אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 2029/03

החלטה בתיק א 2029/03

תאריך פרסום : 17/08/2006 | גרסת הדפסה
בש"א, א
בית המשפט המחוזי בתל אביב
2029-03,2719-04
12/10/2005
בפני השופט:
ש. ברוך

- נגד -
התובע:
1. טנצר שעיה
2. טנצר משה
3. מ.ט טנצר אחזקות בע"מ
4. ש.טנצר אחזקות בע"מ
5. מלון מצפה כינרת בע"מ

עו"ד אסף שפיר
הנתבע:
פרי הגליל בע"מ
עו"ד רוברט יוחאי
החלטה

לפני בקשת רשות להתגונן של הנתבעים מס' 2-5.

בכתב התביעה שהגישה פרי הגליל בע"מ (להלן: "פרי הגליל" או "המשיבה") כנגד המבקשים, טענה המשיבה כי ביום 1.7.02 נחתם הסכם בינה, כחברה העוסקת בייצור ובשיווק של ירקות קפואים ומוצרים נלווים אחרים  לבין פוד קלאב בע"מ (כיום בכינוס נכסים) חברה אשר עסקה בשיווק מוצרים קפואים לחנויות ולרשתות שיווק שונות ( להלן: "פוד קלאב") . בהסכם, אשר צורף לכתב התביעה כנספח  א', הוסכמו תנאי התשלום .

המבקשים חתמו על כתב ערבות כלפי המשיבה לשם הבטחת פירעון התחייבויותיה של פוד קלאב כלפיה (להלן : "כתב הערבות"). 

על פי הנטען בכתב התביעה, הרי שנכון ליום 16.7.03, חובה של פוד קלאב כלפי המשיבה עמד על סכום של 6,222,272 ש"ח אשר מקורו בסחורה שסופקה על ידי המשיבה ולא שולמה על ידי פוד קלאב. לכתב התביעה צורפו אסמכתאות שונות לעניין ההתכתבויות בין הצדדים .

ביום מינה 6.8.03 בית המשפט המחוזי בחיפה כונס נכסים זמני לפוד קלאב. המשיבה טוענת כי לפוד קלאב (הנמצאת כאמור בהליכי כינוס נכסים זמני) אין יכולת לעמוד בהתחיבויותיה, ועל הערבים לשלם את תשלום ערבותם. על כן עתרה המשיבה לחיוב המבקשים בתשלום סכום התביעה, סך של 6,222,243 ש"ח, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

מי שהיתה הנתבעת מס' 6, חברת מלון מצפה כנרת בע"מ, הגיעה לפשרה עם המשיבה, לפיה שילמה לה סך של 1 מיליון ש"ח , פשרה אשר קיבלה תוקף של פסק דין חלקי. 

בבקשתם למתן רשות להתגונן ובהמשך בסיכומים, העלו המבקשים מספר טענות כנגד התובענה:

המשיבה היא זאת שהפרה את ההסכם בינה לבין פוד קלאב, הפרה שהביאה את האחרונה אל עברי פי פחת כלכליים. אלמלא הפרה זאת, לא היתה פוד קלאב נקלעת כלל לקשיים אליהם נקלעה והיתה סולבנטית לפרוע את כל חובותיה, לרבות החובות לפרי הגליל. משגרמה פרי הגליל להפרת החיוב הנערב, פוטרים הערבים מפרעון החוב כלפיה.

בנוסף, למבקשים עומדת טענת קיזוז כנגד התובענה, הן עקב אי אספקת מוצרים אותם התחייבה המשיבה לספק, הן עקב גבית סכומים גבוהים מאלה שעליהם הוסכם, והן מחמת אספקת מוצרים פגומים, מעשים שהובילו לאבדן רווחים ןהיוו הפרה של המערכת ההסכמית בין הצדדים.

לטענתם, תצהירו של המבקש מס' 1 לא נסתר בחקירתו הנגדית,  והוא נשאל רק שלוש שאלות ועל כן יש ליתן למבקשים רשות להגן.

ההליך התנהל תחילה לפני חברי המנוח, כב' השופט אזר ז"ל, בהמשך לפני כב' השופט כבוב ובסופו של דבר, נשמעה הבקשה לגופה לפני. לאחר שמיעת החקירה (שהיתה קצרה ביותר, כאמור) ולאחר קריאת סיכומי הצדדים, לרבות סיכומי התשובה, אני סבור כי יש ליתן למבקשים רשות להגן אך זאת בכפוף להפקדת ערובה, וזאת לאור קלישות טענותיהם, שאין בהן משום התמודדות עם התובענה, אפילו לא במידה הלא רבה הנדרשת אגב דיון בבקשת רשות להגן, כפי ההלכות אליהן הפנה ובצדק ב"כ המבקשים בסיכומיו וזאת אך מן הטעם לפיו ביחס לרכיב מסוים מטענת הקיזוז, שהוא טענה כנגד מסמך בכתב, יתכן ובריחוק ניתן לומר שמתקיימת טענת הגנה ראויה להשמע.

ראשית, חשוב לציין, כי יתרת חובה של פוד קלאב לפרי הגליל, כפי שפורטה בכתב התביעה, לא ניסתרה כלל ועיקר. דהיינו, נקודת המוצא לכל הדיון דכאן, היא כי פוד קלאב נותרה חייבת את סכום התביעה והשאלה היא אם המבקשים העלו טענות שיהיה בהן כדי להפטירם מתשלום סכום התביעה.

הלכה פסוקה היא כי הימנעותו של התובע מניצול זכותו לחקור, אין בה כדי להוסיף לתצהיר את שאין למצוא בו מעיקר. היינו, בעוד שיש בחקירה על התצהיר כדי להוסיף או להבהיר פרטים לטובתו של צד זה או אחר, הרי באין בחקירה כזו עומד בפני בית המשפט אך האמור בתצהיר, ובית המשפט בוחן אם יש בדברים אלה כדי לבסס הגנתו (ראה ע"א 16/89 "ורדים" חברה לגידול פרחים בע"מ נ' החברה הישראלית לביטוח סיכוני סחר חוץ בע"מ, פ"ד מה(5) 729).

המשיבה הפנתה בסיכומיה לבקשתה של פוד קלאב להקפאת הליכים על מנת לסתור את תצהירו של מר טנצר ולהראות כי לא הייתה הפרת הסכם מצידה.

לא מצאתי תשובה שתניח את דעתי, לאותן התבטאויות של המצהיר, בהליך האמור. באותו הליך, בסעיפים 80 ו-81 לתצהירו, מנה מר טנצר אחת לאחת את סיבות קריסתה של פוד קלאב ואין בתצהיר אפילו זכר לטענה כלפי המשיבה. מר טנצר הפנה את האצבע המאשימה לפעולות שונות שננקטו כלפי פוד קלאב על ידי שלושת רשתות השיווק, שלפי הבנתו, הן הן הגורמים שהובילו להתמוטטות. פוד קלאב אף הגישה תובענה כנגד מי שלשיטתה היתה הגורם העיקרי להתמוטטותה. אם בכלל, מר טנצר ציין את המשיבה כגורם שנחלץ לעזרת פוד קלאב ולא כגורם שהיה מעורב, בכל דרך שהיא, בהתמוטטותה.

לעניין טענת הקיזוז, ראשית אציין כי המבקשים פירטו את הסכומים הנתבעים במסגרת הטענה והציגו במדויק את מערכת הנתונים אשר עליהם הם ביססו את טענת הקיזוז. המשיבה בסיכומיה עומדת על כך כי אין המבקשים יכולים לטעון לקיזוז לאור סעיף 8.4 להסכם שערכה פוד קלאב עם פרי הגליל ואשר מונע ממנה את האפשרות לטעון את הטענה. וכך נאמר בסעיף האמור:

8.4 "המזמין (פוד קלאב - ש.ב.) מוותר בזאת על זכות קיזוז כנגד חשבונות היצרן (המשיבה - ש.ב.) לתשלום תמורת המוצרים לפי הסכם זה. מוסכם כי כל דרישה, טענה או תביעה של המזמין כנגד היצרן תידון בנפרד בנפרד ובמובחן מחובתו של המזמין לשם תמורת המוצרים ליצרן על פי הסכם זה".

המשיבה טוענת כי טענת הקיזוז, לאור סעיף 8.4, היא עניין משפטי אשר מונע מהמבקשים לטעון טענת קיזוז. המבקשים טוענים כי מדובר בטענה עובדתית. לדידם הסעיף שונה או בוטל בדרך של התנהגות ועל כן עומדת להם טענת הקיזוז.  זוהי אם כן הטענה היחידה הראויה להשמע. הטעם לכך נעוץ בעובדה, שעליה גם המבקשים עצמם אינם חולקים, לפיו ניתן בהחלט להתנות על זכות הקיזוז, כפי שעשו הצדדים בעת שחתמו על ההסכם. אותה טענה לשינוי בהסכם בין פוד קלאב לפרי הגליל, שהיא אכן טענה עובדתית, כנגד אותו מסמך בכתב, היא טענה קלושה ונטענה כמעט בחצי פה, אך בהתאם להלכה הנוהגת בכל הנוגע לרשות להתגונן, דומה כי יש בה כדי להצדיק, בסופו של דבר, מתן רשות להתגונן, מותנית בהפקדת סכום כסף בקופת בית המשפט. הרשות להתגונן הינה אך ורק בשאלת הקיזוז, כלומר: האם הסכימו הצדדים על שינוי או סטיה מהוראת סעיף 8.4 להסכם ביניהם.

אם התשובה לשאלה זאת תהיה בחיוב, אזי יש להתקדם ולבחון את טענת הקיזוז לגופה ואם יקבע שלא הוסכם על שינוי או סטיה מהוראות ההסכם הכתוב, אזי דין התובענה להתקבל, תוך הפניית המבקשים (או למעשה פוד קלאב) להגשת תובענה נפרדת בגין נזקיה הנטענים של פוד קלאב, כתוצאה מאותה הפרה נטענת של ההסכם בין הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ