אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 1845/01

החלטה בתיק א 1845/01

תאריך פרסום : 05/09/2006 | גרסת הדפסה
א
בית המשפט המחוזי בתל אביב
1845-01
02/10/2005
בפני השופט:
גלדשטיין דוד

- נגד -
התובע:
1. קדם שלמה
2. קדם צביה
3. מסלולי תקשוב בע"מ

הנתבע:
1. גמול חברה להשקעות בע"מ
2. החברה לנאמנות של בנק לאומי בע"מ
3. פרידמן מיכאל
4. ברון ישראל
5. קורנבלום דב
6. עו"ד צוויג א
7. עו"ד ברגר שמואל
8. בעלי האג"ח

החלטה

1.         בפני בקשה לתיקון כתב תביעה, שהוגשה במסגרת ת.א. 1845/01.

            להלן עיקרי העובדות :

            מר שלמה קדם, גב' צביה קדם וחברת מסלולי תקשוב בע"מ (להלן:"המבקשים") הגישו ביום 21.5.01 כתב תביעה כנגד גמול חברה להשקעות בע"מ, החברה לנאמנות של בנק לאומי בע"מ, מר מיכאל פרידמן, מר ישראל ברון, מר דב קורנבלום, מר א. צוויג, מר שמואל ברגר (בעלי האג"ח (להלן:"המשיבים").

            המבקשים הגישו בקשה לפטור אותם מתשלום אגרת תביעה, בהחלטתה מיום 19.2.03, קבעה כב' הרשמת י. שיצר (כתוארה אז) כי סכום התביעה מופרז וסיכויי התביעה קלושים, ולכן, במתכונתו הנוכחית של כתב התביעה, לא קיימת עילה המצדיקה מתן פטור מתשלום אגרת התביעה, ולפיכך על המבקשים לשלם את סכום האגרה עד ליום 1.5.03, שאם לא כן, תימחק התביעה.

            על החלטה זו הגישו המבקשים ערעור שנדון בפני כב' הש' ש. דותן, אשר דחתה את הערעור וקבעה :

            "עיון בהחלטתה של כב' הרשמת מעלה כי טענותיהם העובדתיות והמשפטיות של המערערים נבחנו ביסודיות ונשקלו כל ההיבטים הרלבנטיים ולא נותר לי אלא להצטרף למסקנותיה הן באשר לסיכויי התביעה והן ביחס לסכום המופרז של התביעה המעלה את החשש שמא נהגו המערערים ביד קלה בהערכת נזקיהם בשל העובדה שאין בכוונתם לשלם אגרה".

2.         לאור החלטות אלה, הגישו המבקשים בקשה לתקן את כתב התביעה בשני היבטים עיקריים, וזאת על מנת "להצליל" את תביעתם, וכלשונם :

            "על כן הם מוכנים... לעשות שני ויתורים קשים מאד, הכל, כדי להתאים לאמור בהחלטת כבודה האמורה האחד : לצמצם את סכום התביעה, מ- 120 מיליון ש"ח, עד לעשירית סכום זה - 12 מיליון ש"ח... השני: לותר, לחלוטין, על העילה החוזית... ולהשאיר אך ורק את עילת חוסר תום הלב, ועילת המוצג השווא הרשלני...אנו מבקשים מכבודה כי תאפשר למבקשים לתקן את כתב תביעתם בהתאם, ואז לדיון שוב בשאלת הפטור מאגרה".

            במקביל, הגישו המבקשים בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון, על ההחלטה שלא לפטרם מאגרה, ובמסגרת הליך זה הוחלט כי החלטה בעניין הבקשה לפטור מאגרה תינתן לאחר שתינתן החלטה בענין בקשתם לתיקון כתב התביעה.

3.         המשיבים מתנגדים לבקשת המבקשים לתיקון כתב התביעה.

            המשיבים טוענים, כי מאחר שטרם שולמה האגרה, הרי שבהתאם להחלטת כב' השופטת שיצר, יש לראות את התביעה כתביעה שנמחקה או כתביעה שכלל לא הוגשה, ומימלא לא ניתן לעתור לתיקון כתב התביעה.

            לטענת המשיבים, בניגוד לאמור בתקנות סדר הדין האזרחי, לא צירפו המבקשים תצהיר המאמת את העובדות שבגינן דרוש התיקון, וכן לא פורט מהו התיקון אותו יש לבצע בכתב התביעה.

            המשיבים טוענים, כי המבקשים מנסים לשפר את סיכויי תביעתם, בהתאם לאמור בהחלטות בית המשפט, בעוד שלמעשה קביעת בית המשפט לפיה אין עילת תביעה, רלבנטית אף לאור התיקון המבוקש. לפיכך טוענים הם כי התיקון המבוקש אינו דרוש על מנת להכריע בשאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים, ומטרתו  אך ורק לדון באופן מחודש בעניין האגרה, וזאת ללא הצדקה משפטית ועל אף קיומו של הליך תלוי ועומד בבית המשפט העליון.

4.         סעיף 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, עוסק במתן הרשות לתיקון כתב תביעה, וקובע :

            "בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין לשנות או לתקן את כתבי טענותיו בדרך ובתנאים הנראים צודקים, וכל תיקון יעשה לפי הצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין. תיקון של טענה עובדתית או הוספתה, טעונים הגשת תצהיר המאמת את העובדות".

            לעניין התנאים והנסיבות לתיקון כתב התביעה, קבע כב' השופט לוין כדלהלן :

            "כידוע, שומה על בעל דין העותר לתיקון כתב טענותיו לשכנע את בית המשפט שהתיקון דרוש לבירור הפלוגתאות שהן באמת שנויות במחלוקת בין בעלי הדין, כאמור בתקנה 97 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשכ"ג - 1963. לענין זה אין חשיבות לשאלה אם מלכתחילה כבר גילה כתב הטענות עילת תביעה או הגנה אם לאו, שלפעמים דרוש התיקון דווקא כדי להקין עילה שלא נטענה כראוי; במקרה כזה אם לא יורשה התיקון, לא תעלה הפלוגתה שהיא באמת שנויה במחלוקת על שולחן הדיונים. אכן יש, ובנסיבות הענין, יכול שהתיקון המבוקש יהיה מן הסוג שלעניננו אין צורך בתצהיר לשם אימות הבקשה, כגון, כשהמדובר בשאלה טהורה שבדין, או שהעובדות הוכחו בעדות שנשמעה בינתיים ויתכנו גם מקרים אחרים... ברם במקרה הרגיל שומה על מבקש התיקון לצרף תצהיר שבו יפרט מה הסיבה שבעטיה מתבקש התיקון ויאמת בתצהיר את העובדות נשוא הבקשה....".

            (ע"א 728/79 קירור - אגודה שיתופית חקלאית מרכזית למשקי עמק חפר והשומרון בע"מ נ. זייג, פ"ד לד(4) 126; ר' גם ע"א 40/87 נשר, מפעלי מלט ישראל נ. אבוטבול, פ"ד מג(4) 49,; המ' (ירושלים) 243/90 נפתלי נ. קרנית, קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, תק-מח(2) 612).

            דהיינו, על מנת שבית המשפט יתיר את תיקון כתב התביעה, קיימים שני תנאים, אותם מבקש התיקון נדרש למלא :

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ