אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 208466/02

החלטה בתיק א 208466/02

תאריך פרסום : 29/01/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
208466-02
31/10/2006
בפני השופט:
בלהה טולקובסקי

- נגד -
התובע:
טוויג אהרון
עו"ד א. קנר ואח'
הנתבע:
1. מנורה חברה לבטוח בע"מ
2. אבנר אגוד לבטוח נפגעי רכב בע"מ

עו"ד א. קנדל ואח'
החלטה

1.         בפני בקשה להתיר הבאת ראיות לסתור, בהתאם לסעיף 6 ב' לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה - 1975 (להלן: "החוק").

2.         בתיק זה מתבררת תביעת פיצויים, על פי החוק, בגין תאונת דרכים שעבר המבקש, ביום 26.12.2001.

התאונה, הוכרה כתאונת עבודה.

ביום 8.2.2006 קבעה הועדה הרפואית של המל"ל, כי למבקש לא נותרה נכות צמיתה בתחום הנוירולוגי, האורטופדי או הפסיכיאטרי.

3.         לטענת המבקש, מסקנות הועדה אינן משקפות את הממצאים האובייקטיביים שנמצאו בהערכות נוירופסיכולוגיות, מימים 21.10.2002 ו- 23.8.2004 שבוצעו במחלקה הנוירולוגית בבי"ח רמב"ם. לטענת המבקש, בחוות הדעת של ד"ר ברקוביץ, פסיכיאטר, מטעם הועדה הרפואית, אין התייחסות לממצאי הבדיקות הנוירופסיכולוגיות ולממצאים שנמצאו ע"י ד"ר ברקוביץ עצמו ואשר מצביעים על כך שאין מדובר בהחלמה מלאה מהתאונה. לפיכך עותר המבקש למינוי מומחה מטעם בית המשפט, בתחום הנוירופסיכיאטרי.

4.         המשיבות מתנגדות לבקשה וטוענות כי לא מתקיימים טעמים מיוחדים המצדיקים מתן היתר להבאת ראיות לסתור.

5.                     הלכה היא כי מתן היתר להבאת ראיות לסתור, ינתן רק בנסיבות חריגות ומיוחדות, ראה לעניין זה; בר"ע 634/85 עודה נ' רותם חברה לביטוח בע"מ, פ"ד לט (4) 505 וכן ע"א 5779/90 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נגד טיארה, פ"ד מה (4) 77, 82, שם נקבע:  "יש להתיר להביא ראיות לסתור רק אם ראוי הדבר למען עשיית צדק ומטעמים מיוחדים שיירשמו. נוסח זה מצביע על כך, שהתרת הבאת ראיות לסתור מיועדת למקרים מיוחדים וחריגים בלבד. כדוגמה למקרים כאלה יכול לשמש מקרה, בו חל שינוי משמעותי במצבו של הנפגע מאז נקבעה נכותו על ידי הוועדה הרפואית של המוסד ועד לדיון בבית משפט. מקרה אחר הוא, כשלפני הוועדה הרפואית לא היו עובדות רלוואנטיות חשובות, הנוגעות למצבו הרפואי של הנפגע קודם התאונה, ואשר לו היו לפניה, בוודאי היו מביאות לתוצאה שונה. אין זו, כמובן, רשימה ממצה של המקרים בהם יתיר בית המשפט להביא ראיות לסתור, אלא בגדר הדגמה בלבד. אך מה שחשוב להדגיש הוא, שרק במקרים חריגים ובנסיבות יוצאות דופן יותר הדבר. כדי שיותר להביא ראיות לסתור, לא די בעובדה שיש מומחה רפואי או מומחים רפואיים הסוברים אחרת משסבורה הייתה הוועדה הרפואית, אפילו אם הפער בין מה שסבורה הוועדה הרפואית לבין מה שסוברים המומחים הרפואיים הינו גדול".

6.         בענייננו, איני סבורה כי נתקיימו אותן נסיבות חריגות ומיוחדות, המצדיקות מתן היתר להבאת ראיות לסתור.

            עיון בדו"ח הועדה הרפואית מעלה כי המבקש נבדק הן על ידי מומחה בתחום הנוירולוגי והן ע"י מומחה בתחום הפסיכיאטרי, אשר התייחסו לתלונותיו בדבר כאבי ראש והפרעה בזיכרון. הועדה הרפואית בהרכב ד"ר בלומן, נוירולוג, ציינה: "מדבר בצורה שוטפת הגיונית עם דגש ותשומת לב לפרטים מדויקים. האפקט: מתאים לתוכן. אין רושם של הפרעה דכאונית. לא נמצא בטיפול נוירולוגי או פסיכיאטרי ולא מקבל תרופות בתחומים הנ"ל... הועדה עיינה בבדיקות חוות דעת נוירופסיכולוגיות 23.8.04 ומ- 21.10.02... לדעת הועדה המצב סופי. מבחינה נוירולוגית ואורטופדית לא נותרה כל הגבלה תפקודית המקנה אחוזי נכות 0% נכות מ- 1.3.02. הועדה עיינה בחוות דעת ד"ר ברקוביץ פסיכיאטר מ- 24.7.05 ומקבלת את מסקנותיו שאין נכות פסיכיאטרית כתוצאה מהתאונה הנדונה".

ד"ר ברקוביץ, פסיכיאטר, שבדק את המבקש מטעם הועדה, עיין אף הוא בחוות הדעת הנוירופסיכולוגית מיום 23.8.04 ובסיכום הביקור במחלקה לנוירולוגיה קוגניטיבית מיום 21.10.02 וציין כי "בבדיקה: נראה כפי גילו, הופעה מסודרת, נינוח, משתף פעולה, מציג בהרחבה את תלונותיו, מתמצא בכל המובנים. זיכרון פגום לטווח קצר (זוכר רק 2 מילים מתוך 3, לאחר כמה דקות). ריכוז תקין... אין כרגע תסמינים פוסטראומטיים. לציין שהנ"ל עובד ומתפקד במשרה מלאה".

המבקש סומך את בקשתו בעיקר על תוצאות הבדיקה הנוירופסיכולוגית מיום 23.8.04, אלא שבדיקה נוירופסיכולוגית הינה בדיקת עזר בלבד.

תלונות המבקש וכן חוות הדעת הנוירופסיכולוגית, נדונו ונבחנו ע"י הועדה הרפואית וכאמור, ד"ר ברקוביץ אף ציין כי נמצא זיכרון פגום לטווח קצר אלא שעל סמך כלל ממצאי הבדיקה, ראה לקבוע את מצבו של המבקש כמתאים לסעיף 34 (א) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) תשט"ז - 1956, הדן במצב בו: "ישנם סימנים קלים אך אין הפרעות בהתאמה הסוציאלית, כושר העבודה לא מוגבל" וקובע 0% נכות.

בית המשפט אינו יושב כערכאת ערעור על החלטת הועדה הרפואית ומשנמצא כי הועדה הרפואית בחנה את תלונות המבקש ועיינה במסמכים הרפואיים הרלוונטיים, לא נמצא טעם המצדיק הבאת ראיות לסתור.

7.         מהטעמים האמורים לעיל, ראיתי לדחות את הבקשה.

8.         הצדדים יגישו תחשיבי נזק, כדלקמן:

התביעה תגיש תחשיב נזק מפורט ומבוסס לצורכי פשרה, לא יאוחר מיום 01.01.07 עם העתק ישירות לצד שכנגד.

ההגנה תגיש תחשיב נזק לא יאוחר מיום 15.01.07 עם העתק ישירות לצד שכנגד.

התחשיבים שיוגשו יכללו את כל המסמכים התומכים בתחשיב הצד המגיש, לפי העניין.

נקבע לקדם משפט ליום 31.1.07, שעה 08:30.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ