החלטה בתיק א 18588/05

1.         זו בקשה להורות למשיבה 1 להשלים מענה לשאלות 1,3,4,6,8.

2.         בתיק העיקרי הגישה המשיבה 1, תביעה כספית ע"ס 1,703,713 ש"ח כנגד המבקש והמשיבים 4-2. המשיבה 1 עוסקת בשיווק תוצרת חקלאית לחנויות, מוסדות ולבתי עסק, לרבות בדרך של הפעלה בזכיינות של מחלקות הפירות והירקות במרכולים. המשיבה 2 הינה חברה לממכר מזון המפעילה שני סופרמרקטים בקיבוץ גליל-ים בהרצליה  והמשיבים 3,4 והמבקש הינם מנהלים/בעלי מניות במשיבה 2. בין המשיבה 1 לבין משיבה 2 נחתם הסכם זכיינות בקשר עם הפעלה באופן בלעדי של המחלקה לממכר התוצרת החקלאית של המשיבה 1 בחנויות לממכר פירות וירקות אצל המשיבה 2 לא הניבו הרווחים הצפויים הביאה את הסכם הזכיינות לכלל סיום מוקדם כעבור כ- 9 חודשים מיום חתימתו.

3.         טוענת המשיבה 1 בכתב תביעתה כי ממידע שהתקבל אצלה מעובדים ו/או עובדים לשעבר של המשיבה 2 שלטענתה מצפונם ייסר אותם, התברר לה כי לאורך תקופת הזכיינות בפועל, הונתה המשיבה 2 את המשיבה 1 בסכומים הנאמדים במאות אלפי שקלים.

4.         המבקש נתבע כמי שחתם באופן אישי על כתב ערבות אישית אשר לפיו, לטענת המשיבה 1 ערב למלוא ההתחייבויות של המשיבה 2 כלפי המשיבה 1.

5.         המבקש שיגר למשיבה 1 לשאלון ובשאלות 1, 3, 4, 6, שבו נשאלה המשיבה 1 בייחס לזהות העובדים או העובדים לשעבר המוזכרים בכתב התביעה שמסרו לכאורה למשיבה 1 מידע שעליו היא מבססת את תביעתה.

6.         המשיבה 1 מסרבת לחשוף את שמו של עובד המשיבה 2 אשר מסר לידי המשיבה 1 את המידע שהוביל להגשת התביעה.

            לטענתה - חשיפת שמו כבר עתה עלולה לחשוף את אותו עובד להשפעות מטעם מי מהמבקש ו/או המשיבים 4-2.

7.         המשיבה 1 מודיעה כי בדעתה להגיש תצהיר עדות ראשית מטעם אותו עובד, ועל כן יעמוד לרשות המבקש והמשיבים  4-2 די והותר זמן לבדוק את מקורו של המידע ומהימנותו, זאת בנוסף על היותו של אותו עובד חשוף לחקירה נגדית.

8.         המשיבה 1 איננה מצביעה על כל מקור בדין לחסיון המאפשר לה להמנע ולא להשיב על השאלות נשוא דיונינו.

9.         המבקש, כל עוד הוא נוהג בתום לב, זכאי לנהל את הגנתו בדרך המקובלת ותוך הזקקות לכל ההליכים הדיוניים העומדים לרשותו.

            על החסיון, יכולה הייתה המשיבה 1 להסתמך במסגרת תקנה 119 לתקנות סדר הדין האזרחי כטעם לסרובה להשיב על השאלות, אך אין היא יכולה להשמע בטענה שיש לפוטרה מלהשיב על שאלות, משום שטרם החתימה את אותם עובדים על תצהיר עדות ראשית.

10.       המשיבה 1 היא שבחרה לציין בכתב תביעתה את קיומם של אותם גורמים, כמקור לביסוס תביעתה, וכחלק בלתי נפרד ממסכת ראיותיה. משכך - אין היא רשאית לסרב לגלות ולחשוף את זהותם.

11.       הטענה כאילו רשימת שמותיהם של הגורמים הללו תחשוף אותם ללחצים נטענה על ידו המשיבה 1 כטענה בעלמא ובאופן סתמי. המשיבה 1 מניחה ללא הנחת תשתית ראייתית מינימלית, ביצוע מעשים לא כשרים. גם טענה שכזו לא יכולה להוות עילה לאי מתן תשובות לשאלות.

12.       על כן, אני מחייבת את המשיבה 1 להשיב בתצהיר לשאלות 1,2,3,4 ו-6.

13.       בסעיף 19  לכתב התביעה טענה המשיבה כי "לתובעת נודע שמנהלו הנתבעת 1 נהגו לחלק לחברי הקיבוץ (גליל-ים) כמויות עצומות של תוצרת חקלאית על חשבון התובעת, מבלי ששולמה כל תמורה מכל סוג שהוא בעד הפירות והירקות, והכל על מנת לשאת חן בעיני חברי הקיבוץ. 

14.       ביחס לכך נשאלה המשיבה 1, התובעת, בשאלה מס' 8: "איזה סוגים בדיוק של תוצרת חקלאית חילקה פרשמרקט לחברי הקיבוץ על חשבון התובעת".

15.       המשיבה 1 השיבה כי השאלה לא רלוונטית, שכן לשיטתה, מה שרלוונטי הוא עצם העובדה כי ישנם הפרשים בכמויות התוצרת החקלאית שסופקו למשיבה 2, לאלו שדווחו על ידה כסחורה נמכרת.

16.       אינני מקבלת את עמדת המשיבה 1.

            כל אימת שהמשיבה 1 טוענת כי חילקה על חשבונה סחורה מתוצרת חקלאית, חלה עליה החובה לפרט באיזו סחורה בדיוק מדובר, ומהם סוגי הסחורה שחולקו לפי הטענה, על מנת לאפשר למבקש להתגונן מפני הטענה.