אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 1828/03

החלטה בתיק א 1828/03

תאריך פרסום : 06/12/2009 | גרסת הדפסה
בש"א, א
בית משפט השלום חיפה
1828-03,8188-07,8740-07,15201-07
17/10/2007
בפני השופט:
אילת דגן

- נגד -
התובע:
1. רחל פרידמן
2. אבנר פרידמן

עו"ד אבנר פרידמן
הנתבע:
1. חי גל ייזום פרוייקטים מקרקעין ובניה 1994 בע"מ
2. חי גל מהנדסים קבלנים בע"מ (בהקפאת הליכים)
3. מרדכי גל (בהקפאת הליכים)
4. מאיר גל (בהקפאת הליכים)
5. ירון חיים גל
6. כלל חב' לביטוח בע"מ

עו"ד יריב שפרונג
עו"ד מיכלין
החלטה

רקע

  1. התביעה (ת.א 1828/03), הועברה לטיפולי מחמת מעברו של כב' הש' רניאל, שטיפל בתיק, לכהונה בבית המשפט המחוזי. התביעה הוגשה 16.1.03 ע"י ה"ה פרידמן (להלן: פרידמן או התובעים) נגד חברת חי גל בע"מ ובעלי מניותיה וביסודה הסכם לפיו מכרו הנתבעות לתובעים בית בקיסריה תמורת 463,00 $. הסעדים המבוקשים הינם בעיקר נזקי ליקויי בניה.
  1. הנתבעים טוענים כי התובעים הופכים את היוצרות. לטענתם פרידמן הם אלה שהפרו את ההסכם, הם נכנסו לדירה מבלי ששלמו מלוא תמורתה בתירוצים שונים, העבירו את הבעלות בה על שמם בניגוד למוסכם ועד היום לא שלמו את מלוא התמורה.
  2. באופן עובדתי/כרונולוגי, הנתבעים הגישו תביעה לאכיפת החוזה כבר בשנת 2001 בבית משפט השלום בחיפה בת.א 4388/01, תביעה שהסתיימה בפסק דין שנתן תוקף להסכם פשרה שהושג בין הצדדים. לטענת הנתבעים הסכם הפשרה כולל סעיף של ויתור על תביעות נגד מי מהנתבעים לרבות תביעות בגין ליקויי בניה ומפחית את התמורה המקורית. הנתבעים טוענים כי גם הסכם זה לא קוים ע"י פרידמן שעמדו במרים ולא השלימו את התמורה לפי הסכם הפשרה, דבר שלא הותיר ברירה אלא להגיש תביעה לבית המשפט המחוזי לביטול הסכם מכירת הדירה וביטול הסכם הפשרה שקיבל תוקף פסק דין. תביעה זו לבית המשפט המחוזי בחיפה הוגשה בשנת 2002 (ת.א 294/02).
  1. התביעה שבפני הוגשה אפוא ע"י התובעים לאחר שתי תביעות שהגישו הנתבעים נגדם. האחת (שבשלום חיפה) הסתיימה כאמור בפשרה אשר כל צד טוען כי השני לא מקיימו, והשניה, תביעה תלויה ועומדת כיום בבית המשפט המחוזי שבה מתבקשים ביטולי ההסכמים. 
  1. לא רק שסוגיות הליבה בסכסוך מתבררות ככל הנראה במקביל בבית המשפט המחוזי בחיפה ובתביעה שבפני באופן שהעסיק בעבר ומעסיק כיום מספר לא מבוטל של שופטים ורשמים, בכפילות מיותרת ותוך יצירת סיכון לא רצוי לממצאים סותרים, אלא שככל שתתקבל התביעה בבית המשפט המחוזי (שהוגשה כאמור לפני התביעה שבפני), כל הדיון בתביעה שבפני במתכונת כתב הטענות דהיום, עשוי להתייתר. בשים לב לאמור מוטב היה אולי לעכב ניהול תיק זה עד להכרעה בבית המשפט המחוזי אלא שאין בפני בקשה כזו ועל כן מובאים הדברים בעת הזו כחומר למחשבה בלבד.

הבקשות בפני

  1. למעשה ישנן בתיק שלוש בקשות פתוחות הטעונות החלטה. האחת בקשת התובעים בבש"א 8188/07 לביטול החלטת כב' הש' רניאל למחיקת התביעה שניתנה ביום 1.5.07 במסגרת בש"א 1565/07, השניה בקשת כלל חברה לביטוח בבש"א 8740/07 להורות על פיצול הדיון באופן שתוכרע תחילה שאלת האחריות והשלישית בקשת התובעים בבש"א 15201/07 לביקור במקום כדי שבית המשפט יתרשם ממצב הדירה. אדון בבקשות כסדרן.

בש"א 8188/07

  1. בבש"א 1565/07 (שאת ההחלטה בה מבוקש לבטל), הגישו הנתבעים בקשה חוזרת לסילוק התביעה המתוקנת על הסף ולחלופין לעכב שמיעתה עד לסיום הסדר הנושים אשר עם השלמתו יופטרו נתבעים 2-4 מכל תביעה. זו אינה הבקשה הראשונה למחיקת התביעה על הסף אלא השלישית במניין.
  1. ב-1.2.04 הגישו הנתבעים בבש"א 3631/04 בקשה ראשונה לסילוק על הסף של התובענה המקורית בין השאר מהטעם שבמסגרת התביעה בבית המשפט המחוזי הועלו טענות סותרות לאלו שהועלו על ידם בתביעה בבית משפט זה. כב' הש' רניאל קיבל את טענת הנתבעים אך אפשר לתובעים, בהחלטתו מ-15.2.05, להגיש כתב תביעה מתוקן שלא יכלול טענות סותרות שהועלו בהליכים אחרים.
  1. ב-21.3.05 הוגש כתב תביעה מתוקן והנתבעים הגישו בבש"א 15104/05 בקשה שניה לסילוק על הסף של כתב התביעה המתוקן הואיל וכתב תביעה זה אינו שונה מהותית מכתב התביעה המקורי ונכללות בו טענות סותרות לטענות שהועלו ע"י התובעים בתביעה שכנגד שהגישו ב-15.8.05 לבית המשפט המחוזי במסגרת ת.א 294/02. כב' הש' רניאל קבע בהחלטתו מיום 7.11.05 כי ישנן טענות סותרות ואולם אין למחוק בשל כך את כל התביעה המתוקנת אלא רק את הסעיפים הסותרים בה ובכל מקרה ובהסתמך על הצהרת פרידמן לפיה בית המשפט המחוזי לא אפשר את הגשת התביעה שכנגד, אין לפנינו טענות סותרות ויש לדחות את הבקשה לסילוק.
  1. הנתבעים טענו כי הצהרה זו של פרידמן לא שקפה את המצב כהוויתו ומהווה הצהרה כוזבת לבית המשפט שכן למרות החלטתה של כב' הש' י. וילנר שלא אשרה הגשת התביעה שכנגד, אושרה הגשתה בהחלטת כב' הש' ח. הורוביץ מיום 31.5.06 ועל כן, לטענת הנתבעים, הואיל ובפועל קיים ושריר כתב תביעה שכנגד, יש לחזור להחלטת כב' הש' רניאל לפיה יש למחוק את החלקים הסותרים ובכלל נוכח ההצהרה הכוזבת יש לדחות את התביעה מחמת שימוש לרעה בהליכי משפט לפי תקנה 101 (א)(3) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. על בקשה זו בבש"א 1565/07 שפורטה באריכות לעיל, לא הגישו פרידמן כל תגובה וביום 1.5.07 קבע כב' הש' רניאל כי התביעה מסולקת על הסף אלא אם תוגש בקשה לביטול והארכת מועד. הבקשה לביטול והארכת מועד הוגשה בבש"א 8188/07 ובגינה יש ליתן החלטה.
  1. למעשה החלטת כב' הש' רניאל בבש"א 1565/07 לא ניתנה לגופה אלא בשל העדר תגובה. לטענת פרידמן אין עסקינן בהצהרה שקרית הואיל ובמועד בו הצהירו פרידמן לפני בית משפט זה כי כתב התביעה שכנגד לא הוגש- הוא אכן לא התקבל אלא זמן מה לאחר מכן. פרידמן לא טוענים כי הבקשה לא הומצאה להם ובשל כך לא הגיבו במועד אלא כי הייצוג בתיק התחלף ובכל מקרה לא העלו כל טענה ביחס לבקשה החלופית לעיכוב ההליכים נוכח הקפאת ההליכים נגד נתבעים 2-4. לאחר ששקלתי בדברים אני סבורה שיש לבטל את החלטת המחיקה על הסף.
  1. הלכה פסוקה היא כי סעד של סילוק על הסף הוא סעד דרסטי ואין להיזקק לו אלא אם ברור מלכתחילה ומעל לכל ספק כי אין לתביעה שום סיכוי להצליח גם אם יוכחו כל רכיביה. כאשר למצב העובדתי והמשפטי כפי שהוא משתקף מכתבי הטענות שהוגשו על ידי בעלי-הדין, יש פנים לכאן ולכאן וישנו סיכוי כלשהו, אפילו קלוש, שהתביעה תתקבל, אזי אין למחוק תביעה שכזו על הסף וראה ע"א 335/78 שאלתיאל נ' שני פ"ד לו(2) 151, ע"א 35/83 חסין נ' פלדמן, פ"ד לז(4) 721 , ע"א 693/83 שמש נ' רשם המקרקעין, פ"ד מ(2) 668, 671. התובעים טוענים כי הסכם הפשרה לא מונע הגשת התביעה ויש לאפשר ליבון הטענה.
  2. זאת ועוד, ליקויי הבניה הם אמנם לב ליבה של התביעה ואולם ישנם מרכיבים נוספים שענינם המחאת הזכויות לפרידמן לתבוע את חברת הביטוח והטענה כי מימושה סוכל ע"י הנתבעים. טענה זו אינה עומדת בסתירה לעצם הדרישה לאכוף את הסכם הפשרה שהושג בבית משפט השלום בת.א. 4388/01 ועל כן אין הצדקה למחיקה גורפת של התביעה.
  1. אציין עוד כי ההתדיינות בדבר טענות סותרות כביכול בבית המשפט המחוזי אינה בעלת נפקות כה גדולה לטעמי שכן פרידמן טוענים גם בתביעה שבפני לזכות לפיצוי בגין ליקויי בניה שעה שאוחזים בהסכם פשרה בו ויתרו על זכות לתבוע בשל כך ומצבם בעייתי בתביעה שבפני מבלי שיהיה צורך לחזור ולומר כי גם בבית המשפט המחוזי הם מסתמכים על אותו הסכם פשרה. מה לי להזקק לסוגית ההשתק השיפוטי והטענות הסותרות במחוזי, נוכח הבעייתיות הקשה ממילא בסתירה הפנימית בתביעה שבפני.

במאמר מוסגר ורק כדי להפיס את דעת הנתבעים, כדי להנמיך את הלהבות ועל מנת להוריד מסדר היום את ההאשמות בדבר הצהרה שקרית של פרידמן לבית משפט זה אציין כי בעת שפרידמן הצהירו בבית משפט זה כי אין בפני בית המשפט המחוזי תביעה שכנגד, היתה הצהרתם נכונה לאותה עת שכן כתב התביעה שכנגד במחוזי הוגש ב-15.8.05, החלטת כב' הש' וילנר בדבר אי קבלתו באותו שלב ניתנה ב-23.8.05 ואילו ההצהרה בענין זה ע"י פרידמן לבית משפט זה ניתנה ב-29.9.05 מכאן ששיקפה באותה עת את המצב. (שהשתנה כאמור בהחלטה מאוחרת של כב' הש' הורוביץ מיום 31.5.06). לפיכך אין לדחות את התביעה או למחקה.

  1. ביחס לבקשה לעיכוב התביעה - ההליכים נגד נתבעים 2-4 מעוכבים בהתאם לסעיף 267 לפקודת החברות (נוסח חדש), תשמ"ג-1983, וראה החלטת כב' הרשם שדה מיום 19.2.03 לפיה " ההליכים כנגד נתבעים 4-3-2 מעוכבים בכפוף לכל החלטה שתינתן בבית המשפט המחוזי בעניינם". וראה החלטת כב' הש' הורוביץ בת.א 294/02 מיום 31.5.06 לפיו " כל עוד ההחלטה בתיק הפש"ר עומדת בעינה, מעוכבים ההליכים בתביעה שכנגד נגד המבקשים 2-4". מאז ועד היום לא חל שינוי שהובא לידיעת בית המשפט והעיכוב בעינו עומד וממילא לא ניתן להתקדם בתביעה נגדם. מאידך וגם אם יופטרו כליל אין צידוק משפטי לעיכוב ביחס לשאר הנתבעים. לפיכך אני מורה כי התביעה תמשיך להתנהל נגד נתבעים 1,5,6 בלבד אם כי בכפוף ל"חומר למחשבה" לעיל מוטב אולי בהסכמת הצדדים לעכבה.
  1. סוף דבר הבקשה מתקבלת ואני מבטלת את החלטת בדבר מחיקת התביעה המתוקנת  שניתנה ע"י כב' הש' רניאל מיום 1.5.07.

בש"א 8740/07

  1. לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה דין הבקשה להתקבל. הואיל ונטען כי אין כיסוי ביטוחי לאף אחד מסוגי הנזקים הנטענים, טענה שנתמכה בתצהירים ובפוליסות, ולאור העליות הגבוהות הכרוכות בהכנת חוות דעת לענין הנזק שעה שכלל לא ברורה שאלת האחריות, נראה לי נכון להפריד את הדיון ולדון תחילה בשאלת האחריות ביחס לטענות המופנות כלפי נתבעת 6. כך יש גם הצדקה להכריע גם ביחס לשאר הנתבעים שנותרו בשאלת החבות טרם הדיון בגובה הנזק. לפיכך אני מורה על פיצול הדיון וניתנת לנתבעת 6 ארכה להגשת חוות דעת מומחים בשאלת הנזק וגובהו תוך 45 יום לאחר מתן החלטה בשאלת האחריות, ככל שיקבע שהנזקים הנטענים בני פיצוי בפוליסות הרלבנטיות.

בש"א 15201/07

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ