אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 21692/05

החלטה בתיק א 21692/05

תאריך פרסום : 05/10/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
21692-05
22/05/2005
בפני השופט:
ברנר חגי

- נגד -
התובע:
י.א.ג.סחר נכסים ובנין בע"מ
הנתבע:
1. קלימן אדי
2. שטיינברג דוד

החלטה

1.         התובעת הינה בעלת זכויות חכירה במבנה תעשייתי ברחובות. המבנה הושכר לנתבעים לפי חוזה שכירות מיום 25.10.2001 ( להלן: "חוזה השכירות" או "החוזה"). לפי חוזה השכירות הנתבעים היו אמורים לשלם דמי שכירות, דמי ניהול וחשבונות חשמל ומים. בנוסף היו אמורים להפקיד בידי התובעת פקדון בגובה דמי השכירות לחודשיים ימים, מאחר ולא הוחתמו ערבים לחוזה (ס' 5.4 לחוזה).

2.         התובעת טוענת בכתב התביעה כי החל מחודש נובמבר 2004 הנתבעים מפירים את החוזה. הם אינם משלמים דמי שכירות, דמי ניהול, חשבונות מים וחשמל, וגם לא הפקידו את הפקדון הקבוע בחוזה. שיקים של חברה בבעלות הנתבעים, שנמסרו לצורך תשלום החוב, חוללו באי פרעון. התובעת טוענת לחוב כדלקמן:

(א)        דמי שכירות וניהול החל מנובמבר 2004 וכלה בחודש מרץ 2005- 70,138 ש"ח.

(ב)        צריכת חשמל החל מספטמבר 2004 וכלה בחודש פברואר 2005- 33,921 ש"ח.

(ג)         צריכת מים החל מדצמבר 2001 וכלה בחודש דצמבר 2004- 3,725 ש"ח.

(ד)        פיצוי מוסכם בגין הפרת החוזה לפי ס' 24.2 לחוזה- 21,555 ש"ח.

(ה)        פקדון בגובה דמי שכירות לחודשיים- 24,141 ש"ח.

3.         הנתבעים הגישו בקשה לסילוק על הסף, לחלופין למחיקת כותרת, ולחלופי חלופין, למתן רשות להתגונן. הנתבעים מנמקים את בקשתם לסילוק על הסף בטענה כי עוד בחודש אוגוסט 2003 הסבו את הסכם השכירות לחברת דלישס סנטר בע"מ ( להלן: "חברת דלישס"). מה שהנתבעים אינם מגלים הוא שחברת דלישס היא בבעלותם ובניהולם. כראייה להסבת הסכם השכירות הם מציגים חשבוניות מס שהנפיקה התובעת על שם חברת דלישס, שיקים שמשכה חברת דלישס לצורך תשלום דמי השכירות וערבות בנקאית שהועמדה לבקשתה של חברת דלישס.

4.         אין מקום לסלק את התביעה על הסף. הטענה בדבר הסבת חוזה השכירות היא טענת הגנה שיש לברר לגופו של ענין, באשר אין היא נתמכת בחוזה בכתב בין הצדדים. נדון בהרחבה בטענה זו לגופו של ענין, בהמשך.

5.         הנתבעים טוענים כי יש למחוק את כותרת התביעה משום שהתביעה לתשלום חובות חשמל ומים אינה נתמכת בראיות בכתב והיא גם תולדה של הערכה.

            אין בידי לקבל טענה זו. הראיה בכתב הנדרשת לצורך תביעה בסדר דין מקוצר בקשר להפרת חוזה, לא רק שאינה חייבת להתייחס לנזק הנטען, אלא שהיא אף אינה חייבת להתייחס לעצם ההפרה. די בכך שהחוזה עצמו מצורף לכתב התביעה:

" הלכה פסוקה היא כי בתביעה על הפרת חוזה די בכך שתובא ראיה בכתב לחוזה עצמו, ואין צורך להביא ראיה בכתב לענין הפרת החוזה כתנאי מוקדם לתביעה בסדר דין מקוצר. ואם הוכח קיומו של החוזה בראיה בכתב, כי אז כשרה התביעה על הפרתו לבוא לפני בית המשפט בסדר דין מקוצר. וכשיש בידי התובע ראיה בכתב על עשיית ההסכם וקיומו, מותר לו לתבוע בסדר דין מקוצר לא רק אותן תביעות שהזכות לתובען קבועה בהסכם עצמו, אלא גם כל אותן תביעות הנובעות מהפרתו או מסיכולו של ההסכם ... במילים אחרות: די בכך שתהיה לתובע ראשית ראיה בכתב על קיום החוזה, ואין צורך בראיה בכתב על העילה כולה."

ד' בר אופיר, סדר דין מקוצר בהלכה פסוקה , מהדורה שביעית (2004) ע' 114-115.

במקרה דנן קובע החוזה עצמו כי הנתבעים ישאו בתשלום חשבונות החשמל והמים, ועל כן די בצירוף החוזה לכתב התביעה כדי להכשיר את בירורה בסדר דין מקוצר.

6.         אין בסיס לטענה כאילו החיוב בחשמל ובמים אינו קצוב. כידוע, חיובי חשמל ומים נעשים על פי קריאות מונה ועל כן מדובר בחיובים קצובים. מכל מקום, הנתבעים לא הראו כי במקרה דנן מדובר בהערכה גרידא, בשונה מחישוב על יסוד קריאת מונים. בהקשר זה ראוי לציין כי:

            "... סכום התביעה חייב להיות אמנם קצוב אך איננו חייב להיות מוסכם. כפירתו של הנתבע בפרט זה או אחר של החשבון תהיה טעונה בירור בשעת הדיון (אם תינתן רשות להתגונן), אך איננה פוסלת את התביעה מלהיות בת סדר דין מקוצר ... בתביעה להחזר הוצאות אין צורך שסכום התביעה יפורט בראיה בכתב, ובלבד שמדובר בסכום קצוב שניתן לבררו על ידי ראיה חיצונית".

            ד' בר אופיר, ספרו הנ" ל בע' 120, 122.

            בע"א 772/79 עיזבון המנוח ארוין שמרון ז"ל נ' נחום וסקביץ   פ"ד לו(4), 78 ,עמ' 85-86, נפסק:

" הגעתי לכלל מסקנה, שגם התביעה להוצאות כשרה להתברר בסדר דין מקוצר. מסכים אני עם המערערים, שניתן לתבוע בדרך זו גם על יסוד ראיה בכתב, כמו סעיף 6 למסמך, שעליו סבה התביעה, שהסכום לא נזכר בה, ובלבד שמדובר בסכום קצוב, שניתן לבררו על-ידי ראיה חיצונית..."

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ