אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 1649/04

החלטה בתיק א 1649/04

תאריך פרסום : 01/08/2006 | גרסת הדפסה
א
בית המשפט המחוזי בתל אביב
1649-04
09/03/2005
בפני השופט:
רות לבהר שרון

- נגד -
התובע:
אבו גאנם אסרף
עו"ד מ. סטרכילביץ
הנתבע:
הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ
עו"ד י. מנדה
החלטה

זוהי תביעה לפיצויים בגין תאונת דרכים על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים שאירעה לתובע ביום 13.2.2003.

ביום 14.7.2004 מונה פרופ' אלדד מלמד, מבית החולים בלינסון, כמומחה מטעם בית המשפט בתחום הנוירולוגיה. כחלק ממינויו נתבקש פרופ' מלמד לחוות דעתו בשאלת הצורך במינוי מומחים נוספים. בחוות דעתו מיום 19.12.2004 המליץ פרופ' מלמד למנות מומחה בתחום הפסיכיאטריה לאור ממצאי בדיקתו וקבע: "...התרשמותי הינה מהפרעה אשר יתכן שבחלקה או כולה הינה התחזותית רצונית. לפיכך אני ממליץ שייבדק על ידי מומחה נוסף בתחום הפסיכיאטריה אשר יהא עליו לקבוע האם התאונה הנידונה גרמה לו לפגיעה שרידית אוטנטית בתחומו ואת שיעורו או שמא המדובר בהתחזות מלאה או חלקית." עוד המליץ פרופ' מלמד שחוות דעתו תעמוד לרשות המומחה שימונה.

עתה מבקש התובע מבית המשפט כי יקבל את המלצתו של פרופ' מלמד וימנה מומחה בתחום הפסיכיאטריה. כן מבקש התובע מבית המשפט שיאפשר לתובע להגיש למומחה הרפואי שימונה את כל החומר המצוי ברשותו, ובכלל זה את סיכום האיבחון הנוירופסיכולוגי שנערך לתובע במכון "משאבים" ואשר נאסר להגשה למומחה בהחלטה מיום  1.9.04.

הנתבעת מתנגדת הן למינויו של מומחה מטעם בית המשפט בתחום הפסיכיאטריה והן לבקשה להתיר להגיש את הדו"ח הנוירופסיכולוגי שנפסל להגשה.

לגבי מינויו של מומחה בתחום הפסיכיאטריה:

המלצתו של פרופ' מלמד מקובלת עלי. חוות דעתו הייתה מנומקת ומשכנעת ויש בהמלצתו כדי להוות ראשית ראיה שמצדיקה מינויו של מומחה בתחום הפסיכיאטריה.

הנני ממנה כמומחה רפואי בתחום הפסיכיאטריה את פרופ' משה קוטלר, מרח' שפרינצק 3 תל אביב.

בשלב זה, ישולם שכרו של המומחה על ידי הנתבעת.

הצדדים יפנו למומחה על מנת לתאם מועד לבדיקת התובע תוך 30 יום מהיום.

המומחה יגיש חוות דעתו לבית המשפט תוך 30 יום ממועד הבדיקה.

לגבי הגשת הדו"ח הנוירופסיכולוגי למומחה:

אמנם בהחלטתי מיום 1.9.04 קבעתי כי אין להגיש את הדו"ח הנוירופסיכולוגי למומחים מהטעם שצוין במסמך מפורשות כי התובע הופנה לבדיקה על ידי הנתבעת ומכאן שלא דובר במסמך שנערך לצורך טיפול בתובע אלא הוזמן לצורך הערכת מצבו, אך מדובר בהחלטת ביניים, ובית המשפט רשאי לשוב ולדון בבקשת ביניים שוב.

מעיון במסמכים שצורפו לבקשה המונחת בפני עתה, כמו גם בתגובה לבקשה עולה כי התובע לא הופנה למכון "משאבים" על ידי הנתבעת, אלא הופנה להערכה ואיבחון על ידי מנהל המחלקה הפסיכיאטרית של בי"ח סורוקה, פרופ' שרייבר שטיפל בו, כפי שעולה מהמסמכים הרפואיים הכתובים בכתב ידו של פרופ' שרייבר מיום 4.8.03 ו - 4.9.03.

מדובר בדו"ח איבחון נוירופסיכולוגי שחלקו הארי של הדו"ח כולל ממצאים של איבחון התובע בתחום התיפקוד הקוגנטיבי נכון למועד הבדיקה. מגמתו של בית המשפט היא לאשר ממצאי איבחון אלה כמותרים להצגה בפני מומחים רפואיים. בית המשפט העליון קבע לא אחת כי דו"ח זה הינו הכלי הראוי לשם בדיקת מצבו של מי שלוקה במחלת נפש. מה שצילום רנטגן מהווה עבור האורטופד יכול מידע על התנהגות אדם, מצבו הנפשי, מאפייני אישיותו, הישגיו וכישוריו האינטלקטואלים לפני התאונה ואחריה להוות עבור פסיכיאטר. יתרה מכך, חזקה על המומחה הנעזר בדו"ח מעין זה, שיידע למיין את הנאמר בו ולהעבירו תחת שבט ביקורתו האישית על סמך ניסיונו המקצועי. (ראה לעניין זה רע"א 3906/95, אסתר אמר נ' הדר חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מט (3) 303; רע"א 5638/95 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' קריסטיאן שמור, פ"ד מט (4) 865; בר"ע 2339/96, אררט חברה לביטוח בע"מ נ' אוולין דלל, פ"ד נ (4) 429).

לעתים יש מקום להפריד בין הממצאים שבדו"ח לבין המסקנות הסופיות שהן במהותן חוות דעת ולהעביר למומחה את הממצאים בלבד. במקרה זה, לא מצאתי כי קיימת מניעה בהעברת הדו"ח בשלמותו למומחה, שכן למעשה לא עולות ממנו מסקנות חד משמעיות באשר למצבו של התובע, מאחר ועורך הדו"ח התקשה להסיק מסקנות כלשהן ולאבחן את התובע לאור תפקודו במהלך האיבחון.

לאור האמור לעיל, הנני נעתרת לבקשת התובע ומורה כי במסגרת החומר הרפואי שיועבר למומחה בתחום הפסיכאטריה יוגש גם דו"ח האבחון הנוירופסיכולוגי.


ב"כ הצדדים מוזמנים לדיון קדם משפט ליום 4.9.2005 שעה 09:00.

תחשיבי נזק יוגשו עד 15 יום לפני מועד הדיון.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ