1. בפני בקשה לסילוק על הסף, לחילופין למחיקת כותרת התביעה "בסדר דין מקוצר", ולחילופי חילופין למתן רשות להתגונן, כנגד תביעה שהגיש המשיב כנגד המבקשת בסדר דין מקוצר בגין יתרת חובה של חברת ק.א.מ. יזום תכנון והשקעות בע"מ (להלן:"החברה"), בגין יתרת חובה בחשבון הבנק של החברה העומדת על סך 20,706,669 ש"ח נכון ליום 2.6.04 וריבית עד ליום 31.3.04.
מר אריה קופילר ז"ל (להלן: "המנוח") חתם על כתב ערבות מתמדת לפיו ערב כלפי המשיב לכל חובותיה של החברה ללא הגבלה בסכום, ועם פטירתו ביום 7.4.03, המבקשת הוכרזה כיורשתו היחידה בהתאם לצו ירושה מיום 1.6.03.
נטען כי המבקשת כיורשת המנוח חייבת למשיב ביחד ולחוד עם החברה את כל הסכומים שחייבת החברה לבנק המשיב.
לצורכי אגרה העמיד הבנק את סכום התביעה על סך 5,000,000 ש"ח נכון למועד הגשת התביעה בצרוף ריבית.
2. בבקשה טוענת המבקשת כי לחברה בעל מניות עיקרי בשם אפרים אליהו והוא שחתום על כתב הערבות עליו מבוססת לכאורה התביעה, ובאופן תמוה כתב התביעה אינו מזכיר את אותו אפרים אליהו בכל דרך שהיא. המשיב אינו מסביר מדוע לא הוגשה התביעה כנגד אותו אפרים אליהו ואף פסק הדין שניתן כנגד החברה בוטל באופן תמוה. מכאן למדה המבקשת על שיתוף פעולה מוזר בין החברה שהינה החייבת העיקרית לבין אותו ערב אפרים אליהו וכי הבנק אינו טורח לממש את הבטוחות שיש לו מהחברה ומאותו ערב אליהו אפרים. אליהו אפרים עצמו נפטר כשנתיים לאחר המנוח וגם עזבונו או יורשיו לא נתבעו.
המבקשת טוענת כי עם פטירתו של בעלה המנוח פקעה ערבותו.
באשר לטענה בדבר מחיקת כותרת בסדר דין מקוצר, טוענת המבקשת כי אין כל ראיה או מסמך בכתב של המבקשת המאפשר הגשת התביעה נגדה ואין כל ראיה בדבר סכום התביעה. לחילופין, מבקשת רשות להגן מאחר ואין ראיות לחוב הנטען והמועדים הרלבטים לכתב התביעה אין ראיה בכתב בחתימת המבקשת וכי נסיון הבנק לצרף כתב תשובה כתגובה לבקשה לסילוק על הסף, מעיד על כך כי כתב התביעה אינו ערוך כדין ונעדר כל בסיס. כמו כן, מעלה המבקשת טענות בעל פה כנגד המסמכים שצורפו לכתב התביעה וכי בינואר 1999 הודיע בעלה על ביטול ערבותו. על המשיב היה לציין את שיעור החוב לאותו יום וכי אם ידחו טענותיה של המבקשת שיעור החוב יכול להיות רק בגובה ערכו של העזבון בעת חלוקתו.
3. לבקשה צורף תצהיר המבקשת הכולל 13 עמודים ונספחים רבים.
בתצהיר מציינת המבקשת כי היא לא היתה מעורבת כלל בחברה. החברה הוקמה על ידי אפרים אליהו ובעלה המנוח ואפרים אליהו היה מנהל החברה. בתקנון החברה נאמר כי הערבויות שינתנו יהיו בהתאם ליחס האחזקות בחברה וללא אחריות הדדית, ומאחר ולבעלה המנוח היו אך ורק 25% ממניות החברה ואילו לאפרים אליהו 75%, אין חבותו יותר מכפי חלקו עד ליום 25.12.98 בו מכר המנוח את מניותיו לאפרים אליהו. בהסכם המכר הסכימו בעלי החברה, כי אפרים אליהו יעשה את כל הפעולות הנדרשות לשם מחיקה ושחרור המנוח מערבויותיו האישיות שניתנו למשיב, וכי אפרים אליהו יקח על עצמו את כל התחייבויותיו של המנוח, לרבות הערבויות האישיות, כך שהמנוח ישוחרר ויופטר מכל ערבות.
המבקשת טוענת כי המשיב ידע על מכירת מניותיו של המנוח והמשיב הסכים למכירה זו, ובעקבות כך הודיע המנוח למשיב ביום 12.1.99 על ביטול ערבותו והמשיב הסכים לכך במכתב מיום 4.2.99. אף כי מעיון במכתבו של המשיב עולה כי המשיב התיימר להכפיף את הסכמתו לביטול הערבות בתנאים שונים, לטענת המבקשת, תנאים אלה אינם סבירים, אינם הגיוניים, נגועים בקנוניה וחוסר תום לב קיצוניים.
המבקשת טוענת כי קיימות תמיהות באשר לסכום החריג, שבו חרג החשבון מהמסגרת וכי היה על המשיב לעצור מיידית את מתן האשראי, וכי הימנעות הבנק מהגשת תובענה לאחר פטירתו של המנוח, גרמה לגידולו של החוב.
בנוסף, טוענת המבקשת להפרת חובות גילוי, אימון ותום לב מצב המשיב בכך שלא הודיעו לערב בערבות בלתי מוגבלת על שיעור חובו מידי שנה, וזאת בניגוד לחוזר בנק ישראל מס' 1496/06 מיום 17.12.90.
המבקשת טוענת כי החשבון חוייב בריבית עתק של למעלה מ-2 מיליון ש"ח לשנה ויש צורך לבדוק ריביות גבוהות אלה.
4. מחקירתה הנגדית למדים כי המבקשת לא בקיאה בעסקי המנוח ואינה יודעת מעבר למצוי בניירת ועדותה לא יכולה להוסיף לאמור במסמכים ובתצהירים.
5. המשיב טוען כי על-פי תקנות סדר הדין האזרחי, הינו רשאי לתבוע חלק מן הנתבעים, וכי אין לסלק את התביעה על הסף, באשר תביעת המשיב מבוססת על כתב ערבותו של אדם שנפטר המגלם חוב אישי ולפי סעיף 3 לכתב הערבות נאמר כי הערבות תחייב את הערב והבאים במקומו, ובכלל זה יורשיו, וכי על המבקשת מוטל להוכיח את שווי העיזבון וזאת לא עשתה.
המשיב טוען כי לא אישר את הפטר המנוח מערבותו, וכי הסכמת המשיב לביטול הערבות הותנתה בשלושה תנאים אשר לא קויימו והם: רישום העברת כל מניותיו של המנוח בחברה למר אפרים אליהו, קבלת משכנתא בדרגה ראשנה על יתרת הזכויות בקרקעות החברה לטובת הבנק ותיקון שטר המשכנתא על נכסי החברה להבטחת חובות אליהו אפרים.
בנספח י' לבקשת הרשות להגן שהינו פרטי-כל ישיבת דרקטוריון החברה מיום 11. 12.03 נאמר, כי המבקשת ביקשה לדחות את ישיבת הדירקטוריון של החברה ומכאן שהיא הייתה מעורבת בחברה אף לאחר פטירת המנוח והמניות בחברה עדיין נותרו בידיה כיורשת המנוח, ומכאן שלא הועברו המניות על שם אליהו אפרים.
כמו כן, המנוח רשום עדיין כבעל מניות בחברה.
באשר לטענות המבקשת למחיקת כותרת התביעה בסדר דין מקוצר, אין מקום למחיקה באשר די בצירוף ההסכם ופירוט היתרה הסופית כדי לאפשר הגשת התובענה בסדר דין מקוצר.