אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 20427/06

החלטה בתיק א 20427/06

תאריך פרסום : 27/12/2007 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
20427-06
05/09/2007
בפני השופט:
אבי זמיר

- נגד -
התובע:
קסטן אורלי
עו"ד קפלן
הנתבע:
הפול - המאגר הישראלי לביטוחי רכב
עו"ד דבורה
החלטה

1.         בפניי בקשה מטעם הנתבעת להתיר הבאת ראיות לסתור, בהתאם לסעיף 6ב לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה - 1975 (להלן: "החוק").  אציין כי נעתרתי להגשת הבקשה בשלב הנוכחי, בהחלטה מיום 19.7.07. עוד יצוין כי עצם העובדה שהנתבעת לא ניצלה את זכותה להשיב לתגובת התובעת אינה מחייבת, כמובן, את דחיית הבקשה לגופה. הנתבעת עמדה בפני קושי לקבל עותק מלא של תיק המל"ל, הואיל והתנהל הליך לפי תקנה 15; גם לתיק בית המשפט התקבלה תעודת עובד ציבור מלאה מאת המל"ל רק ביום 6.8.07.

2.         לגופם של דברים. בתיק זה מתבררת תביעת הפיצויים, על פי החוק, בגין תאונת דרכים שעברה התובעת ביום 14.7.03. התאונה הוכרה כתאונת עבודה; שאלת נכותה הרפואית של התובעת, והקשר הסיבתי בינה לבין התאונה, נדונה ע"י מספר ועדות ועברה מספר תהפוכות. בסופו של הליך נקבעה נכות אורטופדית של 10% בגין פגיעה בברך (תקנה 15 הופעלה חלקית, והנכות הועלתה ל - 11%).

3.         הנתבעת, על בסיס החומר החלקי שעמד בפניה, מפרטת בבקשתה את טענותיה כנגד הקביעה האמורה. לטענתה, ניתן למצוא פגם מהותי בהליך בפני המל"ל בעצם המצאתה של חוות דעת "פרטית" (דר' הגר פטיש) מטעם התובעת. עוד נטען כי אין כל נימוק או הסבר לפער בין הקביעה הראשונה לסופית, וכי הוועדה נקלעה אף לטעות עובדתית.

4.         התובעת מתנגדת לבקשה, ואינה רואה כל עילה המצדיקה הבאת ראיות לסתור.

5.         ההלכה בעניין זה הודגשה בע"א 5779/90 הפניקס הישראלי חב' לביטוח בע"מ נגד טיארה, פ"ד מה (4) 77, 82 (1991):  "יש להתיר להביא ראיות לסתור רק אם ראוי הדבר למען עשיית צדק ומטעמים מיוחדים שיירשמו. נוסח זה מצביע על כך, שהתרת הבאת ראיות לסתור מיועדת למקרים מיוחדים וחריגים בלבד. כדוגמה למקרים כאלה יכול לשמש מקרה, בו חל שינוי משמעותי במצבו של הנפגע מאז נקבעה נכותו על ידי הוועדה הרפואית של המוסד ועד לדיון בבית משפט. מקרה אחר הוא, כשלפני הוועדה הרפואית לא היו עובדות רלוואנטיות חשובות, הנוגעות למצבו הרפואי של הנפגע קודם התאונה, ואשר לו היו לפניה, בוודאי היו מביאות לתוצאה שונה. אין זו, כמובן, רשימה ממצה של המקרים בהם יתיר בית המשפט להביא ראיות לסתור, אלא בגדר הדגמה בלבד. אך מה שחשוב להדגיש הוא, שרק במקרים חריגים ובנסיבות יוצאות דופן יותר הדבר. כדי שיותר להביא ראיות לסתור, לא די בעובדה שיש מומחה רפואי או מומחים רפואיים הסוברים אחרת משסבורה הייתה הוועדה הרפואית, אפילו אם הפער בין מה שסבורה הוועדה הרפואית לבין מה שסוברים המומחים הרפואיים הינו גדול... פסיקתו העקבית של בית משפט זה היא שיש למעט במתן רשות להביא ראיות לסתור על פי הסיפא של סעיף 6ב ולצמצם את ההיתר למקרים נדירים בלבד".

          כנקודת  מוצא, יש לזכור, על כן, כי הרשות תינתן רק במקרים חריגים ובנסיבות בולטות ויוצאות דופן (רע"א 11325/05 מנורה חברה לביטוח בע"מ נ' גולינבסקי, תק-על 2006 (1), 3112). זאת, לא רק במטרה לייעל את הדיון; לתכלית הדיונית מצטרף גם רציונל של "צדק מהותי", במובן של השאיפה לאחידות ראייתית ועובדתית (רע"א 4484/06 מור נ' אישי ישיר חברה לביטוח בע"מ, תק-על 2006 (3), 4910).

          עם זאת, אם חל שינוי במצבו של נפגע מאז נקבעה דרגת נכותו, כלומר, חלה החמרה במצבו או שנתגלתה בו נכות, יצדיק הדבר הבאת ראיות לסתור (רע"א 863/93 התעשיה האווירית לישראל בע"מ נ' קמחי, פ"ד מז (4) 815, 822 (1993)).

          בנוסף, על פרוטוקול הועדה לבטא את הלך מחשבתם של חבריה, באופן שמאפשר מעקב אחריו. אם לא ניתן לעשות כן, ו/או אם עולה החמרת מצב מוחשית מן התיעוד הרפואי, יש לאפשר הבאת ראיות לסתור (רע"א 4045/01 אדרי נ' איתן חב' לביטוח בע"מ, דינים עליון, סב', 768 (2001)). כך גם בסיטואציה של העדר התייחסות של ממש בהחלטת הועדהלנושא קרדינלי, למשל - הקשר הסיבתי בין התאונה למצב היום (רע"א 6547/04 גונן נ' דולב חב' לביטוח בע"מ, דינים עליון, סט', 322 (2004)). ולאחרונה, במקרה אחר, בנסיבות שמהן עולה כי אפשר שהוועדה לא נחשפה או לא הייתה ערה לקיומו של תיעוד רלוונטי, ושחרף הפירוט בפרוטוקול עולים אי בהירות וספקות באשר למהות המידע שהיה בפני הוועדה, נקבע כי מוצדק לאפשר הבאת ראיות לסתור (רע"א 7682/06 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' אלוש; ניתן ביום 25.6.07).

6.      סיטואציה מיוחדת היא זו, שבה הונחה בפני הוועדה חוות דעת "פרטית" מטעמו של הנפגע. השופט אליעזר ריבלין, בספרו תאונת הדרכים - סדרי דין וחישוב הפיצויים (מהדורה שלישית, 1999), בעמ' 504, כותב כי: "נפגע המתייצב בפני הוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי ומציג בפניה חוות דעת של מומחים רפואיים מטעמו זוכה ביתרון הנשלל ממנו במסגרת הוראת סעיף 6א לחוק (המונעת הצגת חוות דעת רפואית מטעמו. תכלית החוק והתקנות שהותקנו על פיו היא לייתר את הצורך ואת התועלת שבעצם הפניה אל המומחה שמטעם... הצגת חוות הדעת בפני הוועדה הרפואית אינה מתיישבת עם התכלית הזאת. פעולה שכזו אינה מתיישבת גם עם התכלית החקיקתית המוצאת לה ביטוי בסעיף 6ב לחוק הפיצויים, שעניינה הסתמכות על חוות דעת אובייקטיבית, להבדיל מחוות דעת מטעם אחד מן הצדדים. מקום בו הוצגו חוות דעת שכאלה והוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי סמכה את החלטתה גם עליהן עשוי הדבר לשמש נימוק למתן היתר להבאת ראיות לסתור. אמנם, הוראות חוק הביטוח הלאומי והתקנות שהותקנו על פיו אינן שוללות, מפורשות, את האפשרות שהוועדה הרפואית תקבל לידיה גם חוות דעת של מומחים מטעם הנפגע, אך ברגיל נוהגת הוועדה לסמוך את ממצאיה, במידת הצורך, על חוות דעתו של רופא מומחה מטעמה. בחירתה של הוועדה לסמוך על חוות דעת מטעם הנפגע עשויה לפגום בתקפות קביעתה לעניין תביעת הפיצויים המתבררת בבית המשפט".

7.      אכן, דומה כי אין לקבוע כלל גורף, שלפיו בכל מקרה שבו הוגשה חוות דעת פרטית כאמור, יש להתיר הבאת ראיות לסתור. כל מקרה ייבחן לגופו. אלא שנכון יהיה לקבוע, כי במצב דברים כזה נקודת המוצא משתנה; לא עוד רתיעה מובנית מפני התערבות אלא דווקא זהירות מיוחדת, שלא לומר "חשדנות", כלפי קביעת הוועדה.

8.      בענייננו מקבלת "חובת הזהירות" משמעות מיוחדת.  הוועדה מהדרג הראשון קבעה, ביום 6.5.04, לאחר עיון בחוות דעת שהוגשה לבקשתה (דר' רוזנבלט), כי "הוועדה אינה יכולה לקשור את הפגיעה בברך לתאונה הנוכחית היות ואינה מופיעה בתיעודים הראשוניים ובדו"ח הראשוני לנפגע בעבודה...". וועדה רפואית לעררים קבעה, ביום 14.2.05, כי: "... לגבי הברך השמאלית הוועדה יוצאת מנקודת הנחה שבמידה והתאונה הייתה הגורם לקרע במיניסקוס צפוי היה כי יופיעו סימפטומים מקומיים בברך, מצב שלא התקיים במקרה הנוכחי. לפיכך דוחה הוועדה את הקשר הסיבתי בין הפגיעה בברך לתאונה הנידונה...". לאחר שהעניין הוחזר אל הוועדה לעררים על ידי בית הדין לעבודה, קבעה זו, ביום 2.1.06, כי:  "... בנוגע לברך שמאל המצב סבוך יותר: דר' פטיש מתארת מסכת ארועים ה... בסופו של דבר בפגיעה רוטורית של הברך. הנחה זו אינה מבוססת לאור מנגנון הפגיעה הצפוי לאור השבר בכף הרגל. יחד עם זאת אין להתעלם מהאפשרות כי לטראומה שארעה בתאונה קיים קשר לפגיעה... קשר אשר יכול "להידחות" עקב הצורך בשימוש בקביים בתקופה ממושכת". בעקבות זאת נקבעו לתובעת 10% נכות.

          השינוי החד, ב - 180 מעלות, בין המסקנה של העדר קשר סיבתי לבין קיומו, לא ברור ולא מוסבר די הצורך; קשה להתחקות אחר הלך מחשבתה של הוועדה; מכל מקום, הרושם המתקבל הוא כי שינוי זה נעוץ, רובו ככולו, באימוץ (גם אם חלקי), של חוות הדעת ה"פרטית". על פי הפרמטרים שציינתי לעיל, נכון יהיה, בנסיבות העניין, להתיר הבאת ראיות לסתור.

9.      הבקשה מתקבלת. הצדדים יודיעו, תוך 30 יום, אם הגיעו להסכמה בדבר זהותו של האורטופד שימונה מטעם בית המשפט בתיק זה.

ניתנה היום כ"ב באלול, תשס"ז (5 בספטמבר 2007) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

אבי זמיר, שופט

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ