אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 123686/01

החלטה בתיק א 123686/01

תאריך פרסום : 03/11/2008 | גרסת הדפסה
בש"א, א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
123686-01,161099-05
09/10/2005
בפני השופט:
ניב ריבה

- נגד -
התובע:
האפוטרופוס הכללי כמנהל נכסי א.נסויזסקי
הנתבע:
1. מ.מ.א. ניהול רשמת חניונים בע"מ שלמה
2. לוי שלמה
3. עולם החלפים בע"מ
4. קורייר נטוורק ישראל בע"מ
5. אלמליח יצחק

החלטה

לפניי בקשה למתן פסק דין חלקי בתביעה לסילוק יד ולתשלום דמי שימוש ראויים.

תמצית העובדות וההליכים הרלבנטיים

1.     המבקש- האפוטרופוס הכללי, מנהל את נכסיו העזובים של הנעדר מר אריאל נסויזסקי (להלן: " הנעדר"), על-פי צו ניהול בית המשפט המחוזי, מיום 23.8.1982.

2.     הנעדר הוא בעליו הרשומים של מגרש ברח' גרשון כץ בתל אביב בשטח של 1,120 מ"ר הידוע כחלקה 201 בגוש 7109 ועליו בית מגורים (להלן " הנכס"), על-פי הרישום בפנקס רישום המקרקעין.

3.     ביום 2.12.2001 הגיש המבקש כנגד המשיבים תביעה לסילוק יד מהנכס ולתשלום דמי שימוש ראויים תמורת השימוש שהם, או מי מטעמם, עושים בנכס - ללא רשות המבקש ובניגוד לדין.

נטען, כי המשיבים 1 ו-3 מנהלים בנכס חניון רכב ובאמצעות המשיבה 2 מקבלים כספים עבור השימוש בנכס ו/או השכרתו.

4.     המשיבים טוענים כי הינם בעלי זכות הבעלות הבלעדיים של הנכס, המחזיקים  ועושים בו שימוש כדין. לפיכך, כך לשיטתם, צו הניהול בטל מעיקרו והם זכאים להירשם כבעלים של הנכס.

המשיבים מתארים שרשרת של העברת זכויות הבעלות בנכס, החל משנת 1948, עת עזב הנעדר בחופזה את הארץ (לצמיתות), תוך מכירת זכויותיו בנכס למר טליתמן, בתמורה מלאה אך ללא שנתבצע רישום העברת זכויות פורמלי, מפאת קוצר הזמן ונסיבות העניין, עבור לשנות החמישים והשישים, במהלכן מכר טליתמן את זכויותיו בנכס למר גלסטר (שותפו לעסק שהקימו בנכס), וכלה בשנת 1987, אז מכר גלסטר למשיבים את זכויותיו בנכס ומאותה עת, מחזיקים הם בנכס ועושים בו שימוש, נוהגים בו מנהג בעלים ומנהלים בתחומו את עסקם.

לטענת המשיבים, כל העברות הזכויות בנכס נעשו בתמורה ובתום לב, וכל רוכשי הזכויות החזיקו בו הלכה למעשה, ומכרו את זכויותיהם לאחרים מתוך ידיעה והבנה ברורה, כי הנכס שייך להם. עוד הם טוענים, כי למרות מתן צו לניהול הנכס, לא פנה אליהם המבקש במהלך השנים בעניין העברת הזכויות, החזקה והשימוש בנכס, והם נתפסו בעיני כל כבעליו. כן נטען כי אי רישום זכויותיהם בנכס בלשכת רישום המקרקעין נבע מהעדר יכולת אובייקטיבית לעשות כן, וכי גם בעובדה ששילמו לרשויות את כל התשלומים הקשורים לנכס (תשלומי מסים), יש משום הוכחת בעלות בנכס.

5.     לחלופין, טוענים המשיבים, כי קיבלו מהמבקש רשות בלתי הדירה לחזקה ולשימוש בנכס,   לנוכח שתיקתו במשך השנים, ולחלופי חילופין, יש לראות בהם כבעלי זכות לדיירות מוגנת בנכס לפי הקבוע בחוק הגנת הדייר, תשל"ב-1972. מוסיפים המשיבים וטוענים, כי מאחר שהם וקודמיהם החזיקו והשתמשו בנכס ברציפות מאז קום המדינה, הרי שדין זכותם בנכס כדין בעלות ו/או חזקה נוגדת. כן טוענים המשיבים לזכויות קנייניות בנכס מכוח דיני היושר.

6.     באשר לתביעה כנגד המשיבה 2, טוענים המשיבים, כי זו הפעילה את החניון שבנכס כקבלן משנה מסוף שנת 2001 ונעדרת כל זכויות בו ולכן דין התביעה נגדה להידחות על הסף מחמת העדר עילה והעדר יריבות.

7.     ביום 29.7.2002 פנו המשיבים למבקש בבקשה לשחרר את נכסי הנעדר, אך בקשתם נדחתה.

8.     ביום 2.9.2002 עתרו המשיבים 1 ו-3 לבית המשפט המחוזי בתל-אביב (ה.פ. 1033/02) בבקשה ליתן פסק דין הצהרתי הקובע, כי צו הניהול בטל מעיקרו וכי הם בעלי הזכויות בנכס וזכאים להירשם ככאלה.

9.     ביום 6.1.2005 דחה בית המשפט את עתירת המשיבים 1 ו-3 ופסק, בין היתר, כי זכויות הבעלות בנכס הן של הנעדר ואילו למשיבים 1 ו-3 (כמו גם לקודמיהם - טליתמן וגלסטר) אין ולא היו כל זכויות בעלות בנכס, אלא, לכל היותר, זכויות חזקה ושימוש בלבד (להלן: " פסק הדין").

10. ביום 30.3.2005 הגיש המבקש בקשה לחידוש ההליכים ולמתן פסק דין חלקי בתביעה המתנהלת בפני בית משפט זה. ביום 5.4.2005 ניתנה החלטה המורה על חידוש ההליכים בתיק.

לפיכך, נותר לדון בבקשת המבקש ליתן פסק דין חלקי בתביעה.

טענות הצדדים

11. לטענת המבקש, יצר פסק הדין השתק פלוגתא בין הצדדים, שמכוחו מנועים המשיבים ואין עוד להתיר להם להתגונן מפני התביעה לסילוק ידם מן הנכס. לטענתו, במסגרת ההליך שהתברר בבית המשפט המחוזי, העמידו המשיבים לדיון ולבחינה משפטית גם את שאלת טיב זכויותיהם בנכס ואת סוגיית השימוש שהם עושים בו, לרבות טענתם לקניין שביושר. שם, הסתמכו המשיבים  על אותה גרסה עובדתית ועל אותן ראיות, שהוצגו על-ידם גם בהליך הנוכחי. משדחה בית המשפט המחוזי את גרסתם וקבע כי היא בדותא, על בית משפט זה ליתן פסק דין חלקי של פינוי נגדם ולקבוע את חובתם בדמי שימוש ראויים בגין השימוש בנכס  ולהותיר לדיון את גובה דמי השימוש, זאת ותו לא.

12. עוד נטען, כי מאזן הנוחות, היעילות והצדק, נוטה בבירור לטובת המבקש וכי דחיית הבקשה תביא להגדלת נזקי בעל הנכס ולהמשך התעשרותם של המשיבים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ