אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 1327/03

החלטה בתיק א 1327/03

תאריך פרסום : 17/07/2007 | גרסת הדפסה
א
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
1327-03,1311-93
23/08/2006
בפני השופט:
רות רונן

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
1. גרף אבולעפיה גילה
2. לוסקי משה ואח'

החלטה

1.         ענייננו של תיק זה, בתביעות סותרות במסגרת הסדר זכויות במקרקעין על פי פקודת הסדר זכויות במקרקעין [נוסח חדש] תשכ"ט-1969 (להלן: "הפקודה"). 

            מספר צדדים טוענים לזכויות במקרקעין הידועים כגושים 5550, 5590, 5573, 5574 5586 ו-5587 בישוב רנטיס (להלן: "המקרקעין"): הגב' גילה גרף (להלן: "גרף") מהצד האחד, והצדדים האחרים להליך (שיכונו להלן למען הנוחות: "הנתבעים"), מן הצד השני.

2.         המקרקעין הם מקרקעין לא מוסדרים מסוג מירי, שטרם בוצע לגביהם רישום סופי בפנקסי המקרקעין.

            כיום, רשומות הזכויות במקרקעין על שם הנתבעים כבעלי זכויות בפנקס השטרות.

3.         גרף טוענת לזכויות במקרקעין מכוח שטרי קושאן טורקיים. לטענתה, על פי שטרות אלה, הסבא רבא שלה, ד"ר שטיין (ז"ל) (להלן: "ד"ר שטיין") הינו בעל הזכויות במקרקעין, והיא בעלת זכויות בהם מכוח ירושה. על-פי הטענה, הד"ר שטיין הלך לעולמו ביום 19/4/1916, והותיר צוואה לפיה כל רכושו יעבור לביתו רחל, סבתה של גרף. בתה של רחל, אימה של גרף, הגב' מנחמה גרף, ירשה את הזכויות מאימה (בהתאם לצו ירושה שצורף לחומר הראיות). לטענת גרף, האם העבירה לה במתנה את כל נכסיה, ובכלל זה את המקרקעין.

4.         בהחלטה מיום 19 בינואר 2006 נקבע כי הדיון יפוצל, ותחילה יתבררו שאלות משפטיות, אשר הדיון בהן עשוי להקל או לייתר את השלב הבא של הדיון בתיק. נקבע כי יידונו השאלות המקדמיות הבאות: על מי מהצדדים מוטל נטל ההוכחה, האם התביעות של גרף התיישנו, וכן האם יכול היה ד"ר שטיין במועד בו נפטר, להוריש את המקרקעין לבתו בצוואה.

            להלן יידונו בפירוט עניינים אלה.

רקע

5.         בטרם יידונו טענות הצדדים לגופן, יינתן להלן רקע קצר ביחס לרישומים שהצדדים השונים מסתמכים עליהם, כדי שניתן יהיה להתייחס בהמשך לתוקף ולמשמעות של הרישום - הן בפנקס ה"דאיימי" התורכי, (מכוחו טוענת גרף לזכויות במקרקעין) והן בפנקס השטרות, בו רשומות זכויות הנתבעים.

6.         סיווג הקרקעות לסוגים שונים, מקורו בחוק הקרקעות העותומני משנת 1858. לפי חוק זה, מויינו המקרקעין בארץ לחמישה סוגים, ועל כל סוג חלו דינים שונים.

            בקרקעות מסוג מירי, זכות הקנין שייכת לממשלה, וזכות השימוש ואכילת הפירות שייכת לעובד אותן. אם בעל הקרקע לא השתמש בה ולא עבד אותה במשך זמן קבוע חזרה הקרקע לאוצר (מ' דוכן, דיני קרקעות במדינת ישראל, (מהדורה שניה, 1952) בעמ' 46 (להלן: "דוכן") וכן י' ויסמן, דיני הקנין (חלק כללי 1993) בעמ' 27 (להלן :"ויסמן").

7.         בסוגריים יצוין כי חוק המקרקעין, תשכ"ט-1969 (להלן: "חוק המקרקעין") ביטל את הסיווג העותומני של הקרקעות. יחד עם זאת, סיווג המקרקעין ממשיך להישמר כיום ביחס למספר עניינים, ביניהם לענין התיישנות במקרקעין לא מוסדרים ובנוגע לזכויות שהיו קיימות ערב תחילתו של חוק המקרקעין (ר' בענין זה ויסמן, בעמ' 191-192 וכן ראו סעיפים 162(ב), 166 ו-156 לחוק המקרקעין. כן מוסיף הסיווג להישמר בעניינים הנוגעים לדיני ירושה (ר' סעיף 157 לחוק הירושה, תשכ"ה-1965 (להלן: "חוק הירושה").

8.         המחזיק בקרקע מסוג מירי, יכול היה להעביר את זכויותיו בקרקע בכל הדרכים כגון מכר או הורשה, למעט בדרך של צוואה (דוכן, בעמ' 125).

            העברת קרקע היתה טעונה רישום במשרדי האחוזה. תעודת הרישום כונתה "קושאן". הסיבה העיקרית לדרישת הרישום במשרדי האחוזה היתה להבטיח את רשימת התנועות ולמנוע מעשה זיוף (דוכן, בעמ' 145).

9.       השלטונות העותומניים ניהלו שלושה פנקסים לרישום הזכויות במקרקעין. פנקס היוקלמה, פנקס דפתר חאקאני ופנקס הדאיימי (א' איזנשטיין,יסודות והלכות בדיני מקרקעין (חלק ראשון) (מהדורה שניה, 1995), בעמ'  198-199 (להלן: "איזנשטיין"), וכן דוכן בעמ' 366-367, 371.

10.        פנקס היוקלמה כלל תביעות לזכויות בקרקע מצד כל אלה שקודם לכן היו חוכרים או שכירים של השלטון הפיאודלי. על יסוד פנקס היוקלמה, היו ניתנים קושאנים זמניים במשרדי רישום הקרקעות.

            הקושאן האמיתי התקבל רק אחרי אישור הקושאן ב"דפתר חאקני" - משרד לרישום ומתן שטרי טאבו בקושטא, הבירה העותומנית. במשרד זה נוהל פנקס לרישום שכלל את שמות הבעלים, מקום הקרקע, סיווגה, גבולותיה ולפעמים גם השטח באופן שאינו מדויק ותוך הסתמכות על רשימות שנערכו בעבר (דוכן, בעמ' 366).

11.        כאשר בוצעו עסקאות ע"י מי שהיו רשומים בפנקס היוקלמה, היתה דרישה לרשום פעולות אלו בפנקס שטרות קבוע. רישום זה נעשה בפנקס שנקרא בשם "דאיימי". הרישומים בפנקס זה הם כרונולוגיים. פרטי הרישום הם מספר השטר, החודש והשנה, שם המקום, השטח בדונמים, החלק, הגבולות, שם המזכה ושם הזוכה ומהות הפעולה. על רישום זה נאמר כי "רישום זה .. משמש ראיה, שהקושאן ניתן כדין וההעברה מבוססת על תעודת קנין חוקית. וזהו הספר הכי חשוב של משרדי האחוזה" (דוכן, בעמ' 371, כן ראה איזנשטיין, בעמ' 202). 

12.        בתום מלחמת העולם הראשונה סגרו השלטונות התורכיים את משרדי הטאבו ונטלו עימם חלק גדול מפנקסי המקרקעין (איזנשטין, בעמ' 205, וכן דוכן בעמ' 368). כדי להביא לסדר בתנועת הקרקעות, פרסם הממשל המנדטורי את הפקודה הידועה בשם הפקודה על העברת קרקעות משנת 1920 (להלן: "הפקודה להעברת קרקעות").

            פקודה זו אפשרה ביצוע של עסקאות, אולם היא התנתה את תוקפן בהסכמת השלטונות לעסקאות, ובאישור מראש של כל עיסקה. המטרה העיקרית של שלטונות המנדט בהנהגת רישום מסודר של פנקסי המקרקעין, היתה להביא למצב שישקף בצורה נכונה את המצב המשפטי של בעלויות וזכויות אחרות במקרקעין (איזנשטיין, בעמ' 205 וכן ר' ע"א 87/20 ליבמן נ' ליפשיץ, פ"ד ו(1) 57, בעמ' 76 (להלן: "ענין ליבמן").

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ