1. בפניי בקשה של הנתבעים להורות לבנק התובע (
להלן: "הבנק") לגלות מסמכים שונים. הבקשה הוגשה במסגרת הליך של גילוי מוקדם, בטרם דיון בבקשת רשות להגן מפני תביעה כספית, שהגיש הבנק נגד הנתבעים, לתשלום חוב שהצטבר בחשבון הבנק של הנתבעת 1 (
להלן: "החברה").
2. בישיבת יום 4.6.2007 המלצתי לצדדים להגיע להסכמה לגבי גילוי מסמכים ספציפי ובלתי גורף כנגד תשלום מוסכם. למרבה הצער, לא עלה בידי הצדדים להגיע להסכמה לגבי היקף הגילוי ועלותו, ולמעשה, לא נעשה דבר בענין זה מאז הישיבה האחרונה, שכן דרישת הגילוי עליה נסבה הבקשה היא מיום 31.5.2007, קרי, עוד לפני הישיבה האחרונה.
3. הנתבעים מבקשים דפי חשבון, סולמות ריבית והסכמי הקצאת אשראי בארבעה חשבונות בנק; הסכמי מסגרות אשראי; אסמכתאות בדבר ניכיון שיקים; מסמכים בהם בוצעו פעולות יומן; וכן הסכמי תוכניות חסכון, ניירות ערך ופקדונות.
4. כבר נפסק לא אחת כי לא הרי הליך גילוי המסמכים בתיק העיקרי, היה ותינתן לנתבעים רשות להתגונן, כהרי הליך גילוי מסמכים מוקדם במסגרת הליך של מתן רשות להתגונן. ההליך של גילוי מסמכים מוקדם בשלב בו טרם ניתנה רשות להגן, נועד בראש ובראשונה על מנת שהנתבע יוכל להבין כיצד חושב סכום התביעה נגדו, ואין הוא מהווה תחליף להליך גילוי מסמכים היה ותינתן רשות להגן. ראה פסק דינו של כב' השופט אילן שילה בתיק בש"א (ת"א) 14218/03
בנק הפועלים בע"מ נ' עזבון המנוח הבי ז"ל
:
"
הפתרון שהציע השופט ד"ר לוין, ושהתקבל בפסיקת בית המשפט העליון לאחר מכן (ע"א 688/89 הילולים [אריזה ושיווק] בע"מ נ. בנק המזרחי המאוחד בע"מ, פ"ד מה [3] 188 מפי השופט מלץ; ע"א 6514/96 חניון המרכבה חולון בע"מ נ. עירית חולון, פ"ד נג [1] 390 מפי השופטת שטרסברג כהן) איננו מקדים את הליך גילוי המסמכים ואיננו תחליף לו. גילוי מסמכים ועיון בהם נותרו הליכים שיידונו בקדם משפט ולאחר מתן רשות להתגונן. הנתבע אינו זכאי בשלב מוקדם זה שלפני בקשת רשות להתגונן אלא לקבל מסמכים מסוימים שיש בהם כדי להסביר את דרך חישוב סכום התביעה וכן מסמכים מיוחדים אחרים, שלכל אחד מהם על הנתבע לפרש את הרלבנטיות שלו ואת הצורך בו, ולשכנע את בית המשפט בקושי שהוא ניצב לפניו בבואו לבקש רשות להתגונן מבלי שהוא יכול לעיין באותו מסמך."
ראה גם ת"א (באר-שבע) 102/91
ק.ד. תכשיטי דורינה נ' בנק המזרחי
תק-מח 93(4), 25 ,עמ' 29:
"
מותר לדוג במי התביעה. אין היתר לדוג במי התובע. יש ותהא חפיפה בין השנים אבל לא בהכרח ובהכרח לא. אין קל לתחום הגבולות, אבל בשל כך אין להתעלם מהם ואין להתיר פלישה לתחום לא לו של מי מהצדדים. ... המסמך חייב להתקשר לא רק לצד ולא רק למחלוקת בין הצדדים אלא למחלוקת בין הצדדים שהינה נשוא התביעה."
על כן, אין די בעצם הגשת בקשה סתמית לגילוי מסמכים, ויש לפרט לגבי כל מסמך ומסמך מדוע הוא נדרש באמת ובתמים לצורך בדיקת סכום התביעה. בנוסף, יש להראות כי המסמכים הדרושים אכן אינם מצויים בידי הנתבע, שכן תכלית הגילוי אינה להכביד על התובע ולהתישו, אלא לאפשר לנתבע לכלכל את הגנתו. כמו כן, מי שמבקש גילוי מוקדם, ראוי כי יסביר מהן טענות הגנתו אשר בגינן דרושים לו המסמכים (ראה ת.א. (ת"א) 1020/96
בנק דיסקונט נ' ד.ב.ב.
(לא פורסם)), על מנת שניתן יהיה לברר האם אכן הגילוי דרוש באמת לנתבע.
הנתבעים לא עשו כן. למעשה, אין למצוא לא בבקשת הגילוי ואף לא בתשובת הנתבעים לתגובתו של הבנק, כל הסבר מדוע המסמכים אכן דרושים לנתבעים בשלב מקדמי זה, וגם אין למצוא בטיעוני הנתבעים כל טענת הגנה לגופו של ענין, לבד מן הטענה כי זכותם היא לקבל את מסמכי הבנק עוד בטרם יבקשו רשות להתגונן.
בנסיבות אלה, אין להעתר לבקשת הגילוי.
5. בנוסף, במקרה דנן לא מסתפקים הנתבעים בדרישה לגילוי מסמכים מחשבון הבנק נשוא התביעה, שמספרו 161514, אלא דרישת הגילוי משתרעת על פני שלושה חשבונות נוספים, שאינם שייכים לחברה הנתבעת. אין להעתר לדרישת הגילוי לגבי חשבונות אלה, בטרם הועלתה ולו גם טענת הגנה אחת לגופו של ענין.
6. כבר ציינתי לא פעם כי אין לאפשר מצב בו הליך גילוי המסמכים בטרם ניתנה רשות להתגונן הופך מאמצעי למטרה בפני עצמה, במיוחד כאשר דרישת הגילוי נועדה לייצר יש מאין טענות קיזוז נגד הבנק, ולא רק כדי לבדוק את האופן בו חושב החוב נשוא התביעה. אינני סבור כי כאשר דובר בע"א 688/89
הילולים (אריזה ושווק) נ' בנק המזרחי המאוחד
פ"ד מה(3), 188 ,עמ' 196-197 על "
מסירת פירוט החשבונות והמסמכים" לידי הנתבע
, שאם לא כן, יוכל הנתבע לקבל רשות להתגונן שתחייב את התובע להוכיח את תביעתו, העלה מישהו על דעתו לאילו מימדים תתפתח התופעה של דרישת הגילוי המוקדם. תופעה זו מסרבלת באופן משמעותי את ברור התביעה, מעמיסה שלא לצורך על בית המשפט, גוזלת זמן שיפוטי רב וגם את זמנם של בעלי הדין עצמם וגורמת לסחבת ולדחיית דיונים שלא לצורך, והכל עוד בטרם נשמעה ולו גם טענת הגנה אחת לגופו של ענין.
כפי שציינתי בת"א (תל-אביב-יפו) 51767/05
בנק דיסקונט נ' תלמי
תק-של 2006(2), 7463 ,עמ' 7464:
"
לטעמי אין להשלים עם מצב בו גילוי המסמכים יהפוך בידי בעל דין מאמצעי למטרה העומדת בפני עצמה, כאשר הכוונה הברורה היא להתיש את הצד שכנגד ולהמאיס עליו את ההליך של תביעה בסדר דין מקוצר. על דרישה כזו ניתן לומר שאין לה צידוק סביר, כפי שנדרש בפרשת אפ. אר. הנ"ל. אכן, כל מקרה ונסיבותיו, אך במקרה דנן ברי מקריאת תצהירו של הנתבע שאין לו כל טענה אמיתית בדבר מצב חשבונו, וכל מטרתו היא לנסות ולמצוא יש מאין טענות שכאלה, באמצעות חוות דעתו של מומחה. נזכיר כי לא הרי הליך גילוי המסמכים בתיק העיקרי, היה ותינתן לנתבעים רשות להתגונן, כהרי הליך גילוי המסמכים במסגרת הליך של מתן רשות להתגונן. הליך של גילוי מסמכים מוקדם בשלב בו טרם ניתנה רשות להגן, נועד בראש ובראשונה על מנת שהנתבע יוכל להבין כיצד חושב סכום התביעה נגדו, ואין הוא מהווה תחליף להליך גילוי מסמכים היה ותינתן רשות להגן."
7. זאת ועוד, ברשות החברה אמורות להיות אסמכתאות בגין הפעילות הבנקאית שלה. ראה בש"א (תל-אביב-יפו) 14118/05
מן מרדכי יצחק נ' בנק הבינלאומי סניף תלפיות
תק-מח 2006(3), 5637 ,עמ' 5640:
"
יוער, כי טענה של חסר במסמכים עולה מדי פעם על ידי ערבים וחברות שנתבעות ע"י בנקים ופעמים רבות מגיעה סוגיה זו לפתחו של בית המשפט שנים לאחר אותם אירועים בגינם נזכרים לבקש דפי חשבון, ודבר זה נעשה תוך התעלמות מכך שחובת ניהול הספרים החלה על החברה אשר לה יש גם רואי חשבון, כוללת בחובה גם ביקורת של רואה חשבון של הספרים ובמסגרת זו עורכים רואי החשבון בדיקה של התאמות הבנקים. לעתים רבות נשמעת הטענה כי הבנק נהג לא כשורה במשך שנים, בעוד שאותם מנהלי חברה האמונים על שמירת כספי החברה במשך שנים, אינם משגיחים על הסכומים הנגבים מהם, לרבות שיעור הריבית והעמלות. לפתע, רק לאחר שמוגשת תביעה, מבקשים הם "לחפור" ולנסות ולמצוא פגמים בניהול חשבון הבנק, דבר שיכלו לעשות באותה שנת מס או קרוב לה ואלמלא התובענה שהוגשה, לא היו מעלים טענה זו. המדובר בחברות המנהלות עסקות בסכומים נכבדים, להם יש מנהלי חשבונות ורואי חשבון, המודעים לטענות הנשמעות מזה שנים רבות כנגד אופן ניהול חשבונות על ידי בנקים וברור כי טענות שכאלה, אם היו נכונות, לא היו נשמרות כטענות "כבושות" עד שיבוא בנק ויגיש תובענה."
8. לא מצאתי בתגובת הנתבעים כל התייחסות לטענת הבנק בתשובתו לבקשה, לפיה ביום 22.4.2007 הומצאו לבא כח הנתבעים דפי החשבון נשוא התביעה ממועד פתיחת החשבון ועד ליום 22.4.2007, וכן סולמות ריבית ממועד פתיחת החשבון ועד לחודש אוקטובר 2006. בנוסף מסר הבנק פירוט לגבי שיקים שמשכו צדדים שלישיים לפקודת החברה, אשר הבנק אוחז בהם ופועל לגבייתם (ראה מכתב ב"כ הבנק מיום 22.4.2007 נספח ב' לבקשת הגילוי).
9. עם זאת, סבורני כי כאשר מדובר במסמכים בסיסיים, כגון דפי חשבון וסולמות ריבית, יש לאפשר גילוי מוקדם גם אם הנתבעים אינם מפרטים את טענות הגנתם ואינם מסבירים את הצורך בגילוי מסמכים אלה, משום שברור כי רק מתוך דפי החשבון ניתן ללמוד באיזה אופן נוצר החוב נשוא התביעה. מתוך תגובת הבנק עולה כי לא גולו לנתבעים סולמות הריבית של החשבון מחודש אוקטובר 2006 ועד למועד הגשת התביעה. לפיכך, לגבי מסמכים אלה ניתן צו גילוי, שיש לקיימו עד ליום 2.9.2007. תעריף הגילוי יעמוד על 3 ש"ח לדף.
10. בנסיבות אלה, ומשלא טרחו הנתבעים להראות מדוע כל מסמך ומסמך מבין אלה שטרם גולו להם, אכן דרוש באמת ובתמים כדי שיוכלו לכלכל את הגנתם, ולא פירטו מהי הגנתם, הבקשה נדחית, למעט בענין סולמות הריבית, כמפורט לעיל. המועד להגשתה של בקשת רשות להתגונן מוארך עד ליום 25.9.2007. אין צו להוצאות.