1. המנוח, חסן אמיר, יליד 14.9.82 נהרג בתאונה שאירעה יום 5.8.97 כאשר נפגע בראשו מפגיעת טרקטור מס' רישוי 7825301. התבעים 2-3 הכחישו את חבותם, וטענו, בין היתר, כי "הנתבע 1 אינו מי שנהג בטרקטור בעת קרות האירוע המוכחש, אלא אדם אחר, ככל הנראה הנתבע 4 או בנו של נתבע 1, או כל אדם אחר שהינו חסר רשיון נהיגה לטרקטור", ולכן נשללת חבותן. עקב כך צורפו הנתבע 4 וקרנית שהיא הנתבעת 5.
בקדם המשפט וגם בתחילת ישיבת ההוכחות, נעשה נסיון לצמצם את המחלוקת על ידי דרישתו של ב"כ הנתבעת 5 שב"כ הנתבעות 2 ו- 3 יאשר שאם יימצא שהנהג הוא נתבע 1, הרי שאין כפירה בחבות. ב"כ הנתבעות 2 ו- 3 סירב לעשות כן. הגענו לסופו של הדיון, ולא ירדתי לסוף דעתו של ב"כ הנתבעות 2 ו- 3 מדוע סירב לאשר זאת, ומה הרוויח מכך. הכיסוי הביטוחי בהנחה שהנהג הוא הנתבע 1 הוכח והיה ידוע היטב לב"כ הנתבעות 2 ו- 3. ב"כ הנתבעות 2 ו- 3 לא העלה בכתב הגנתו כל טענה אחרת של כפירה בחבות, בהנחה שהנהג הוא הנתבע 1. התנהגות זו של ב"כ הנתבעות 2 ו- 3 היא תמוהה. אכן, אני אפשרתי אותה, בהנחה שיש באשפת חיציו של ב"כ הנתבעות 2 ו- 3 חיצים שאינם ידועים לי, שהרי בשלב זה אני הייתי במצב של אי ידיעת הראיות כולן, אבל על ב"כ הנתבעות 2 ו- 3, עו"ד ותיק, מנוסה ומיומן, שידע את כל הראיות שבתיק ולא הופתע מדבר, אני תמה.
השאלה שיש להכריע בה בשלב זה של הדיון היא, איפוא, האם בטרקטור נהג הנתבע 1 או הנתבע 4 או כל אדם אחר. ברור שלא נהג בטרקטור בנו של הנתבע 1 שהיה כבן 18 בעת האירוע ולא הספיק להעמיד צאצאים.
אני מתנצל בפני הצדדים על כך שהחלטה זו ניתנת רק עתה. התיק היה אמור להגיע לבדק סיכומים זמן רב קודם לכן, אך הגיע אלי רק ביום 24.8.06.
3. אביו של המנוח לא היה נוכח בעת התאונה, וכל עדותו היתה על כך שהוזעק למקום ע"י אחיו אמין, הנתבע 4, שאמר לו שהבן שלו נדרס. לפי עדותו, ניגש אליו פרג' ורצה להגיד משהוא, אבל אבי המנוח דחף אותו. אבי המנוח לא נשאל על כך דבר בחקירה נגדית. לפיכך, עדותו לא נסתרה וניתן להסיק ממנה שמי שראה עצמו אשם בתאונה היה הנתבע 1, פרג', וכך ראה אותו גם אבי המנוח, מייד לאחר התאונה.
4. העד השני היה הנתבע 1, חסן פרג', שהעיד בצורה רציפה שהוא נהג בטרקטור. אני מסכים עם ב"כ הנתבעות 2 ו- 3 שעד זה, שהעיד שראה את התאונה, בעצם לא ראה לפי העולה מחקירתו. יש בעדותו דברים שלא הובררו עד סופם.
כך, פרג' מעיד שהמנוח רץ והגיע מאחורי הטרקטור (עמ' 14 ועמ' 16), אבל מסתבר שהמנוח רץ בצד הטרקטור וניסה לעלות עליו בין הגלגל הגדול האחורי לבין הגלגל הקטן הקדמי, במקום שיש מדרגות, שעה שהגלגל הגדול מחץ אותו. כלומר, המנוח הגיע לצד הטרקטור, רץ בצד הטרקטור ועלה מצד הטרקטור, וכל אותה עת הנהג לא ראה אותו, אלא רק ברגע הפגיעה.
תמיהה נוספת עולה בקשר ליחס בין הטרנספורטר לבין הטרקטור. לפי העדות, שלושה עבדו בשדה. כשסיימו את העבודה, פרג' נסע בטרקטור, ואמין ואמיר המנוח בטרנספורטר. אמין החליט לסטות מהדרך לבקר לקוח שלו, ולכן אמיר ירד מרכבו כדי לנסוע בטרקטור והתחיל לרוץ אחרי הטרקטור. אמין נכנס לחצר, ראה שהלקוח איננו ויצא בחזרה בנסיעה לאחור, וכאשר התיישר ראה את התאונה. לפי הנתונים שנתנו הצדדים בדבר מהירותם, קשה להניח שהמנוח היה יכול להשיג את הטרקטור, שנסע לפי העדות במהירות 20 - 30 קמ"ש. מכיוון שממילא נסע לפני הטרנספורטר, הרי שכתוצאה מהעיכוב שבסטיית הטרנספורטר, התרחק הטרקטור, עד התאונה, לפחות עוד 333 מ' (למהירות של 20 קמ"ש) מעבר למרחק שהיה ביניהם קודם לכן. דהיינו, המנוח היה צריך לרוץ כ- 380 מ' בפחות מדקה, ז"א לפחות 23 קמ"ש, ועוד לסטות הצידה. זה לא סביר. זה גם לא מתיישב עם הגירסה שהטרקטור היה במרחק 100-150 מ' לפני הטרנספורטר כאשר אירעה התאונה, לאחר סטיית הטרנספורטר. ב"כ התובעים טוען שהערכת הצדדים מוטעית, והמהירות היתה 6-9 קמ"ש. אין לכך ראיה כלשהיא, ומדובר בספקולציה, והדבר נשאר בגדר של תמיהה.
לכך מתקשרת תמיהה נוספת, והיא סילוקו של הטרקטור מהמקום זמן קצר אחרי התאונה. מייד אחרי שנהרג אדם, ודמו עדיין על הגלגל, נוטל פרג' את הטרקטור ומסיעו למקום אחר, כך שכאשר מגיע המשטרה לא ניתן לבדוק את הטרקטור במקום ולהגיע למסקנות מי נהג ובאיזה מרחק היה הטרקטור. זו התנהגות תמוהה. אפשר אולי להסביר אותה בגילו הצעיר של פרג', אבל, התמיהה נשארת.
לפני שאעריך את אמינות עדותו של פרג', אעבור לעדויות אחרות, שכן על פי הדין, יש להעריך את אמינות העדויות בזיקה לעדויות אחרות, ולא די בהערכתן כשלעצמן.
5. נתבע 4, אמין חסן, העיד שסטה לנגריה של מרעי בצד ימין של הדרך, ראה שהיא סגורה ויצא חזרה בנסיעה לאחור. הוא העיד שראה את המנוח מטפס על הטרקטור מצד שמאל, אבל איני מאמין לו שאכן ראה זאת. ראשית, בעמ' 23 העיד שאי אפשר לראות:
ש. ואז כשחזרת לכביש האם ראית את אמיר?
ת. בדרך חזרה אי אפשר לראות אותו. יש עצים בצד שמאל. איך שנכנסתי חזרתי אחורנית. יש עצים בצד שמאל. אחרי שחזרתי רציתי לשים הילוך ראשון ולנסוע הסתכלתי ואז ראיתי אותו מטפס על הטרקטור.
כלומר, יש עצים בצד שמאל שהפריעו לו לראות את המנוח עולה על הטרקטור. אפילו נניח שהעד התכוון לכך שביציאה מהחצר של הנגריה יש עצים בצד שמאל ואי אפשר לראות את הטרקטור הממשיך לנסוע (בניגוד לעדותו בעמ' 28), וניתן לראותו רק כאשר מתיישרים על הכביש, יש סתירה נוספת בדברי העד. תחילה העיד (בעמ' 23) שראה את המנוח מטפס על הטרקטור בין המיכל לבין הגלגל, וכאשר נשאל על ידי שאלת הבהרה, לאחר שהשיב שאינו מבין את השאלה (ואני לא מאמין לו שלא הבין) ענה שאמר שראה אותו מטפס לו בין לבין אלא בצד, בלי שאמר על מה בדיוק (מה שאינו נכון). לאחר מכן ידע לתאר (בעמ' 33) שראה את הידיים של המנוח על הצינור של הקבינה, למרות שהיה במרחק של 100-150 מ' ולמרות לא ידע להגיד אם הוא טיפס לפני הגלגל או אחרי הגלגל. עדותו מפוקפקת בעיני, ואיני מתכוון להסתמך עליה כלל.
איני מייחס חשיבות לדברי עד בעמ' 36 "לא היינו 3 על הטרקטור". אילו אמר "היינו 3 על הטרקטור" אולי היתה לכך משמעות. כשאמר שלא היה, הכוונה גם שהוא לא היה וגם שלא היו שלושה.
6. מר וליד שאהר סלימאן, העיד שעבד בקרבת מקום וכששמע את הצעקות יצא החוצה, כלומר, הוא לא ראה את התאונה, ולא ראה מי נהג בעת התאונה. עם זאת, הוא העיד, והוא עד מטעם הנתבעות 2-3, כי ראה את פרג' נוהג קודם לכן 3 פעמים באותו יום על הטרקטור, כאשר נסע למלא את מיכל הריסוס וחזר איתו מלא. למרבה הפלא, ב"כ הנתבעות 2-3 מבקש שלא להאמין לעדות זו, למרות שזהו עד מטעמו. אין סיבה שלא להאמין לעד, ועדותו לא נסתרה כהוא זה, אף אם טעה לחשוב שמדובר בטרקטור ג'ון דיר אדום, כאשר מדובר בטרקטור קייס אדום. על כן, אני מקבל את עדותו כאמינה והיא מחזקת את גירסת פרג' שהוא שנהג בטרקטור באותו יום, כל היום.
7. מטעם הנתבעות 2-3 העיד גם ד"ר קופרמן שרשם בדו"ח מד"א "נפעל מטרקטור" כשכוונתו "נפל מטרקטור". אין לייחס משמעות רבה לעדות זו. ד"ר קופרמן לא שמע ישירות את הגירסה הזו ממי מטעם המנוח. הוא לא היה כלל במקום האירוע, אלא המנוח פונה על ידי אמבולנס אחר, ולאחר זמן הועבר המנוח לאמבולנס שבו ישב ד"ר קופרמן שרשם בטלפון שבור מה שהבין. נוסף על כך, גם אם המנוח נפל מהטרקטור בשעה שניסה לעלות עליו ונדרס על ידי הגלגל, התיאור עשוי להיות "נפל מטרקטור".
8. עתה נחזור לעדותו של הנתבע 1. הנתבע 1 עומת בחקירתו הנגדית עם גירסאות אחרות כאילו אדם אחר נהג בטרקטור, אבל גירסאות אלה לא הוצגו כראיות, ומכאן שנותרה רק עדותו של הנתבע 1. איני יכול לומר שעדותו אמינה באופן מוחלט. יש בה תמיהות רבות, כפי שפירטתי לעיל, אבל בהעדר גירסה נוגדת כלשהיא, וכאשר היא מחוזקת הן על ידי עדותו של אבי המנוח, והן על ידי עדותו של וליד שאהר סלימאן, ולאור העובדה שאין צורך להוכיח את גירסת התובעים ברמה של 80% או 90% אלא די בעודף מאזן ההסתברויות, הרי עודף מאזן ההסתברויות נוטה לטובת הגירסה של הנתבע 1, כי הוא שהיה הנהג בטרקטור בעת האירוע.
9. לפיכך, אני קובע כי הנתבע 1 הוא שנהג בטרקטור בעת התאונה, וומכיוון שהוכח שהיה לו רשיון וביטוח, הנתבעות 2-3 נושאות בחבות לנזקי התובעים. על כן, אני דוחה את התביעה כנגד הנתבעים 4 ו-5. ממילא, אני מוחק את ההודעה לצד ג'.
