א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
|
215136-02
14/08/2007
|
בפני השופט:
ארנה לוי
|
| - נגד - |
התובע:
סיסיל שיני
|
הנתבע:
1. כלל חברה לביטוח בע"מ
2. אבנר איגוד לביטוח נפגעי רכב
|
| החלטה |
1. בפני בקשה לתיקון כתב תביעה ולמינוי מומחה רפואי בתחום רפואת הא.א.ג.
2. תיקון כתב התביעה, כפי שהוא בא לידי ביטוי בבקשה, כולל הוספת הבקשה למינוי מומחה רפואי בתחום א.א.ג.
3. ויוזכר, עסקינן בתביעה לפיצויים בגין נזקי גוף אשר אירעו לתובעת לטענה ביום 21.5.02, כתוצאה מתאונת דרכים.
4. לטענת התובעת, כתוצאה מטעות קולמוס הושמט כי התובעת עותרת גם למינוי מומחה בתחום הא.א.ג.
5. הנתבעות מתנגדות לבקשה.
6. בבואו להכריע בשאלת תיקון כתבי טענות על בית המשפט לבחון- א. האם התיקון יאפשר לבית המשפט להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין, היינו שעל התיקון המבוקש להשלים את עילת התביעה (תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984(להלן:
"התקנות");
הזכויות הדיונית וסדר הדין במשפט האזרחי, קשת - מהדורה מעודכנת 2.2.00, עמ' כג-7); ב. האם יהיה בתיקון כדי לגרום לצד השני עוול, שפיצוי כספי לא יוכל לתקן.
7. כדי לבדוק, באם נתקיים התנאי הראשון, הוא התנאי העיקרי, חייב המבקש להראות כי בהגישו את כתב הטענות המקורי, הוא טעה טעות כנה וכי עתה התברר לו שהפלוגתא האמיתית גלומה דווקא בפרטים הכלולים בתיקון המבוקש. על המבקש להראות
"... מהי הפלוגתא האמיתית שנפלה... שבירורה מצדיק את התיקון" (ע"א 351/61
זדרייביץ נ' תרום
, פ"ד טז 481, 487; וראה גם: ר"ע 330/85,
אלבו נ' רבינטקס תעשיות בע"מ
, פ"ד לט(2) 556, 559).
8. במקרה שלפנינו הוגשה הבקשה במהלך קדם המשפט, שזהו המועד הנכון לדון בבקשה מעין זו, בהתאם לתקנה 143(1) לתקנות, הקובעת, כי ראוי להגיש בקשה לתיקון כתב תביעה בהקדם ובטרם נסתיימו הליכי קדם המשפט.
יתרה מזאת, מעיון בכתב התביעה המקורי, סעיף 8, עולה כי התובעת העלתה תלונות בדבר פגיעה באוזניה.
9. לפיכך ומשלא יגרם כל עוול לנתבעת, אני מתירה את תיקון כתב התביעה כמבוקש. אין צו להוצאות.
10. כעת, ומשהתרתי תיקון כתב התביעה כמבוקש, יש לדון בבקשה למינוי מומחה רפואי בתחום הא.א.ג.
11. התובעת צירפה לבקשתה ולכתב התביעה המתוקן שני סיכומי מחלה מאת המרכז הרפואי רעות, מיום 8.8.02 ומיום 23.6.02, מהם עולה כי לתובעת נפיחות באוזניים עם המטומה מכיוון אוזן שמאל ועד הצוואר.
מסמכים אלו, הם מסמכים רפואיים אשר נערכו כשלושה חודשים לערך לאחר קרות התאונה.
פרט למסמכים אלו, צירפה התובעת בדיקה אודיולוגית מיום 22.2.07, כ-5 שנים לערך לאחר קרות התאונה, ממנה עולה כי התובעת סובלת מטנטון באוזניים עם ירידה מעורבת סימטרית דו צדדית.
כן צירפה התובעת מסמך בודד משנת 2003 בדבר סחרחורות.
12. התובעת בבקשתה מסבירה היעדר התייחסותה לתלונות והיעדר בדיקה בתחום הא.א.ג. במהלך כל החמש שנים, בשל התמקדות בריפוי התחום האורטופדי והנפשי.
13. כאמור, המסמכים שצורפו לבקשה דלים ואינם מעידים על רצף של טיפול ותלונות, וזאת למרות הדרישה בפסיקה להצגת רצף טיפולי:-
"לצורך מינוי מומחים רפואיים יש להתחקות אחר המצב הרפואי של הנפגע מאז התאונה ועד ליום שמיעת הבקשה... אין המבקש צריך להסתפק בהגשת המסמכים הרפואיים הסמוכים ליום האירוע. יש ופגיעות ראשוניות מרובות ואולי אף קשות, חולפות עם הזמן ומבלי להשאיר סימנים..."
(כב' השופטת שטרסברג-כהן בעניין ת"א 1533/89 ) (המ' 428/89) ליפשיץ נ' שמיר חברה לביטוח בע"מ , צלטנר 718(ו)1).
14. בהעדר רצף טיפולים כאמור קיים קושי למצוא ראשית ראיה למינוי מומחה בתחום הא.א.ג. עם זאת, בהתחשב בתלונותיה של התובעת ובטיפול בו היתה נתונה והואיל וקיימים ממצאים במסמכים הרפואיים אשר לבית המשפט לא הידע ולא המומחיות לקבוע את משמעותן מבחינת הנכות האפשרית הלכאורית והקשר הסיבתי בינם לבין הפגיעה בתאונה, יש תשתית ראייתית מספקת למינוי מומחה רפואי בתחום א.א.ג, ויש בתלונותיה של התובעת משום ראשית ראיה לקיומה של נכות שכזו בתחום זה.
15. אני ממנה בזאת את ד"ר ציק דניאל טל' מס' 6414237 כמומחה רפואי בתחום א.א.ג בתיק זה.