החלטה בתיק א 1853/06

1.      כללי

לפני בקשה לביטול היתר המצאה מחוץ לתחום, בש"א 21923/06, במסגרתה עותרת המבקשת, היא הנתבעת, להורות על ביטול היתר ההמצאה אל מחוץ לתחום השיפוט של כתבי בי-דין, שניתן לבקשת המשיבה, על ידי בית המשפט ביום 17.7.06 בתיק בש"א 15148/06, בקשר עם תביעת המשיבה לתשלום פיצויים בסך העולה על 31 מיליון ש"ח. 

2. תמצית העובדות הדרושות לעניין

2.1  המשיבה, חברה הרשומה בישראל, הפועלת תחת הסימן המסחרי " YES"  (להלן:  "יס"), מוכרת כמי שעוסקת במתן שידורי טלוויזיה דיגיטלית רב ערוצית למנויים באמצעות הלווין. לצורך פעילותה, נעשה שימוש בממירים דיגיטליים (להלן: " הממירים"), האמורים לקלוט ולפענח את שידורי הטלוויזיה המועברים על ידי לווין לשם הצגתם במרקעי מכשירי הטלוויזיה של המנויים.  יצויין כי בין בעלי המניות של יס, נמנים "בזק חברה ישראלית לתקשורת בע"מ", (להלן: " בזק"), ו"יורוקום שיווק (1986) בע"מ" (להלן: " יורוקום").

2.2  המבקשת הינה תאגיד אנגלי שמקום עסקיו הינו ביורקשיר אנגליה. המבקשת הינה אחד הגורמים המובילים בעולם בתחום פיתוח וייצור של מוצרים לקליטת שידורי לווין ובכלל זה ייצור ממירים דיגיטליים.

2.3   יס קיבלה בתחילת שנת 1999, היתר ממשלתי למתן שירותי טלוויזיה באמצעות לווין, והחלה בהערכות לרכישת ציוד לוויני לקליטת שידורים. במסגרת זו נוהל בין הצדדים משא ומתן לייצור, פיתוח ורכישת ממירים מתוצרת המבקשת לשימוש על ידי לקוחות יס.

2.4  סופו של דבר, המשא ומתן הבשיל לידי הסכם מסגרת שנכרת בין המבקשת לבין יס ולבין יורוקום, אשר נחתם ביום 20.8.99, (להלן: " ההסכם"). עיקרי ההסכם הדרושים לעניין הינם שהמבקשת תייצר ותפתח עבור יס ממיר דיגיטלי אשר יסופק ללקוחות יס על פי הזמנותיה והכל בהתאם למפרטים, תקנים ודרישות טכניות שיתאימו לשם העברת האינפורמציה שתיקלט מהלווין למרקעי הטלוויזיה של המנויים בישראל. במסגרת ההסכם נקבע בין היתר שיורוקום תשמש כנציגת המבקשת בהספקת הממירים, הסדרת הגבייה, מתן  שירותים ותקלות שיתגלו בממירים, ככל שיתגלו. ניתנה אחריות של המבקשת לתקינות המכשירים, נקבעה תקופת האחריות וכן הסדרת אופן תיקון הליקויים.

2.5  במסגרת ההתקשרות בין הצדדים, רכשה יס מהמבקשת כמות של כ-184,000 ממירים  תמורת סך של כ- 150,000,000  ש"ח.

2.6  לטענת יס התגלו בממירים פגמים שבאו לידי ביטוי בעיקר בשלוש תקלות עיקריות. תקלות אלו, הינן לעמדת יס, תקלות סדרתיות, שבכל אחת מהן יש כדי לגרום לכך שהמנוי לא יוכל לקלוט את השידורים. יס טוענת שהתקלות הן מהותיות, יש בהן משום אי התאמה למוזמן והן מהוות הפרה בוטה וגסה של  ההסכם המזכות את יס בפיצויים בגין ההפרה. מוסיפה וטוענת יס כי הפגמים היו ידועים למבקשת, בחלקם עוד טרם ההספקה, לא ניתן לתקנם, הניסיונות לפתור את הבעיות לרבות במסגרת שירות התיקונים שניתן על ידי יורוקום לפי תנאי ההסכם לא הועילו. יס טוענת כי ההפרות מגיעות אף כדי תרמית מצידה של המבקשת, ובצדה הפרת חובת תום הלב וכן מצגי שווא.

לפיכך הגישה יס את התביעה נשוא הבקשות שלפני, במסגרתה היא עותרת לחייב את המבקשת בנזקים הישירים שנגרמו לה, שרק סכומם של אלה מסתכם לטענתה בסך כ-31,356,000 ש"ח.

3.      יס עתרה להתיר לה להמציא את כתב התביעה לכתובתה הרשומה של המבקשת ביורקשיר אנגליה, היא הכתובת של המבקשת כאמור בהסכם. הבקשה הוגשה בבש"א 15148/06 (להלן: "הבקשה להיתר המצאה"). בית המשפט נעתר לבקשה כאמור בהחלטה מיום 17.7.06. הבקשה להיתר המצאה נתמכה בתצהירו של מר יצחק אליקים (להלן: "אליקים") שמכהן משנת 1999 כסמנכ"ל הנדסה של יס.

4. המבקשת הגישה מספר בקשות. האחת, ביטול היתר המצאה, היא הבקשה נשוא החלטתי זו. בצידה של בקשה זו הגישה המבקשת גם בקשה לחייב את יס בערובה להבטחת הוצאותיה, בש"א 21923/06. הדיון בשתי הבקשות אוחד והתקיים ביום 11.3.07. בתום הדיון, ולאחר סיכום הטענות בעל פה, קיבל בא כוח המבקשת את הצעת בית המשפט לפיה מאחר וטרם הוגש כתב הגנה וממילא הצדדים ממתינים להכרעת בית המשפט בבקשה לביטול היתר ההמצאה, משהה המבקשת את הבקשה לחיוב יס בערובה להוצאות והבקשה תחודש, דהיינו יוגשו סיכומים, אם כך יתבקש בית המשפט לעשות על ידי המבקשת. עם זאת, המצהירים בכלל הבקשות, התייצבו ונחקרו ככל שהתבקש הדבר.  בנסיבות אלה, החלטתי זו מתייחסת רק לבקשה לביטול ההמצאה מחוץ לתחום.

5. הבקשה להיתר המצאה מושתת בראש וראשונה על תניית שיפוט ייחודית של בתי המשפט בישראל. בצדה של הנמקה זו, טוענת יס לקיום חלופות נוספות שיש בכל אחת מהן כדי לבסס את המצאת כתב הטענות למשיבה והקמת סמכות לבתי המשפט בישראל.

מפאת חשיבות ההסכמה בין הצדדים לעניין השיפוט, אביא את הסעיף כלשונו:

"21 Governing Law, Jurisdiction and Service of Process

21.1  This agreement shall be governed by, and constructed

         in accordance with the laws of Israel.

21.2  The courts of Israel shall have exclusive jurisdiction