בש"א, א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
|
17522-04,160941-06
17/08/2006
|
בפני השופט:
מארק - הורנצ'יק דליה
|
| - נגד - |
התובע:
1. גאון הירקון (1991) בע"מ
2. דניאל גרינברג
3. גרינברג שושנה
4. גרינברג אהרן
5. דאו שוהם
6. גרינברג הילה
7. גרינברג אדווה
8. גרינברג מיטל
9. עיזבון המנוח יוסף גרינברג ז"ל
עו"ד תמר נגלר ישראל
|
הנתבע:
בנק הפועלים בע"מ - סניף ישורון
עו"ד אביחי דרזנר
|
| החלטה |
(בקשה לביטול פסק דין ולהגשת בקשת רשות להגן)
1. זוהי בקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד, לאחר שהמבקשים לא הגישו בקשה לרשות להתגונן.
2. כעולה מכתב התביעה, כבר ביום 27.01.2004 הגיש המשיב, בנק הפועלים בע"מ - סניף ישורון לבית משפט זה תביעה בסדר דין מקוצר כנגד המבקשים והמשיבים הפורמאליים.
3. כפי שצויין בכתב התביעה מטעם הבנק, עניינה של התובענה הנה בהתחייבויותיה של המבקשת 1, חברת גאון הירקון (1991) בע"מ, כלפי הבנק בהיותה בעלת חשבון שם. המבקשת 1 ניהלה חשבון עובר ושב אצל הבנק וכי במסגרת ההסכם שנכרת בין הצדדים, ניתנו לחברה אשראים שונים. לטענת המשיב, נותר בחשבון המבקשת 1 יתרת חוב של כ- 2,000,000 ש"ח וכי חלק מהמבקשים ערבו אישית לחובותיה של החברה.
4. בכתב התביעה נאמר כי הערב יוסף גרינברג ז"ל נפטר , ויורשיו הם המבקשים 3, 6-11 ובנוסף נטען
כי עזבונו של המנוח חולק בין יורשיו מבלי שהיורשים פרעו את חובו ולפיכך, נתבעו המבקשים לשלם למשיב את חובו של המנוח.
5. ביום 29.02.2004 הגישו המבקשים בקשה לסילוק על הסף ולמחיקת כותרת (בש"א 157563/04) וביום 04.07.2004 ניתנה החלטת בית המשפט הדוחה את הבקשה .
6. ביום 10.10.2004 הגישו המבקשים לבית המשפט המחוזי בתל-אביב , בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט הדוחה את הבקשה לסילוק על הסף. ביום 06.02.2006 דחה בית המשפט המחוזי את בקשת רשות הערעור.
7. ביום 09.03.2006 הגיש הבנק בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה במעמד צד אחד כנגד המבקשים. בית המשפט נעתר לבקשת הבנק, וביום 12.03.2006 ניתן פסק דין חתום.
8. לאור האמור לעיל, המבקשים פונים לביהמ"ש בטענה כי שמיעת טענותיהם הרבות של המבקשים, היה בה כדי להפוך את הקערה על פיה וליתן למבקשים רשות להגן. אדון בבקשה זו הן בבקשה לביטול פסק דין , ובסיכויי הצלחתה של ההגנה - כבבקשת רשות להגן.
9.
תקנה 214 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 היא המסגרת הדיונית בסוגיה של ביטול פסק דין,
ותקנה 201 לתקנות אלה קובעת מתי ניתן לבטל את פסק הדין במקרה שבו ניתן פסק דין באין רשות להתגונן
.
10. כידוע, הסמכות לבטל פסק דין נתונה לשיקול דעתו של בית המשפט, כאשר פסק הדין אינו פגום, ואין חובה עליו לעשות כן. לעניין שיקול הדעת, על בית המשפט לשקול שני מבחנים:
א. סיבת מחדלו של המבקש להגיש בקשת רשות להתגונן.
ב. סיכויי ההצלחה כי הגנתו תתקבל.
התשובה לשאלה השנייה היא החשובה ביותר(ראה ע"א 64/53
כהן נ' יצחקי, פ"ד ח 395, 397). אם המבקש מצביע על סיכויי הצלחה, הרי שבגין מחדלו יסתפק בית המשפט, בדרך כלל, בהטלת הוצאות על המבקש (אפילו יזכה בבקשה לביטול). בנוגע לסיכויי ההצלחה, אין הנתבע חייב להראות, כי הגנתו איתנה ובטוחה, ודי לו אם יראה כי ההגנה אפשרית. לעניין זה ראו: בספרו של כב' השופט אורי גורן,
סוגיות בסדר הדין האזרחי, הוצאת סיגא, מהדורה שביעית, תשמ"ג-2003, עמ' 283-282.
11. הלכה פסוקה היא כי "בבוא ביהמ"ש לשקול מתן רשות להתגונן, עליו להניח כי העובדות שהמבקש טוען להן אומנם נכונות, ובהנחה זו - עליו לבדוק האם יש באלה כדי להצביע על הגנה אפשרית , ולו אף בדוחק. עם זאת , יש וההנחה העובדתית הנטענת - תקרוס אל מול חומר הראיות כולו , כפי שהובא בפני ביהמ"ש, ושבחינתו איננה מצריכה אפילו בחינת שיקולי מהימנות - וכאשר איננו נדרשים להכרעה בין גירסאות נוגדות , אלא עניין לנו בגירסה אחת מופרכת מעצמה.
ראה: ע"א 469/87 - יוסף בורלא נ' טפחות בנק למשכנתאות לישראל . פ"ד מג(3), 113.
סיבת אי הגשת בקשת הרשות להתגונן - דיון
12. לטענת המבקשים , בשל טעות שנפלה אצלם לאור ריבוי הבקשות, הדיונים וההליכים וכן בשל העדר ייצוג , נמנע מידי המבקשים להגיש בקשת רשות להגן. לדידם, עו"ד בלטר, אשר ייצג המבקשים לעניין הבר"ע בבית המשפט המחוזי, לא יידע את המבקשים בדבר הצורך או המועד להגשת בקשת רשות להגן בבית משפט השלום(
בין אם היה ער לכך ובין אם לאו).
13. ומנגד, לטענת המשיב המבקשים היו מיוצגים לכל אורך המשפט על ידי עורכי דין. לדידו, המבקשים בחרו לנהל את המשפט בדרך שבה נוהל. הידיעה שיש להגיש בקשת רשות להגן היתה בידיהם משום שעו"ד בלטר ידע כי יש לעשות כן וידיעתו שקולה לידיעתם.
14. בקשה לביטול פסק דין יש לתמוך בתצהירים מטעם המבקשים באופן אשר יבססו את העובדות הנטענות הן באשר לאי הגשת הבקשה לרשות להתגונן במועד והן ביחס לסיכויי ההצלחה במשפט.