החלטה בתיק א 123108/01

1.         בפני מונחת בקשה לעיכוב ביצוע חלקי של פסק דין שניתן ביום 12.10.06, ע"י כב' השופט ד. גלדשטיין.

2.         רקע עובדתי

            עסקינן בתביעה בעקבות תאונת עבודה אשר ארעה למשיב ביום 28.10.99.

המשיב פינה פסולת בנייה מקומה שלישית, דרך על משטח פיגום, אשר רגליו התומכות פורקו והוסרו קודם לכן, ונפל ארצה. כתוצאה מנפילתו נגרמו לו חבלות בכתפיים ושברים בצלעות, ונקבעה לו נכות צמיתה בשיעור של 33.5%. בית המשפט קבע כי לא היתה כל רשלנות מצידו של המשיב.

            בית המשפט פסק למשיב פיצויים בגין ראשי נזק שונים (הפסד השתכרות לעבר ולעתיד, הוצאות נסיעה לעבר ולעתיד, הוצאות רפואיות לעבר ולעתיד, עזרת הזולת לעבר ולעתיד, כאב וסבל) לאחר ניכוי תגמולי המוסד לביטוח לאומי בסך 616,505 ש"ח.

3.         טענות הצדדים

            המבקשות הגישו ערעור על פסק הדין לבית המשפט המחוזי. לטענתן, סיכוי הצלחת הערעור טובים. עוד טוענות המבקשות כי בפסק הדין נפלה "טעות סופר" בבסיס חישוב הפסד ההשתכרות של המשיב לעבר וכי בית המשפט טעה בקביעת שיעור הנכות אשר נגרמה למשיב. בנוסף, המבקשות טוענות כי באם יתקבל הערעור לא יעלה בידן לגבות מהמשיב חזרה את כספי הפיצויים שישולמו לו. המבקשות טוענות כי המשיב הינו אדם פרטי אשר אינו עוסק בכל תעסוקה, ומעלות חשש כי יעשה שימוש לא נאות בכספי הפיצויים.

            המשיב מתנגד לבקשה.

            המשיב סבור כי בית המשפט קיפח אותו במספר סעיפים, ואם יש צורך לתקן את פסק הדין, אזי יש להוסיף עליו ולא להפחית ממנו. מדובר באירוע משנת 1995, בגינו הוגשה תביעה בשנת 2001, ואין להורות כעת על עיכוב ביצוע חלקי של פסק הדין.

4.         דיון

            על פי תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"), הכלל הוא כי הגשת ערעור או בקשת רשות ערעור אינה מעכבת את ביצועו של פסק הדין עליו מערערים. יחד עם זאת, לפי תקנה 467 רשאי בית המשפט אשר נתן את פסק הדין לצוות על עיכוב הביצוע (ראה י. זוסמן "סדרי הדין האזרחי", מהד' שביעית, עמ' 895).

            ההלכה כפי שנקבעה הינה, איפוא, כי מי שזכה בדינו זכאי לממש את פרי זכייתו, ועל המבקש לעכב את ביצוע פסק הדין מוטל לשכנע את בית המשפט בקיום נימוק המצדיק סטיה מן הכלל (ראה: בש"א 3158 פלאטו שרון נ' קומפני פרייזן, פד"י מה(5) 499, 503).

סטיה מן האמור מוצדקת בהתקיים שני תנאים מצטברים:

(1)        כי למערער סיכויים טובים להצליח בערעור.

(2)        אם לא יעוכב הביצוע והערעור יתקבל, יהיה זה קשה מאוד להשיב את המצב לקדמותו (ראה בש"א 216/89 אברהמי ובניו חב' לבניין בע"מ נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ פד"י מג (2) 172, 174; בש"א 8240/96 חנני נ' פקיד שומה חיפה,  פד"י נ (5) 403).

5.         אינני רואה מקום לנתח את סיכויי הצלחת הערעור. ניתוח זה מתייתר לאור המסקנה כי המבקשות אינן מקיימות את התנאי השני לקבלת הסעד המבוקש על ידם. יש לציין כי הטענות שמעלות המבקשות כטעמים להצלחה בערעור הועלו על ידן במסגרת הבקשה לתיקון טעות סופר - ונדחו על ידי.

6.         הכלל, כפי שנקבע במספר רב של החלטות שיצאו תחת ידו של בית המשפט העליון, הנו כי פסק דין לתשלום סכום כסף אינו מסווג בגדר אותם עניינים חריגים אשר לגביהם נוטה בית המשפט להיענות לבקשת עיכוב ביצוע.

            (ע"א 9304/02  Jet Aviation Components נ' Offshore Aviation  , תק-על 2002 (3) 2941).

            מימוש פסק דין לתשלום כסף הנו הפיך בדרך כלל, על דרך ההשבה. רק במקרים חריגים ביותר, בהם עלול להיגרם למבקש נזק כלכלי שאינו ניתן לתיקון, יש מקום לשקול עיכוב ביצוע, אך בדרך כלל מצבו הכלכלי של המערער, בכל הנוגע לחיוב כספי שהוטל עליו, אינו מהווה שיקול במסגרת בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין.