בש"א, א
בית המשפט המחוזי בתל אביב
|
2312-04,7930-06
08/06/2006
|
בפני השופט:
ברון צפורה
|
- נגד - |
התובע:
1. שטיינפלד נעמי 2. שטיינפלד חורחה
עו"ד קסוטו נוף ואח'
|
הנתבע:
1. מנורה חברה לביטוח בע"מ 2. קלמן ארי
עו"ד אלישע אטיאס ואח'
|
החלטה |
מבוא:
בפני בקשה להארכת מועד להגשת כתב תביעה שכנגד ע"י הנתבעים בתיק שבכותרת.
המשיבים הגישו תגובה, לפיה הם מתנגדים לבקשה מטעמים שפרטו.
המבקשים הגישה תשובה לתגובת המשיבים.
רקע- התביעה העיקרית:
עניינה של התובענה שבכותרת בנזקי מים שנגרמו לביתם של המשיבים, אשר בוטח באמצעות הנתבעת 1, מנורה חברה לביטוח בע"מ (להלן: "המבקשת").
בכתב התביעה טענו המשיבים, כי המבקשת והנתבע 2, הוא מנכ"ל המבקשת, הפרו הפרה גסה את הוראות פוליסת הביטוח וכי פעלו להתשת המשיבים, הכל על מנת למנוע מהמשיבים מלממש את זכותם הבסיסית להטבת נזקיהם ולכפות עליהם לקבל סכומים נמוכים בהרבה מערך הנזקים שנגרמו להם בפועל. סכום התביעה הועמד על סך של 4,375,266 ש"ח.
קודם להגשת התובענה התגלו פערים גבוהים בין הדרישות הכספיות שהפנו המשיבים למבקשת לבין הערכת המהנדס שהופעל מטעם המבקשת ועל כן לא ניתן היה להגיע לסיכום כספי סופי. במהלך שנת 2003, שילמה המבקשת למשיבים סכום של 468,375 ש"ח, כמקדמות על חשבון תגמולי הביטוח, זאת כסכום שאינו שנוי במחלוקת.
עבודות השיקום בביתם של המשיבים התנהלו בתקופה שבין אוגוסט 2003 ועד מרץ 2004.
לטענת המבקשים, הם לא ידעו איזה עבודות בוצעו בבית, על פי איזה מפרט, באילו חומרים נעשה שימוש ומהן העלויות בפועל, כל זאת עד לאחרונה;
בחודש ספטמבר 2004 הוגשה התובענה. בשלהי שנת 2005 התנהלו בין הצדדים הליכי עיון וגילוי ולאחריהם הגישו המשיבים והמבקשים את ראיותיהם.
לטענת המבקשים, במהלך לימוד אלפי עמודי התצהירים והמסמכים שהגישו המשיבים, הסתבר, כי נבנה בית חדש מן המסד ועד הטפחות והתעורר חשד כבד ביותר, כי כל המהלכים שנקטו המשיבים נועדו להטעות את המבקשים, לזרות חול בעיניהם, ליצור מצגי שווא של מחלוקת אודות עלויות, בעוד שמלכתחילה התגבשה אצל המשיבים כוונה לזכות בתגמולי ביטוח שאינם מגיעים להם. לטענתם, המשיבים ניצלו את נזק המים שניתן היה לתקנו בעלויות נמוכות מרבע מדרישותיהם, על מנת לבנות בית חדש, תוך ייחוס העלויות הכרוכות בכך לנזקי המים. כך, אפילו אותם קבלנים, שאת הצעותיהם הגישו המשיבים במסגרת תביעתם לתגמולי ביטוח, מאשרים כיום, כי העבודות המיוחסות לנזקי המים מגיעים לשיעור של כ- 35%-30% מהצעותיהם.
לטענת המבקשים, מעשים אלה של המשיבים עולים לכדי מעשי הטעייה ומרמה במובן סעיפים 24ב' ו-25 לחוק חוזה ביטוח, תשמ"א- 1981.
המבקשים טוענים, כי עובדות אלה לא היו ידועות להם, לא בזמן תשלום תגמולי הביטוח, גם לא בזמן הגשת התובענה וכי הם נודעו להם רק עת הוגשו תצהירי המשיבים. לטענתם, בשל מעשי ההטעיה והמרמה כאמור, אין מגיעה למשיבים ולו אגורה ובדעתם להגיש תובענה להשבת הסכומים ששולמו למשיבים.
מכאן הבקשה שבפני.
טענות המבקשים:
לטענת המבקשים, התיק מצוי בשלבי קדם משפט וכשם שננקטת גישה ליבראלית לגבי תיקון כתבי טענות גם בשלבים מאוחרים, זהו הדין גם לגבי הגשת תביעה שכנגד. לטענתם, אין כל צל של ספק עדיף ששתי התובענות ידונו במאוחד באותו התיק בבית משפט זה, שכן אם לא תיענה בקשתם, יאלצו להגיש תובענה נפרדת לבית-משפט השלום, כאשר לא קיימת דרך דיונית לאחד בין התיקים המתנהלים בבתי משפט בעלי סמכות עניינית שונה.
טענות המשיבים:
לטענת המשיבים, כל הטענות העומדות בבסיס עתירתם של המבקשים להגיש את כתב התביעה שכנגד היו ידועות להם זמן רב עובר להגשת בקשה זו, לא כל שכן, זמן רב עובר למועד הגשת התביעה נשוא תיק זה על ידי המשיבים וממילא כל הטענות נשוא בקשה זו הועלו אחת לאחת במסגרת כתב הגנתם של המבקשים בתיק, מבלי שתוגש בגינן תביעה שכנגד. לטענת המשיבים, מטרתה היחידה של הבקשה היא לעכב בכל מחיר את שמיעת ההוכחות בתיק, לאחר שהסתיימו כל ההליכים המקדמיים והוגשו תצהירי הצדדים, באמצעות סרבול ההליכים ותוך גרימת נזק ועיוות דין קשים למשיבים.