החלטה בתיק א 2227/05

מבוא :

בפני בקשת המבקשות להוציא את תצהירה של המבקשת 2 מתיק בית המשפט ולהתיר לבניה, אלי ועזרא דהאן לתקן את תצהיריהם ולמסור עדות במקומה.

משיבות 2-1 הגישו תגובה, לפיה הן מתנגדות לבקשה מטעמים שפרטו בתגובתן.

משיבים 5-3 לא הגיבו כלל לבקשה.

המבקשות הגישו תשובה לתגובת המשיבות 2-1.

הרקע לבקשה וטענות הצדדים :

התובענה שבכותרת הוגשה לפני כשלוש שנים בדרך של המרצת פתיחה (ה"פ 565/05). לתמיכה בעובדות המפורטות בתובענה צורף תצהירה של המבקשת 2, הגב' דהאן, באמצעותו מובאות עיקר הראיות והמוצגים בתובענה.

בהתאם להחלטת כב' השופטת פלפל הועברה התובענה לדיון במסלול הרגיל, הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית והתיק נקבע להוכחות.

ביום 28.4.08 באה בפני בקשת המבקשות להוציא את תצהירה של המבקשת 2 מתיק בית המשפט ולהתיר לילדיה לתקן את תצהיריהם ולמסור עדות במקומה. על פי הנטען בבקשה, לאחרונה התדרדר מאד מצבה הרפואי של הגב' דאהן בת ה-85, כפי שניתן ללמוד מתוצאות הבדיקה הפסיכיאטרית אשר נערכה לגב' דהאן ביום 18.4.08, המצורפת כנספח א' לבקשה. כך, בין היתר, נמצא בבדיקה, כי הגב' דהאן " לא מתמצאת בזמן במקום ובסיטואציה" וכי " במצבה היא לא מסוגלת לתת עדות כלשהיא בעלת אמינות."

בבקשתן טוענות המבקשות, כי מאחר שהתביעה מושתת במידה רבה על תצהירה של הגב' דהאן ומאחר שהעובדות המפורטות בתצהירה זה ידועות בעיקרן גם לבניה, אלי ועזרא דהאן, אשר הגישו תצהירי עדות ראשית בתיק זה, ומאחר שמסמכים רבים, המוכרים גם לבניה, אמורים להיות מוגשים באמצעות תצהירה של הגב' דהאן, אזי מן הראוי לאפשר למבקשות לתקן את תצהיריהם של אלי ועזרא דהן, בכדי שניתן יהיה להביא את העובדות והמסמכים הרלבנטיים בפני בית המשפט.

המשיבות 2-1 מתנגדות לבקשה. לטענתן, דין הבקשה להידחות על הסף בשל העדרם של תצהיר התומך בעובדות העומדות ביסוד הבקשה וכן חוות דעת רפואית כנדרש. עוד טוענות המשיבות, כי יש לדחות את הבקשה גם בשל עיוות הדין שיגרם להן בכך שתישלל מהן הזכות לחקור את העדה המרכזית עליה נסמכת התובענה. לטענתן, קבלת הבקשה תביא לכך שמי שייחקרו הם בניה של הגב' דהאן בלבד, אשר יצהירו שלא מידיעתם האישית על רובן של הנסיבות נשוא התובענה דנן וזאת בלי שיהיה ניתן לאמת ולעמת את גרסתה של אימם.

דיון והכרעה :

לאחר ששקלתי כלל טענות הצדדים בבקשה, בתגובה ובתשובה לתגובה, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל.

תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן - "תקנות סדר הדין האזרחי"), המסדירה סמכות בית המשפט להתיר לבעל דין לתקן כתב טענותיו, קובעת כדלהלן:

"בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין לשנות או לתקן את כתבי טענותיו בדרך ובתנאים הנראים צודקים, וכל תיקון כזה ייעשה לפי הצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין. תיקון של טענה עובדתית או הוספתה, טעונים הגשת תצהיר המאמת את העובדות."

הלכה פסוקה מקדמת דנא הינה כי בית המשפט, בהידרשו לבקשה לתיקון כתב טענות, יתיר כל תיקון, אשר יש בו צורך כדי שיהא בידי בית המשפט להכריע באותן שאלות " שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת". לשון אחר, המדובר בחובתו של בית המשפט לאפשר ואף ליזום תיקון כתב תביעה על מנת לברר מה הן באמת השאלות השנויות במחלוקת. כך גם תקנה 524 לתקנות סדר הדין האזרחי, הקובעת סמכותו הכללית של בית המשפט להורות, בכל עת, על תיקון כל פגם או טעות בהליך, לרבות כתבי טענות, כדי לברר מה הן השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין. בר"ע 9/84 אגודת ארתור רובינשטיין למוסיקה נ' החברה הממשלתית למדליות ולמטבעות בע"מ, פ"ד לח(1) 566 (1984), קבע בית המשפט, בהתייחסו לסמכות בית המשפט להתיר תיקון כתב טענות, כדלהלן:

"כידוע, עיקר העיקרים הוא, שהפלוגתא האמיתית, הנטושה בין הצדדים, תעלה לדיון, כדי שניתן יהיה לקבוע לאשורן את זכויותיהם של בעלי הדין. ...

משנתמלא תנאי עיקרי זה, צריכה הגישה לבקשת התיקון להיות ליבראלית, כך הודגש חזור והדגש בהלכה עקבית ומושרשת היטב. ראה: המ' 32/52 ברנט נ' אבני, פ"ד ו 442, עמוד 445; ע"א 400/70 ירקוני ואח' נ' פרידמן, פ"ד כה(2) 175, עמודים 180-181 ועוד."

(שם, בעמוד 568 לפסק הדין).