החלטה בתיק א 14153/05

כללי

1.         לפני בקשה למתן רשות להתגונן כנגד תביעה של בנק שהוגשה לפי סדר דין מקוצר.

סכום התביעה: 406,615 ש"ח, למועד הגשתה (1.2.05).

2.         לפי כתב התביעה, סכום התביעה מהווה את יתרת משיכות היתר של המבקשת מס' 1 (להלן - " החברה") אצל המשיב (להלן - " הבנק").

המבקש מס' 3 (להלן גם, " המבקש" או " אלקובי") נתבע מכוח כתב ערבות שנחתם על ידו לפירעון חובותיה של החברה.

3.         התביעה הוגשה במקור גם כנגד ערב נוסף, הנתבע 2 (להלן - " בורשטיין"). ביום 30.4.06, בהסכמה, נדחתה בקשתו של בורשטיין למתן רשות להתגונן וניתן פסק דין כנגדו (פסיקתא נחתמה ביום 29.5.06) (כב' השופטת סימון).

טעוני הבר"ל

4.         טעוני הבר"ל, למרבה הצער, לא הובאו באופן מסודר בתצהירו של אלקובי. התצהיר כולל "קפיצות מנושא לנושא", הלוך ושוב, כמו גם טעונים שכתובים בלשון שאינה בהירה.

5.         ככל שניתן להעלות מהתצהיר, הטענות העיקריות של המבקשים מועלות נגד בורשטיין אשר לשיטת המבקשים נפלו הם קורבן למעשי מרמה וזיוף שלו, ולמעשי קנוניה שלו עם גורמים נוספים.

המבקשים טוענים כי סכום התביעה כולל פעולות רבות אשר נעשו ע"י בורשטיין תוך חריגה מזכויות מורשי החתימה.

6.         כלפי הבנק טוענים המבקשים כי זה הפר את חובות האמון והנאמנות כלפי המבקשים, לפי שסרב לשנות את מורשי החתימה אצלו, אישר שיקים בניגוד לדוגמאות חתימה, פעל בניגוד לפסק בורר, איפשר לבורשטיין לבצע פעולות בחשבון החברה ללא הפרעה ותוך זיוף חתימות. כן נטען כי הבנק פעל באופן האמור, כאשר היה מודע לויכוחים בין בעלי המניות, וכאשר כבר "ברור לכל" כי בורשטיין "מזייף מומחה ופלילי ע"פ הודאותיו שלו" (סע' 40 לתצהיר אלקובי).

כן נטען כי הבנק, באמצעות מנהלי האשראי, עשה "יד אחת" עם בורשטיין על מנת להוציא כספים מהמבקשים, הוציא כסף מהחשבון עפ"י הוראותיו הבלעדיות של בורשטיין וגרם לאלקובי להפקיד כספים באמתלות שונות.

7.         בנוסף לטענות האמורות, קיימות בתצהיר טענות נוספות שיובאו במהלך הדיון להלן.

הערות לענין ההליכים בתיק זה והדיון בבר"ל

8.         בשלב זה יובאו מספר הערות בעניין ההליכים בתיק, וזאת בפרט לצורך בחינת טעוני המבקשים בעניין המצאת מסמכים.

ישיבת 30.4.06

9.         בקשת המבקשים (למתן רשות להתגונן) הוגשה תחילה בשנת 2005.

בדיון מיום 30.4.06 דחה בית המשפט (כב' השופטת סימון) את בקשת המבקשים למחוק את התביעה על הסף. כן נדחתה בקשה למחוק את כותרתה של התביעה ונקבע, כי לפי ההלכה הפסוקה די במסמכים שצורפו כדי להכשיר את התביעה לידון לפי סדר דין מקוצר. בהמשך הדיון, חזר המבקש על עתירתו למחיקת הכותרת וכן טען להעדר סמכות עניינית של בית המשפט. בית המשפט דחה טיעונים אלו וקבע כי מדובר בטענות סרק שיש בהן משום בזבוז זמנו של בית המשפט ושל הצד שכנגד.

10.       בכל הנוגע לבקשות להעברת מסמכים, קבע בית המשפט - בהחלטה מאותו דיון - כי למעשה ניתן לדחות על הסף את דרישתו של המבקש למסמכים, לפי שמאז הגשת התביעה, לא נשלחה בקשה מפורטת מטעמו, אלו מסמכים דרושים לו, ולפי שכל אזכור של המסמכים המבוקשים בבקשה שהגיש לבית המשפט, היה בלשון מעורפלת ולא הומצא מסמך ברור המפרט את המסמכים הדרושים והסבר מדוע הם דרושים.

למרות האמור, נקבע כי לפנים משורת הדין נאות בית המשפט לחייב את הבנק להמציא למבקש, תמורת עלות (ולאחר שיופקד סכום בקופת בית המשפט להבטחת תשלום), מסמכים מסוימים, כפי שפורטו בהחלטה. בית המשפט דחה את בקשת המבקש להמצאת "ממסרים דחויים של לקוחות".

עוד נקבע, כי בתוך 30 יום מקבלת המסמכים, תוגש בר"ל חדשה, שאם לא כן, תידון הבר"ל המקורית.

לאחר ישיבת 30.4.06

11.       ביום 18.5.06 הגישו המבקשים בקשה בעניין העברת המסמכים (בש"א 164368/06). בית המשפט (כב' השופטת סימון) קבע, בין השאר, כי דיון בבקשה יתקיים ביום 5.9.06.

12.       ביני לביני, הועבר התיק לשמיעה לפני.

13.       ביום 4.9.06 הגישו המבקשים בקשה להארכת מועד להגשת בר"ל ולביטול הדיון שנועד ליום לאחר מכן. במסגרת בקשה זו נטען, בין היתר, כי בחודש יולי קיבלו המבקשים "החומר" ולכן "אין צורך בדיון שנקבע לצורך כך" וכן כי נוכח החומר הרב, דרוש זמן נוסף להגשת הבר"ל.