1. התובע, יליד 1.1.1944, נפגע, לטענתו, בתאונת עבודה, בעת שהרים, ביום 22.8.94, שקים במשקל של 25 ק"ג, ובעת הרמת אחד השקים חש כאב עז בגבו.
התובע אושפז בבי"ח כרמל מיום 22.8.94 ועד יום 28.8.94.
התובע צירף לתביעתו חוו"ד שניתנו לו ע"י שני מומחים.
האחד - ד"ר ברנדס, בתחום האורטופדי, אשר קבע כי לתובע נכות אורטופדית בשיעור 67.6%.
השני - ד"ר גרינולד, בתחום הנוירולוגי, אשר קבע כי לתובע נכות נוירולוגית כוללת בשיעור של 90%.
וועדה רפואית מטעם המל"ל קבעה, ביום 20.8.97, כי לתובע נכות בשיעור 50% בשל סעיף 23(2)א IV, 10% בשל סעיף 24(7) ב' ו- 20% בשל סעיף 37(7)ג', סה"כ נכות משוקללת בשיעור 64%, והפעילה את תקנה 15.
בפרוטוקול הוועדה נקבע כי תאריך הפגיעה הוא
29.10.95, וכי תלונותיו של התובע הינן על פגיעה בשל הרמת משקל כבד, אולם לא אתן לכך כל משקל שכן, מבלי לקבוע מסמרות בדבר, נראה שמדובר בטעות ברישום.
הנתבעת הגישה חוו"ד שנערכה ע"י ד"ר וייס, אשר קבע כי התובע סובל מ"ספונדילוליזיס", שהינו מום בגב, אשר אינו קשור לתאונה, וכי במצבו נכותו האורטופדית הינה בשיעור 10%.
בהסכמת הצדדים מונה ד"ר צינמן כמומחה מטעם בית המשפט בתחום האורטופדי (להלן: "
המומחה").
ד"ר צינמן קבע בחוות דעתו, כי התובע סובל מספונדילוליסטיז, שהינה מחלה של עמוד השדרה, כי המחלה היא הגורם לכאבים בזמן הרמת משקל, וכי נכותו הצמיתה קשורה למום הנ"ל בחוליות המותניות, ולא להרמת המשקל.
על פי בקשת ב"כ התובע נחקר המומחה, ובנוסף - נשמעה עדותו של התובע, ולאחר מכן סיכמו הצדדים טיעוניהם בכתב, בשאלת הנכות הרפואית האורטופדית, והקשר הסיבתי שלה אל האירוע הנטען.
2. בסיכומיו ביקש ב"כ התובע לפסול את המומחה, ולמנות מומחה אחר תחתיו.
לטענת ב"כ התובע פסולה חוות דעתו של המומחה, מאחר שהוא וד"ר וייס, המומחה מטעם הנתבעת, עובדים באותו מרכז רפואי (האחד - במחלקה אורטופדית א' והאחר - במחלקה אורטופדית ב').
ב"כ התובע מצר, לדבריו, על חוסר תשומת הלב אשר נפל בשיקול דעתו, עת הסכים למינוי ד"ר צינמן כמומחה מטעם ביהמ"ש.
לגופה של חוות הדעת ועדותו של המומחה טוען ב"כ התובע, כי המומחה "גימד" את עבודתו הקשה של התובע בהרמת שקים, ואף התעלם ממנה לחלוטין.
כן מייחס המומחה את הנכות החמורה אשר התגלתה בגבו של התובע לתאונה אחרת, בשל התאריך (29.10.95) הרשום כתאריך התאונה בפרוטוקול הוועדה, בעוד שמדובר בטעות, ולא הוכח שלתובע, אשר אינו עובד, אירעה תאונה בתאריך זה.
ב"כ התובע אף מצביע על כך שעד לתאונה ביצע התובע את עבודתו, ושואל האם לאור נכות כפי שנמצאה ע"י המל"ל סביר שהתובע יכול היה לבצע עבודה כה קשה.
הנתבעת טוענת, כי סיכומיו של התובע אינם רלבנטיים, וכי אין מקום להעלות טענה לפסילת המומחה, בשל עבודתו באותו מוסד רפואי בו עובד ד"ר וייס, רק לאחר קבלת חוות דעתו.
לגופה של קביעת המומחה מצביע ב"כ התובעת על כך שלמרות הכחשתו, הוברר שהתובע התלונן על כאבי גב עובר לתאונה, ועל כך שממצאי בית חולים כרמל, בו אושפז התובע היו, כי התובע סובל מספונדלוליסטזיס, אבחנה אשר בוצעה בהסתמך על בדיקת T.C, אשר בוצעה לתובע בבית החולים, כמו גם על כך שמחלה זו איננה יכולה להתפתח בשלושת הימים אשר עברו בין הפגיעה לה טוען התובע לבין הצילום.
