החלטה בתיק א 200898/02

בקשת נתבעת 1 (להלן: "הנתבעת"), להארכת מועד למשלוח הודעה לצד שלישי [להלן - " ההודעה"].

ואלה העובדות הצריכות לעניין:-

1.   התובע תבע ב - 10.9.02, בין השאר את המבקשת [להלן - " העירייה"] ונתבעת נוספת, מדינת ישראל - משרד החינוך [להלן - " המדינה"] , לפיצוי בגין נזקי הגוף שנגרמו לו, לטענתו, ביום 13.1.92 במהלך משחק בחצר ביה"ס בו הוא למד.

2.   אין חולק כי כבר בספטמבר 2003 הגישה המדינה  הודעה לצד שלישי כנגד העירייה - בעילת חבות לעוולה ולנזק וכנגד המשיבה [להלן - " המגן"] , בעילת שביטחה את חבות העירייה הרלוונטית.

3.   בבקשה שלפני, מבקשת העירייה, שלא הגישה עד כה הודעה לצד שלישי כנגד המגן, להאריך לה את המועד למשלוח ההודעה  כנגד המגן.  הבקשה הוגשה רק ביום 2/7/07.  אציין כי תחילה הכניסה העירייה, ללא רשות, הודעה לצד שלישי לתיק בית המשפט אך הודעה זו נמחקה ובית המשפט הורה לעירייה להגיש בקשה כדין.

4.   לטענת העירייה,  נמנעה היא מהגשת ההודעה  מיד מתוך כוונה לייעל את הדיון ולא להכביד בהגשת תובענות שלא לצורך וכי רק עם סירובה של המגן לייצגה כנהוג וכמקובל היא נאלצה להגיש את ההודעה כנגדה. המבקשת תמכה את בקשתה בתצהיר חתום על ידי עו"ד כאיד סלאמה, המכהן  כיועצה המשפטי.

טענת התיישנות

5.   המגן מתנגדת לבקשה, מחמת התיישנותה של עילת ההודעה כנגדה. לטענתה לאור היותה של ההודעה במהותה תביעה לתגמולי ביטוח, הרי שבהתאם להוראות סעיף 31 לחוק חוזה הביטוח תשמ"א - 1981 [להלן - " חוק חוזה הביטוח"] המעמיד את תקופת ההתיישנות בתביעה על תגמולי ביטוח על שלוש שנים, הרי שהבקשה להארכת מועד למשלוח הודעה לצד שלישי הוגשה, לאחר חלוף תקופת ההתיישנות.    

6.   בתשובתה לתגובת המגן טוענת הנתבעת, כי "עפ"י סעיף 70 לחוק חוזה ביטוח, התשמ"א - 1981 שמהווה חריג לתקופת ההתיישנות של 3 שנים שנקבעה בסעיף 31 לאותו חוק, תקופת ההתיישנות לתביעת המבוטח נגד המבטח לקבלת תגמולי ביטוח בגין חבות המבוטח כלפי צד ג' בביטוח אחריות הינה מוארכת ל- 7 שנים וזאת החל מיום שנודע למבוטח על עילת התביעה.

... לכן ... מניין תקופת ההתיישנות לתביעת הנתבעת 1 (המבוטחת) כנגד הצד השלישי 2 (המבטחת), שהנו כאמור 7 שנים יחשב מיום 15.9.02 ולכן לא חלה התיישנות על תביעת הנתבעת 1 כנגד הצד השלישי 2."

7.   למעט תגובתה של המגן ותגובת העירייה לתגובה זו, לא הוגשו תגובות אחרות מטעם יתר הצדדים. 

דיון

דינה של הבקשה להידחות.

8.   ככלל, תובענה אזרחית [שעילתה אינה מבוססת על זכות במקרקעין] מתיישנת כעבור שבע שנים מהיום, שבו נולדה עילת התובענה (סעיפים 5 ו- 6 לחוק ההתיישנות, תשי"ח- 1958).

9.   תקנה 216 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד- 1984 קובעת:-

"בתובענה שנפתחה במסירת כתב תביעה והוגש בה כתב הגנה, רשאי נתבע ליתן לכל אדם, לרבות אדם שהוא בעל דין בתובענה, הודעה לצד שלישי במקרים אלה:

(1)            כשנתבע טוען נגד הצד השלישי שהוא זכאי להשתתפות או לשיפוי ממנו בשל כל סעד שייפסק נגדו בתובענה..."

10.  במקרה שלפנינו, נשענת ההודעה כנגד המגן על עילת השיפוי, עילה המתבססת רובה ככולה על חיובה של מבטחת. פסק הדין המנחה בסוגיה זו הנו ע"א 493/63 קופת חולים של ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בישראל נ' קבוצת כנרת , פ"ד יח (2) 225, שם קובע כבוד השופט לנדוי, כי:

"עילת התביעה של הניזק נגד המערערת לפיצויים אינה זהה עם עילת התביעה... לדמי השתתפות: העילה הראשונה נעוצה במעשה העוולה והנזק שנגרם בעקבותיו, ואילו העילה השניה נעוצה באחריות המזיק לפצות את הניזק על הנזק ההוא...