החלטה בתיק א 24855/05

בפני בקשה למתן רשות להתגונן.

התובעת הודיעה לביהמ"ש כי היא מוותרת על חקירת המצהיר, ועתרה להורות על הגשת סיכומים בכתב.

סיכומי הצדדים הוגשו והחלטתי זו ניתנת לאחר קבלת סיכומי הצדדים.

מבוא:

התביעה הוגשה לכתחילה בגין חוב הנטען ביחס למים וארנונה, בגין ארבעה נכסים בהם מחזיקה הנתבעת לכאורה.

ביחס לנכס הראשון - חנות ברחוב בן גוריון 17 לא העלתה הנתבעת כל טענה, ובסיכומי ב"F הסכימה כי ינתן פסק דין כנגדה.

ביחס לנכס השלישי - דירה ברחוב טבנקין 9/14, הגיעו הצדדים להסדר חוב לאחר הגשת התביעה.

לפיכך, נותר לדון בחוב הנטען ביחס לשני נכסים:

-          נכס  מס' 6546070300300,  דירה ברחוב טבנקין 9/3, נתבע חוב ארנונה בסך של 1,327 ש"ח לחודשים 3-4 שנת 2000, (להלן: נכס 300").

-          נכס מס' 6546070301700, דירה ברחוב טבנקין 9/17, נתבע חוב ארנונה ומים בסכום כולל של 18,336 ש"ח ביחס לתקופה שבשנים 2000-2001, (להלן: "נכס 700").

טענות הנתבעת:

ביחס לנכס 300 נטען כי הדירה נמכרה ביום 6.3.00, וחוברה לרשת החשמל ביום 14.5.00.

ביחס לנכס 700 נטען כי הדירה נמכרה ביום 31.7.01, וחוברה לרשת החשמל ביום 20.11.01.

הנתבעת טוענת כי במועדים הרלוונטיים לכתב התביעה הדירות לא הושלמו, ולכן אינו בגדר דירות.

הנתבעת טוענת כי טרם מכירתן של הדירות לא הושלמו בהם המטבח, אמבטיות חשמל, ולא ניתן היה לעשות שימוש בנכסים.

על פי המבחן הפיזי והמשפטי נכסים אילו לא היו דירות ולכן אין להטיל עליהם כל חיוב בארנונה.

לפיכך, טוענת הנתבעת כי קיימת לה הגנה לכאורה ויש להורות על מתן רשות להתגונן.

טענות התובעת:

התובעת טוענת כי הסמכות הייחודית לדון בטענות הנתבעת מסורה למנהל הארנונה.