1. בפניי בקשה למינוי מומחים בתחום האורטופדי או בכל תחום אחר לפי הצורך.
2. התובעת נפגעה בתאונת דרכים ביום
17/4/05 (להלן: "תאונת דרכים").
3. בדיון שהתקיים ביום
4/5/06 הצהירה התובעת כי, נפגעה בעבר בתאונות דרכים. לפני 8 שנים נפגעה בגב התחתון בחוליות L4-L5, אולם הפגיעה בצווארה הינה פגיעה ראשונה. לאחר התאונה, נשוא כתב התביעה ארעה לה תאונה נוספת, בה נפגעה קלות בגב התחתון.
מנגד טענה ב"כ הנתבעת כי, התובעת לא מדייקת בדבריה, ובידיה מסמך מיום
5/12/00, על-פיו נפגעה התובעת במרפק יד ימין, גב וצוואר, כתוצאה מתאונת דרכים.
4. הנתבעת בתגובה לבקשה ובדיון שהתקיים בפניי ביום
20/6/06, התנגדה למינוי האמור:
א. עיון בגיליון חדר מיון, מיום התאונה, מעלה שפגיעתה של התובעת קלה, ולמעט שפשפוף במרפק, אין כל ממצא המעיד על פגיעה. התובעת עברה אומנם, שלושה חודשים לאחר מכן בדיקת סי.טי, שהצביעה על ממצאים פתולוגיים בעמוד שדרה, אולם מלבד שני מסמכים אלה ותעודות מחלה לאחר התאונה, אין כל מסמכים רפואיים עדכניים שמצביעים על קיומה של בעיה צמיתה.
ב. לתובעת עבר עשיר בתאונות. בתצהיר הבריאות, הצהירה, על לא פחות משבעה תאונות עובר לתאונה, נשוא כתב התביעה.
ג. התובעת הסתירה תאונת דרכים נוספת שעברה ביום
30/11/00 ולא בכדי, שכן בתאונה הזו התלוננה על כאבים בצוואר, בגב התחתון ובמפרק ימין, אותן תלונות, נשוא כתב תביעה דנא.
לחילופין, במידה שימונה מומחה, יש להשית את שכרו על התובעת.
5. התובעת טענה מנגד, בדיון שהתקיים ביום
20/6/06, שאומנם, גיליון חדר המיון לא מגלה ממצאים לפגיעה בצוואר, אולם ידוע שבחדר מיון עורכים בדיקת רנטגן, שיכולה להעיד רק על פגיעות גרמיות. לא בפגיעה זו עסקינן. התובעת עברה בדיקת סי.טי, שממצאיה בלטים בחוליות הצוואר ופנתה בתלונות חוזרות לרופא, שהמליץ על 15 יום מנוחה.
6. לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה, ולאחר ששמעתי את טענות הצדדים, נחה דעתי כי יש למנות מומחה בתחום האורטופדיה.
למקרא גיליון חדר המיון, מיום התאונה עולה כי, התובעת התלוננה על כאבים בגב ובצוואר והומלץ לה מעקב רופא מטפל וארבעה ימי מנוחה.
ביום
7/7/05 פנתה למרפאה, ובבדיקה הגופנית אובחן: "
רגישות והגבלה בתנועות ע"ש צווארי". הופנתה לפיזיותראפיה, לסי.טי ע"ש צווארי וניתנה לה מנוחה לשבועיים.
ביום
12/7/05, כשלושה חודשים בקירוב לאחר התאונה, עברה התובעת בדיקת סי.טי שממצאיה: בלט דיסק הגורם לחץ קל על השק התקאלי בגובה C4-C5 ובלט דיסק מסוייד הגורם לחץ קל על השק התקאלי C5-C6.
ביום
14/7/05, פנתה התובעת למרפאה בשל כאבי צוואר עם הקרנה ליד ימין. בבדיקה אובחנה לה הגבלה קשה בתנועות, ללא סימנים נוירולוגי. הופנתה לטיפול פיזיותראפי, טיפול תרופתי ולשימת צווארון.
ביום
26/7/05, פנתה התובעת לקופת חולים ובבדיקה אובחנה לה, רגישות בעמ"ש צווארי, הגבלה בתנועות ורגישות בכתף ימין. הומלץ לה המשך טיפול תרופתי, פיזיותראפי והופנתה למומחה בתחום עמוד שדרה.
תלונות אלו של התובעת כפי שבאים לידי ביטוי במסמכי הטיפול הרפואי שקבלה, מהווים ראשית ראיה למינוי מומחה בתחום האורטופדיה (לעניין זה ראה: א. ריבלין,
תאונת הדרכים - סדרי דין וחישוב הפיצויים (מהדורה שלישית, 1999), עמ' 554).
7. לשיטת הנתבעת, התובעת בעלת עבר עשיר בתאונות, בהם נפגעה בין היתר בגב ובצוואר. אשר על-כן אין מקום למינוי מומחה, או לחילופין להשית את שכרו על התובעת.
למקרא המסמכים שצורפו על-ידי הנתבעת, עולה אומנם כי, זו לא הפעם הראשונה שהתובעת נפגעת בתאונת דרכים ומתלוננת על כאבים בצוואר ובגב:
