א
בית משפט השלום באר שבע
|
2451-02
16/01/2005
|
בפני השופט:
נחמה נצר
|
- נגד - |
התובע:
1. אבו עאיש זאיד 2. אבו עאיש חסן 3. אבו עאיש חדרה
|
הנתבע:
1. אבו עאיש חליל 2. נגה חברה לביטוח בע"מ 3. אבנר איגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ
|
החלטה |
עניין לנו בתובע - קטין, יליד 1998, אשר ביום 28.09.00 הובהל לביה"ח סורוקה בבאר-שבע ובבדיקתו שם אובחנו, בין היתר, שבר בגליל דיסטלי באצבע שלישית ביד שמאל, עם דימום פעיל (להלן - "נזק גוף").
לגרסת התובעים 2 ו-3, שהם הוריו של הקטין, כפי שהועלתה בסעיף 4 לכתב התביעה, נזק הגוף נגרם בזמן הירידה מהרכב, כאשר דלת הרכב נסגרה על ידו של התובע - הקטין.
הנתבעת - מבטחתו של הרכב, מכחישה תיאור המקרה וטענה כי נזק הגוף לתובע נגרם באירוע אחר, שאינו בבחינת "תאונת דרכים".
משכך, פוצל הדיון וביהמ"ש נדרש לשמוע ראיות ולקבוע תחילה האם אכן נזק הגוף נגרם לתובע בנסיבות הנטענות על ידו והאם האירוע במסגרתו אירע הנזק, נופל להגדרת תאונת דרכים, כמשמעותו בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן - "חוק הפיצויים").
מטעם התובע הוגשו תצהירים של התובעת מס' 3 וכן, של הנתבע מס' 1 (להלן - "הנתבע") ואילו מטעם הנתבעת העידו מר ששון יוסף, אשר בתקופה הרלוונטית שימש כשוטר באת"ן נגב וחתימתו ניכרת על "הודעה על תאונת דרכים" - מוצג נ/4, שבמסגרתו הודיע הנתבע על התאונה.
כן העיד מר משה בן סדון, שהינו חוקר ב"שיר"ם חקירות" (להלן- "החוקר") ואשר לטענתו, חקר את נסיבות אירוע התאונה שבה עסקינן.
יצויין, כי עדותם הראשית של עדי התביעה ושל החוקר הוגשו בתצהירים.
לפחות בשלב זה, אין חולק כי עדותו של הנתבע היא העדות המשמעותית, אם לא היחידה, לעניין נסיבות האירוע, שכן התובעת 3 - אמו של התובע, אישרה כבר בפתח חקירתה הנגדית, כי לא ראתה כיצד ואיך אירעה התאונה (עמ' 4 לפרוטוקול) ובהמשך, אף אישרה כי למדה על נסיבות האירוע מהדברים שמסר לה הנתבע.
יודגש כבר עתה, כי על פי סעיף 54 לפקודת הראיות [נוסח חדש], לביהמ"ש הסמכות להכריע על פי עדות יחידה של בעל דין, אף אם אין לה סיוע, אלא שעליו לפרט בהחלטתו מה היו הנימוקים אשר הצדיקו הסתמכות על עדות יחידה זו בלבד.
לפיכך, אפנה עתה לבחינת עדותו של עת/2 (הוא הנתבע מס' 1).
בתצהירו, בסעיף 2, הצהיר עת/2: "ברכב נסעו איתי התובע ואמו".
בסעיף 3: "לאחר שהחניתי את הרכב, הורדתי את התובע מהרכב וביקשתי לסגור את דלת הרכב. הדלת נסגרה על ידו השמאלית של התובע."
בעדותו בביהמ"ש נשמעו מפיו, בין היתר, הדברים הבאים:
"אני הורדתי את הילד, תפסתי את הילד, הרמתי אותו בידיים והורדתי אותו מהדלת של הנהג . . . ירדתי מהדלת של הנהג.
ש: אז סגרת את הדלת?
ת: כן ולא שמתי לב . . .
אני סגרתי את הדלת ופתאום הילד צעק ופתחתי את הדלת ומצאתי את האצבע שלו בתוך" (פרוטוקול, עמ' 11).
ובעמ' 15:
"הוא (הכוונה לתובע - נ.נ.) ישב על הידיים של אמא שלו . . . ברגע שאני הורדתי את