אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 24565/05

החלטה בתיק א 24565/05

תאריך פרסום : 01/09/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
24565-05
15/06/2005
בפני השופט:
אושרי פרוסט-פרנקל

- נגד -
התובע:
גלובקול תקשורת
הנתבע:
רב בריח מוצרי ביטחון בע"מ

בפניי בקשה לביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד מיום ה- 29.05.05. 

המבקשת הגישה ביום ה-09.12.04 תביעה בסדר דין מקוצר כנגד המשיבה בת.א . 4705/04 בבית המשפט השלום בהרצלייה.

ביום ה-11.04.05 ניתנה החלטה על ידי כבוד נשיאת בתי המשפט השלום המורה על העברתו של תיק זה, לבית המשפט השלום בתל אביב. המבקשת לא קיבלה את ההזמנה לדיון ולא ידעה אודות מועד הדיון, למרות שבעצמה פעלה לברר פרטי התיק ולמרות פרק הזמן הקצר שחלף מאז העברת התיק ועד מועד ההחלטה. ההמצאה בפקס אינה עומדת בדרישות התקנות,תקנה 497א' לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת כי השולח יודיע לנמען בטלפון, בתוך 24 שעות משעת המשלוח,כי שלח לו בפקסימיליה את כתב בי דין וכי העתק ממנו מצוי במזכירות בית המשפט, ויערוך תרשומת על ההודעה הטלפונית, שתכלול את פרטי כתב הבי דין,ז מן השיחה ושמו של האדם שלו נמסרה ההודעה.

למבקשת לא נמסרה הודעה טלפונית כלשהי, ולא בכדי אין כל תרשומת בתיק בית המשפט בדבר וידוא המסירה למבקשת. באותה עת ב"כ המבקשת היה בדיון אחר, והמשיבה יכלה לתאם עם המבקשת מועד אחר לדיון. מאזן הנזקים וחובת הצדק לביטול ההחלטה, למבקשת נגרם נזק מיותר עקב מחיקת התביעה, לעומת כל נזק שלא נגרם למשיבה, אשר יוצאת נשכרת מכך שהמבקשת לא קיבלה את ההזמנה לדיון, ויתירה מכך, יוצאת נשכרת מהתנהגות בחוסר קולגיאליות של המשיבה.

באם לא תתבטל ההחלטה המבקשת תאלץ לשלם אגרה מחדש , על מנת להגיש תביעה פעם נוספת על לא עוול בכפה. המבקשת טוענת כי מאחר ולא קיבלה את ההזמנה לדיון ,הרי שנפל פגם בהליך המהווה עילה לביטול ההחלטה, הן מחובת הצדק והן משיקול דעת של בית המשפט, על מנת לתת למבקשת את יומה בבית המשפט. לעניין ההתחשבות בשיקולי צדק ובסיבות המצדיקות ביטול פסק הדין, נפסק כי על בית המשפט לבטל את הפסק בין אם לא ניתנה הזדמנות לבעל הדין בגלל העדר המצאה, ובין מחמת נימוקים אובייקטיבים או סובייקטיביים המצדיקים את ביטול הפסק.

המשיבה טוענת, כי ההזמנה לדיון הומצאה כדין למבקשת. המבקשת לא התייחסה לסיכויי הצלחתה בתביעה  ודי בכך לדחות את בקשתה על הסף.בהתאם להלכה הפסוקה, פסק דין יתבטל מחובת הצדק כאשר הוא פגום ובדרך כלל הפגם נובע מהיעדר המצאה כדין למבקש. אולם כאשר ההמצאה לא נפסלה, אין מקום להורות על ביטול ההחלטה מחובת הצדק. ב"כ המשיבה טרח והתקשר מיוזמתו למשרד ב"כ המבקשת, למרות שלא חלה עליו כל חובה כזאת. המבקשת לא טורחת להתייחס לסיכויי הצלחתה. מדובר בהחלטה המוחקת את תביעת המבקשת ולפיכך יכולה היא להגיש תביעתה שנית, ואין בכך כדי לגרום למבקשת כל עיוות דין שכן מחדלה להתייצב לדיון אינו אלא אשמתה הבלעדית.  המבקשת הגישה תביעה נגד בעל דין לא נכון, ישנו העדר יריבות מובהק בין הצדדים, וגם המסמכים המצורפים לכתב התביעה מאשרים זאת.

דיון

הלכה היא כי כאשר פסק דין שניתן במעמד צד אחד פגום, והפגם נובע מהיעדר המצאה כדין למבקש, יבוטל פסק הדין בלי להתייחס כלל למשקל הטענות ולסיכויי ההצלחה.

הלכה זו נסמכת על ההשקפה, שלפיה בעל דין זכאי לקיומם התקין של ההליכים המקדמיים, עובר למתן פסק הדין. ביטול שכזה נעשה "מתוך חובת הצדק". "פסק דין אשר ניתן שלא כהלכה...רשאי הנתבע לדרוש את ביטולו מתוך חובת הצדק ex debito justitiae. פסק דין כזה פגום הנהו, ומשום כך אין לקיימו, תהא אשר תהא הגנת הנתבע לגופו של עניין, שכן בידי כל אדם קנויה הזכות שלא יינתן נגדו פסק דין, אפילו פסק דין נכון וצודק, אלא בדרך משפטית תקינה".

(ראה לעניין זה את ספרו של הנשיא אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שביעית, בעמ' 282 ר' גם פסק דינו של כב' השופט ארבל בבר"ע (ת"א ) 002411/02 בנק לאומי לישראל בע"מ נגד מיכאלי (טרם פורסם).

ויפים לעניין זה גם דבריו של כב' הש' מצא בע"א 5000/92 - יהושע בן-ציון נ' אוריאל גורני ואח', פ"ד מח(1), בעמ' 835-836 אשר קבע שם לאמור:

"שתיים הן, כידוע, העילות האפשריות לביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד: ביטול מתוך חובת הצדק וביטול מכוח שיקול-דעתו של בית המשפט. מקום בו החליט בית המשפט בהיעדרו של מבקש הביטול אף שלא היה רשאי להחליט בהיעדרו, כגון שהמבקש לא הוזמן, קמה למבקש עילת ביטול מתוך חובת הצדק. הפגם שנפל בהליך, בשל מתן ההחלטה במעמד צד אחד, מהווה עילה מספקת לביטול ההחלטה; ובכגון דא אין בית המשפט רשאי לשקול אם ההחלטה שניתנה הינה נכונה, לגופו של עניין, אם לאו....

שונים פני הדברים מקום שבית המשפט מתבקש לבטל החלטה שניתנה במעמד צד אחד, אף שבעצם קיום הדיון בהיעדרו של המבקש לא נפל פגם, כגון שהמבקש לא התייצב לדיון אף שהוזמן. במקרה כגון זה נתון דבר הביטול לשיקול-דעתו של בית המשפט; ובבואו להפעיל את שיקול-דעתו, אם להיענות לבקשת הביטול אם לאו, יבדוק בית המשפט וישקול, לא רק אם יש בפי המבקש טעם להצדקת היעדרותו מן הדיון שהתקיים, אלא גם - ובעיקר - אם, לגופו של עניין, עשוי הביטול להצמיח לו תועלת; לאמור, אם שמיעת עמדתו בנושא המחלוקת אכן עשויה להוביל את בית המשפט למתן החלטה שונה מזו שניתנה...".  

וכן דבריה של כב' הש' פרוקצ'יה ברע"א 8864/99 - ליאת אנקווה נ' מעוז חברה לביטוח , תק-על 2000 (3), בעמ' 2133 אשר קבעה שם לאמור:

"כלל יסוד בהליך שיפוטי תקין קובע כי יש ליתן לבעל דין את "יומו בבית המשפט". מושג זה נושא עמו תוכן מהותי ולא טכני בלבד ועניינו בקביעה כי תינתן לצד למשפט הזדמנות מלאה להעלות את טענותיו ביחס לשאלות העומדות למחלוקת בהליך נתון.

מכאן משתמעת התוצאה כי מקום שבעל דין נעדר מדיון עקב כך שלא הוזמן אליו, או שבשל תקלה אחרת הוא מוזמן לדיון בהליך מסוים, אליו הוא נערך, ומתברר כי עקב טעות שוררת הנחה שגויה בקרב מי מבעלי הדין ואולי אף בית המשפט כי מדובר בהליך אחר אשר אליו לא התכונן בעל הדין ואשר בהקשר אליו לא מיצה את ראיותיו וטיעוניו, כי אז נגוע אותו הליך בפגם דיוני שורשי המצדיק את ביטולו ואת פתיחתו מחדש לצורך ניהולו בצורה תקינה. מבחינה זו קימת אנלוגיה בין מצב בו בעל דין לא הוזמן כלל לדיון שנתקיים בהעדרו לבין מצב בו הוא הוזמן והופיע לדיון מתוך הנחה כנה ובתום לב כי מדובר בדיון שמסגרתו, טיבו ומטרתו הינם שונים מכפי שהובן על ידי הערכאה השיפוטית הדנה, ואולי אף על ידי בעל הדין האחר".  

עיננו הרואות כי שתיים הן העילות לביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד; ביטול מתוך חובת הצדק וביטול עפ"י שיקול דעתו של בית המשפט. כאשר ניתנה החלטה בהיעדרו של מבקש הביטול משום שהאחרון לא הוזמן או שהמסירה לא הייתה כדין, קמה למבקש עילת ביטול מתוך חובת הצדק.  עצם הפגם שנפל בהליך מהווה עילה מספקת לביטול ההחלטה, ולבית המשפט אין במקרה זה שיקול דעת שלא לבטל את ההחלטה.  

שונים הם פני הדברים כאשר מתבקש בית המשפט לבטל החלטה שניתנה במעמד צד אחד, כאשר המבקש הוזמן כדין אך לא הופיע. במצב דברים שכזה נתון הביטול לשיקול דעתו של בית המשפט, ובבואו להפעיל שיקול דעת זה, יבדוק בית המשפט וישקול, לא רק את סיבת היעדרותו של המבקש מהדיון, אלא גם ובעיקר את סיכויי ההצלחה של המבקש אם יבוטל פסק הדין.

ההתייחסות להליך ביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד נעשית על רקע ההכרה הבסיסית בקיומה של זכות גישה חוקתית לכל אדם לערכאות המשפט. זכות זו משקפת הכרה חוקתית בזכותו של הפרט לקיים דיון אמיתי, מלא והוגן בבית המשפט.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ