אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 12264/05

החלטה בתיק א 12264/05

תאריך פרסום : 25/02/2008 | גרסת הדפסה
בש"א, א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
12264-05,150328-06
06/07/2006
בפני השופט:
הרשם עודד מאור

- נגד -
התובע:
א.מ.י. התקנות לשרות בע"מ
עו"ד טיסונה שלמה
הנתבע:
מתכת השרון תעשיות מתכת 1984( בע"מ)
עו"ד שיוביץ רפאל
החלטה

בקשה לביטול פסק דין מיום 11.10.05 שניתן בהעדר בקשת רשות להגן.

כללי

תביעה מוגשת לבית המשפט.

המבקשת (היא הנתבעת) מגישה בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות להן ובית המשפט נעתר לה ומאריך המועד עד ליום 18.8.05 "אלא אם תומצא הסכמה של ב"כ המשיבה למועד אחר".

הצדדים מנהלים משא ומתן לפשרה ואף מעבירים ביניהם הסדר פשרה חתום על ידי המבקשת בצירוף שיקים למשיבה.

המשיבה סבורה כי השיקים שנמסרו אינם תואמים את המוסכם ומודיעה כי אין כל הסדר.

ביום 10.8.05 חוזרת ושבה המשיבה ודורשת מהמבקשת לקבל לידיה את מלוא סכום התביעה, ומציינת "שבשלב זה" הויתור אותו היא מוכנה לעשות הוא לגבי אגרת המשפט  ושכ"ט עו"ד (נספח ה לבקשה).

ביום 23.8.05 מגישה המשיבה בקשה למתן פסק דין בהעדר בקשת רשות להגן ומציינת בבקשה כי  "ב"כ המבקשת ביקש אורכה להגשת כתב הגנה וביהמ"ש נענה לבקשתו והאריך המועד עד ליום 18.8.05. הואיל ולא הוגש כתב הגנה מבוקשת בזה ליתן פס"ד".

כבוד הרשם גבאי דחה את הבקשה (מטעמים שאינם רלוונטיים לדיון שלפנינו) וביום 1.9.05 הוגשה בקשה לעיון מחדש בהחלטה מיום 28.8.05 שבעקבותיה נעתר בית המשפט לבקשה וחתם על פסק הדין ביום 11.10.05.

הבקשה לביטול פסק דין

עיקרה של הבקשה שלפני נסובה סביב טענת המבקשת, כי המשיבה גרמה לה להאמין כי עדיין מתנהל משא ומתן בין הצדדים, וכי המשיבה לא הודיעה לה על פסק הדין, לא שלחה אותו אליה (לא בדואר ולא בפקס), ואף לא טלפונית, ונודע לה עליו "באופן מקרי ביותר" (ראה סעיף 12 לתצהיר מנהל המבקשת).

מנגד - המשיבה מבקשת לדחות את הבקשה לביטול פסק דין ומציינת  כי לאור עמדתה הברורה והנחרצת מיום 10.8.05 (נספח ה לבקשה) ומשלא נעשתה אליה כל פנייה להאריך את המועד להגשת בקשת רשות להתגונן, הגישה ביום 23.8.05 בקשה למתן פסק דין.

המשיבה מציינת כי מאחר והמבקשת התעלמה מפסק הדין שניתן נגדה, נפתח ביום 1.11.05 תיק הוצאה לפועל כנגדה, והאזהרה נמסרה למבקשת ביום 24.11.05 - באמצעות פקידה בשם דיקלה - (ראה סעיף 9 לסיכומי המשיבה).

לעניין האזהרה מציינת המשיבה כי מנהל המבקשת הצהיר בחקירתו הנגדית כי "דיקלה טוענת שזה לא כתב ידה. אם צריך אני מוכן להביא אותו [צ"ל  אותה - ע.מ.]. מנגד מציינת המשיבה כי הטענה כי האזהרה לא נמסרה לדיקלה תמוהה מאחר ומנהל המבקשת הודה שפקידה בשם דיקלה עובדת אצלו.

משהוגשה הבקשה לביטול פסק דין ביום 29.12.05, היינו לאחר חלוף 30 ימים מיום שנמסרה האזהרה למבקשת, מבקשת המשיבה לדחות את הבקשה מאחר ולא הוגשה בקשה להארכת המועד.

לגופה של בקשה מציינת המבקשת כי יש לה סיכויי הגנה טובים, ומפרטת אותם בסעיפים 19-24 לבקשה: בין היתר כי התשלומים המעוכבים אצלה כפופים לאישור הפיקוח ושטרם ניתן; למרות זאת העבירה למשיבה 90% מהתשלומים המגיעים (תוך עיכוב 10% על לאחר אישור הפקוח); לא קיבלה את התמורה בגין הסחורה שסופקה, והמשיבה לא העבירה פריטים שחסרים להשלמת הפרוייקט.

האם יש לבטל את פסק הדין שניתן בתיק זה.

זו השאלה שלפניי.

דיון

"שתיים הן, כידוע, העילות האפשריות לביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד: ביטול מתוך חובת הצדק וביטול מכוח שיקול-דעתו של בית המשפט. מקום בו החליט בית המשפט בהיעדרו של מבקש הביטול אף שלא היה רשאי להחליט בהיעדרו, כגון שהמבקש לא הוזמן, קמה למבקש עילת ביטול מתוך חובת הצדק. הפגם שנפל בהליך, בשל מתן ההחלטה במעמד צד אחד, מהווה עילה מספקת לביטול ההחלטה; ובכגון דא אין בית המשפט רשאי לשקול אם ההחלטה שניתנה הינה נכונה, לגופו של עניין, אם לאו....

שונים פני הדברים מקום שבית המשפט מתבקש לבטל החלטה שניתנה במעמד צד אחד, אף שבעצם קיום הדיון בהיעדרו של המבקש לא נפל פגם, כגון שהמבקש לא התייצב לדיון אף שהוזמן. במקרה כגון זה נתון דבר הביטול לשיקול-דעתו של בית המשפט; ובבואו להפעיל את שיקול-דעתו, אם להיענות לבקשת הביטול אם לאו, יבדוק בית המשפט וישקול, לא רק אם יש בפי המבקש טעם להצדקת היעדרותו מן הדיון שהתקיים, אלא גם - ובעיקר - אם, לגופו של עניין, עשוי הביטול להצמיח לו תועלת; לאמור, אם שמיעת עמדתו בנושא המחלוקת אכן עשויה להוביל את בית המשפט למתן החלטה שונה מזו שניתנה..." כב' השופט א' מצא בע"א 5000/92 - יהושע בן-ציון נ' אוריאל גורני ואח', פ"ד מח(1) , בעמ' 835-836.

ההתייחסות להליך ביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד נעשית על רקע ההכרה הבסיסית בקיומה של זכות גישה חוקתית לכל אדם לערכאות המשפט. זכות זו משקפת הכרה חוקתית בזכותו של הפרט לקיים דיון אמיתי, מלא והוגן בבית המשפט.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ