1. בפניי בקשת של הנתבע 2 (
להלן: "הנתבע") לחייב את הבנק התובע (
להלן: "הבנק") לגלות לו מסמכים שונים.
2. עיקר המחלוקת נוגע לגילוי מסמכים הקשורים לחשבונו של צד ג', סגיאן משה פרמרז (
להלן: "פרמרז"), אשר ערב לחשבונה של הנתבעת 1 (
להלן: "החברה") והיה על פי הטענה שותף מלא בחברה, לצידו של הנתבע. אין חולק כי פרמרז עזב את הארץ. הנתבע טוען כי נמלט מישראל, לא לפני שהבריח כספים מחשבונו, תוך עשיית קנוניה עם סגן מנהל הסניף של הבנק, שגרמה לכך שפקדון של פרמרז, שנועד להבטיח אך ורק את החוב בחשבון החברה, ישוחרר לידיו של פרמרז. הבנק טוען כי הפקדון המדובר נועד להבטיח אך ורק את חובותיו הפרטיים של פרמרז, והוא חולט על ידי הבנק לצורך כך.
3. הבנק טוען כי על החומר שגילויו נדרש חל חסיון בנקאי, והוא מפנה לרע"א 1917/92
יעקב סקולר ואח' נ' ניצה ג'רבי ו-6 אח'
פ"ד מז(5), 764 ,עמ' 774-775 שם נקבע:
"
ואילו לגבי חשבונותיו של זר להתדיינות, את אלה ניתן לגלות "בנסיבות נדירות ביותר", (כאמור בהלכת גוזלן, בעמ' 565), שהייתי מצמצמן בעיקר לנסיבות בהן נטען, והובאה ראיה לכאורית לטענה זו, כי החשבון הבנקאי הוא למעשה חשבונו של בעל הדין, על אף שאינו רשום על שמו, או כי בעל הדין העביר לחשבונו של אותו צד שלישי כספים, שלא בתום לב ובמטרה להסתיר עובדה זו, תוך שיתוף פעולה עם בעל החשבון. כל זאת לאחר שניתנה לצד השלישי, העלול להפגע, הזדמנות להשמיע טענותיו והסתייגויותיו לגילוי."
בתיק פש"ר (תל-אביב-יפו) 1630/02 -
תעשיות רוגוזין בע"מ (בפירוק) נ' עזבון המנוח עזרא הראל ז"ל ואח'
תק-מח 2004(4), 1160 ,עמ' 1170 נפסק, בעקבות הלכת רע"א 1917/02 הנ"ל:
"
אולם, אין לומר כי יש לתת לזכות לפרטיות, ובכללה לסודיות בנקאית, מעמד של בכורה בכל מקרה. מדובר בחיסיון יחסי שיש לאזנו על פי מידת הפגיעה בכל אחד מהאינטרסים המתנגשים. באותו מקרה, נקבע כי האינטרס של חשיפת האמת בהליך שיפוטי גובר על חובת הסודיות הבנקאית. כב' השופטת שטרסברג- כהן למדה [בתיק אחר- ח.ב.] מפס"ד זה גזרה שווה למקרה שבפניה, שבו האינטרס הציבורי של איסוף מידע וחשיפת האמת בקשר לחברה שקרסה - גוברים על חובת הסודיות של המחזיק במידע. כב' השופטת שטרסברג- כהן קבעה כי גם אם הטענה היתה מתייחסת לסודיות שבין המשיבה לבין הלקוח שהזמין אצלה את הערכת השווי, לא ניתן היה לראות בטענת הסודיות טענה היכולה לגבור במשקלה על חשיבות מסירת החומר לידי המפרק. כך גם במקרה שבפניי. המפרק הסביר כי חומר החקירה נדרש לו על מנת לבדוק את נסיבות קריסתה של החברה אשר הותירה אחריה חובות נכבדים. בסיטואציה מעין זו, הזכות לשמירת סודיות ביחס למסמכים בנקאיים הקשורים למבקשים, שהם כאמור בעלי שליטה בחברה, נושאי משרה ומקורבים להם, צריכה לסגת מפני חשיבות מסירת החומר לידי המפרק."
ברע"א 5772/99
דן מרגליות נ' משכן בנק הפועלים למשכנתאות
תק-על 99(3), 419 ,עמ' 420 נקבע:
"
הלכה היא כי החסיון הבנקאי כלפי צד זר לדיון יוסר רק בנסיבות נדירות ביותר (ראו: ע"א 174/88 גוזלן נ' קומפני פריזיאן דה פרטיסיפסיון פ"ד מב(565 ,563 (1). בפסק הדין סקולר (האמור לעיל) קבע השופט גולדברג את המבחנים בהם יש להתחשב בעת עריכת האיזון בין הגנת הפרטיות ומתן החסיון לבין אינטרס עשיית הצדק, באומרו: "ענין לנו, אם כן, בחיסיון יחסי, שיש לאזנו על פי מידת הפגיעה בכל אחד מן האינטרסים המתנגשים ... מהאיזון האמור מתחייב כי השאלה הראשונה שעל בית המשפט להשיב עליה היא מידת החיוניות והחשיבות של המידע המצוי בחשבונות הבנק, להכרעה במחלוקת שבין הצדדים (בהנחה כי כתב התביעה מגלה עילת תביעה ). שנית על בית המשפט לתת דעתו אם הונחה תשתית ראייתית לכאורית המצדיקה את גילוי החשבונות, העלולה להיות מסווה ל"דיג ראיות". שלישית, על הצד המבקש גילוי חשבונות הבנק לשכנע את בית המשפט כי אין בידיו להישען על ראיות חלופיות, שאין בהן פגיעה בפרטיות. ורביעית, היקפו של גילוי החשבונות אסור לו שיחרוג מעבר למתחייב לעשיית צדק באותו הליך שיפוטי." (עמוד 774 לפסק הדין)"
4. סיכומו של דבר, החסיון הבנקאי אינו חסיון מוחלט, והוא נסוג בנסיבות מסויימות מפני האינטרס של חשיפת האמת. הנסיבות המיוחדות שצויינו בפסק הדין
סקולר נ' ג'רבי
הנ"ל, לא נועדו למצות את כל רשימת המקרים בהם יותר גילוי, אלא ליתן דוגמא בלבד לגישה המצמצת לפיה יש לנהוג כאשר מבוקש גילוי מסמכי בנק של צד שלישי.
5. יצויין כי בקשה קודמת לגילוי מסמכי הבנק של פרמרז, שהוגשה עוד בטרם נדונה בקשת הרשות להתגונן, נדחתה על ידי בהחלטה מיום 9.5.2006, תוך שציינתי כי הנסיבות אינן מצדיקות גילוי כזה, בוודאי לא בשלב בו טרם ניתנה רשות להתגונן. בינתיים ניתנה רשות להתגונן לפי החלטה מיום 14.5.2006, כך שנקודת המוצא השתנתה, והכף נוטה כעת יותר לכיוון של גילוי מסמכים.
6. על רקע טענותיו של הנתבע, אשר בשלב זה לא נסתרו, באתי לכלל מסקנה כי האינטרס בחשיפת האמת עולה על האינטרס של פרמרז לפרטיות (אינטרס שהוא הבסיס לחסיון הבנקאי). טעמו של דבר הוא שאם אכן פרמרז הסכים כי פקדונותיו ישועבדו לטובת חשבונה של החברה, וגם ערב לחוב בחשבונה, יחד עם הנתבע, כפי שטוען הנתבע, בכך הוא קשר במידת מה את חשבונו הפרטי עם חשבונה של החברה, דבר המפחית את מידת ההגנה שיש לייחס לפרטיות חשבונו. חשיפת המידע חיונית לביסוס הגנתו של הנתבע, במיוחד לנוכח העובדה שהבנק טוען כי הפקדון היה משועבד אך ורק לטובת חשבונו הפרטי של פרמרז, ובלא הגילוי המבוקש, לא ניתן יהיה להוכיח אחרת. יחד עם זאת, אין לאפשר גילוי רחב יתר על המידה, ויש לאפשר גילויים של מסמכים שהם חיוניים באמת, אשר חשיבותם ברורה על פניה, ולא קיימות ראיות חלופיות להם, על פי אמות המידה שנקבעו ברע"א 5772/99
דן מרגליות נ' משכן בנק הפועלים למשכנתאות
הנ"ל.
7. יישומן של אמות מידה אלה מביא למסקנה כי יש להורות על גילוי דפי האובליגו של פרמרז ככל שהם מצביעים על העמדת בטוחות לטובת חשבונה של החברה, דפי יתרות סוף שנה בחשבונו של פרמרז, מאז נפתח חשבון החברה ועד למועד הגשת התביעה, ככל שהם מצביעים על העמדת בטוחות לטובת חשבונה של החברה, ותדפיסי בנק משנת 2005המראים מתי נמשך הפקדון שבמחלוקת.
8. הבנק הודיע ביום 27.6.2006 כי קיבל את הסכמת פרמרז להציג את דפי חשבונו, ואף עשה כן. הנתבע טוען כי לא קיבל את כל דפי החשבון (חסרים דפים מחודש ספטמבר 2001 ועד לחודש דצמבר 2001). על כן, משהסכים פרמרז לגילוי דפי החשבון, יש להורות על גילויים של דפי החשבון החסרים.
9. בנוסף, יש להורות על גילוי המסמכים שאינם קשורים לפרמרז, כמפורט בס' 1-5 לבקשת גילוי המסמכים. ככל שמסמך מסויים אינו קיים ברשות הבנק, יש לאמת עובדה זו בתצהיר.
10. הגילוי יבוצע בתוך 30 יום. אין צו להוצאות.
11. ככל שיש לבנק קשר עם פרמרז, השוהה בחו"ל, הוא מתבקש להביא לידיעתו את תוכנה של החלטה זו, כדי שפרמרז יוכל לנקוט בכל הליך שימצא לנכון לשם הגנה על זכויותיו.
12.
המזכירות תשלח ההחלטה לצדדים.
ניתנה היום ז' בתמוז, תשס"ו (3 ביולי 2006) בהעדר
הצדדים הנ"ל.
__________________