.ב.א.מ.א ניהול בע"מ (להלן: " הנתבעת"), הינה בעלת הרשאה מאת התובעות לנהל ולהפעיל מסעדה בשטח 283 מ"ר, שבבניין אגודת הסטודנטים בקמפוס אוניברסיטת בר אילן (להלן: " הנכס"), וזאת מכח הסכם, אשר נחתם בינה לבין התובעות ביום 1.10.97 (להלן: " הסכם ההרשאה").

המשיבה 1, הינה אגודת הסטודנטים אוניברסיטת בר-אילן (להלן: " התובעת 1"), והמחזיקה במבנה אגודת הסטודנטים, הנמצא בקמפוס באוניברסיטת בר אילן.

התובעת 2, בשן בר-אילן שירותי ניהול בע"מ, הינה חברה בבעלות התובעת 1, המשמשת זרועה הכלכלית של התובעת 1 (להלן: " התובעת 2").

ביום 26.3.07 הגישו התובעות תביעה בסדר דין מקוצר לפינוי הנתבעת מהנכס, לאחר שלטענתן הנתבעת הפרה את הסכם ההרשאה הפרות יסודיות רבות.

הנתבעת מצידה הגישה בקשת רשות להתגונן, בקשה למחיקת כותרת ובקשה למחיקת/דחיית התביעה על הסף.

ביום 5.6.07 קבע בית המשפט, כי דינה של הבקשה למחיקת כותרת להדחות, והתיק נקבע לדיון בבקשת הרשות להתגונן.

ביום 23.7.07 נחקר המצהיר על תצהירו בבקשת הרשות להתגונן, ונקבע כי הצדדים יגישו סיכומיהם בכתב גם לעניין בקשת הרשות להתגונן, וגם לעניין הבקשה לדחיית התביעה על הסף.

עיקרי טענות הנתבעת:

כתב התביעה הוגש ללא כל סיבה עניינית; אין סיבה להתיר החוזה בין הצדדים ולהורות על צעד דרסטי של פינוי הנתבעת, הנמצאת בנכס מכוחו של חוזה בר תוקף למשך 10 שנים, שבין הצדדים; אין חולק כי הנתבעת משלמת את דמי השכירות; טענות התובעות מוצגות בצורה מגמתית ומסולפת.

הנתבעת מכחישה את טענות התובעות ביחס לדוכן הפלאפל ולמטבחון הקשור למכירת פלאפל, ומוסיפה, כי מכירת הפלאפל הופסקה בשנת 2006 לבקשת יו"ר אגודת הסטודנטים.

הנתבעת מכחישה את טענת חסימת מרפסת האגודה; לגבי הצבת שלטי פרסום, הרי שמדובר על שלט פרסום שהתייחס למכירת הפלאפל, והשלט הוסר בשנת 2006 עם הפסקת מכירת הפלאפל. מלבד זאת הנתבעת אינה מציבה כל שלטי פרסום במקום, ולעניין טענת התובעות בדבר הכנסת זכיין פרסומות, הרי שמשנת 2005 הסירה הנתבעת את החומר הפרסומי שהוצג על שולחנות המסעדה.

באשר לתעודת הכשרות שאינה מקורית, והונאה בכשרות על ידי שימוש בתעודת כשרות של רשות מקומית אחרת, הרי שמדובר על תעודת הכשרות שמתייחסת לדוכן הפלאפל ולא מדובר על תעודת הכשרות למסעדה, ועם היוודע המקרה הפסיקה הנתבעת לאלתר את פעילות דוכן הפלאפל במסעדה.

הנתבעת מכחישה כל טענת חוב שמייחסות התובעות לנתבעת ולא ברור על איזה חובות עבר מתייחס כתב התביעה.

הנתבעת מכחישה טענת הפלישה לגג. בשנת 2001 אחסנה הנתבעת מעט חפצים בשטח הגג, לאחר שקיבלה אישור יו"ר אגודת הסטודנטים ומנכ"ל האוניברסיטה דאז, ואולם כיום הגג ריק מחפצים.

באשר לטענת התובעות ביחס לתעודת הכשרות של הנתבעת, הרי שתעודת הכשרות הושעתה ממנה לאחר שמשגיח הכשרות מצא בשטח המסעדה חסה שאין מקורה מגוש קטיף, החסה הייתה שייכת לאחת העובדות.