א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
|
119594-00
17/05/2005
|
בפני השופט:
ח. וינבאום וולצקי
|
| - נגד - |
התובע:
הראש סימי
עו"ד י. רסלר ואח'
|
הנתבע:
מדינת ישראל
עו"ד י. נוילנדר ואח'
|
| החלטה |
1. בפני בקשה לתיקון כתב תביעה שהגישו התובעים.
הנתבעת מתנגדת לבקשה.
2. צר לי שהחלטתי בבקשה ניתנת באיחור ושאת עקב הימצאותי בשבתון.
3. עסקינן בתביעה לנזקי גוף שנגרמו לתובעת לטענתה בשל טיפול רשלני
שקיבלה בעת שטופלה אצל הנתבעת.
4. במקור הוגשה התביעה לבית המשפט המחוזי בשנת 1997 ובמהלך שנת 2000 הועברה לבית משפט זה.
התיק נקבע לשמיעת הראיות ליום 27.1.03.
בישיבת ההוכחות הראשונה ביקש ב"כ התובעת לפצל את הדיון כך שתחילה תידון שאלת האחריות וזאת מאחר שחוות דעת המומחה מטעמו לעניין הנזק הוגשה רק בערב הדיון. (ראה עמ' 2 לפרוטוקול). ב"כ הנתבעת נתן הסכמתו והדיון פוצל.
במשך שתי ישיבות נשמעו התובעת ובעלה וכן חקירת המומחה מטעם בית המשפט שנתבקשה ע"י התובעת.
במועד נוסף ששוריין להמשך שמיעת העדים ביקש ב"כ התובעת לדחות את הישיבה שכן בין הצדדים מתנהל מו"מ לפשרה.
לאור ההתפתחויות בתיק, בעקבות חקירתו של פרופ' בס המומחה מטעם בית המשפט, נעתרתי לבקשה באופן חריג והגם שהוגשה ביום הדיון. לצדדים ניתנה אורכה בת 30 יום להגיש הסדר פשרה.
משלא הגישו הצדדים דבר קבעתי ישיבת קדם משפט ביום 11.2.04.
באתו מועד הודיע ב"כ התובעת שהגם שבדיקה של תיקה המקורי של התובעת בבית החולים הראה שטענתם הנוגעת לזמנים ושיהוי בטיפול נשענה על טענה מוטעית הם סבורים כי יש טעם בהמשך ניהול התביעה והוכחת רשלנות מצד הנתבעת.
לאור עמדת ב"כ התובעת קבעתי שני מועדים נוספים לשמיעת העדים.
ביום 11.7.04, במועד שנקבע בין היתר לשמיעת חקירת המומחה מטעם התובעת, התייצב ב"כ התובעת והודיע כי המומחה מטעמו מסרב להעיד שכן מחמת הטעות נתן חוות דעת נגד בי"ח בבעלות המדינה. משכך ביקש ב"כ התובעת להתיר לו לבדוק אפשרות להגשת חוות דעת אחרת.
בהחלטתי מיום 15.7.04 ולאחר ששקלתי את כל טיעוני הצדדים לא נעתרתי לבקשה והוריתי למומחה להתייצב לחקירה על חוות דעתו. הנמקתי סמכה על שניים: יתרון בלתי הוגן לתובעת והתארכות בלתי סבירה של הדיונים.
בסמוך למועד שהיה קבוע להמשך שמיעת הראיות ביום 24.10.04 הגיש ב"כ התובעת בקשת דחייה מוסכמת בנימוק שהתובעת מבקשת לערוך בדיקות עם אנשי מקצוע לגבי אפשרות הסכמה אשר עשויה ליתר את המשך הדיון בתיק, כך על פי הבקשה.
בהחלטתי הבהרתי כי העתרות לבקשה ערב יציאתי לשבתון משמעה דחייה של כשנה והתובעת התבקשה לגבש עמדתה עד למועד שנקבע בשעתו לשמיעת יתרת עדי התובעת.
משהודיע ב"כ התובעת כי התובעת חוזרת על בקשתה חרף משמעות דחיית הדיון, נעתרתי לבקשה וקבעתי את המשך השמיעה מיד בסמוך לשובי מהשבתון, ביום 25.9.05. כך גם קבעתי תזכורת פנימית לקבלת עמדת התובעת באשר להמשך ניהול התביעה.