1. בפניי בקשה להוצאת חוות דעת המומחה מטעם הנתבע, מתיק בית-המשפט, בשל אי קיום צווי בית המשפט, כאמור בהחלטה מיום 5/4/06 וכנגזרת מכך, סיכול הגשת חוות דעת נגדית מטעם התובעת.
2. בהחלטה מיום 5/4/06, הוריתי בין היתר, כי על התובעת להמציא לנתבע את המסמכים החסרים על-פי חוות דעת המומחה מטעמו, כאשר לצורך כך תוגש רשימה מפורטת על-ידי רואה חשבון בתוך 10 ימים מהיום. מנגד, הנתבע, ימציא לתובעת את המבוקש על-ידה בסעיף 4א ו-ב' לבקשה, שהוגשה במסגרת בש"א 19555/05, תוך 30 יום.
התובעת רשאית להמציא חוות דעת מטעמה עד ליום 1/6/06, והנתבע רשאי להשלים חוות דעת המומחה מטעמו עד ליום 1/7/06. כן, עד ליום 10/7/06, ימציאו הצדדים רשימה של חמישה מומחים, מתוכה ניתן למנות מומחה מטעם בית-המשפט, היה וחוות-דעת נגדית של התובעת תסתור את חוות דעתו של המומחה מטעם בית-המשפט.
3. בתגובה לבקשה, טוען הנתבע כי, יש לאסור על הגשת חוות-דעת נגדית מטעם התובעת וכן לחייבה לאפשר לו לעיין במסמכיה כפי שנתבקשה וחויבה, ולחילופין, למנות מומחה מטעם בית-המשפט, בהתאם להחלטה מיום 5/4/06, מהנימוקים הבאים:
א. שיהוי בהגשת הבקשה, שהוביל את הנתבע לחשוב כי התובעת זנחה את עניין חוות הדעת מטעמה וכתוצאה מכך לא לחץ עליה להמציא לו מסמכים נוספים כפי שחויבה בהחלטת בית-המשפט מיום 5/4/06.
ב. המסמכים אותם מבקשת התובעת אינם קיימים כלל אצלו, כעולה מפורשות מתגובתו בבש"א 19555/05 ומקדם-המשפט מיום 8/3/06. בנוסף, ביום 3/4/03 בוצעה התפרצות לביתו ונגנבו ממנו חפצים שונים לרבות תיק מסמכים הכולל חומר הנהלת חשבונות של עסקו, בכלל זה חשבוניות שניתנו על-ידי ספקים של עסקו נכון לשנים 2000-2002.
ג. יש לסלק את הבקשה על הסף בהיעדר תצהיר, כמתחייב מתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984.
4. בתשובה טוענת התובעת כי, יש להורות לנתבע להמציא את המסמכים המפורטים בהחלטה מיום 5/4/06 ובהיעדר המצאתם להוציא את חוות דעתו מהתיק; לחילופין להורות על מתן צו המורה לרשויות המס להמציא את הדוחות החשבונאים שהגיש הנתבע בשנים 2000-2002, ולהורות על מינוי מומחה מטעם בית-המשפט, מהנימוקים הבאים:
א. הטענה בדבר גניבת המסמכים, נטענה באופן תמוה בפעם הראשונה בתגובה זו, חרף העובדה כי, לטענת הנתבע, הגניבה בוצעה כבר בשנת 2003, היינו לפני 3 שנים. טענה זו אינה מתיישבת עם טענת הנתבע כי, כלל אין ולא היו באמתחתו מעולם המסמכים שכן אין הוא חברה ואינו מחויב בניהול חשבונות כחברה.
ב. הנתבע התעלם, והפר הפרה בוטה, את החלטת בית-המשפט מיום 5/4/06, בתואנה שאין בידו המסמכים, מבלי שהגיש ערעור על החלטה זו ו/או בקשה לשינוי ההחלטה.
ג. זכות התובעת להגשת חוות דעת נגדית הינה זכות יסוד המעוגנת בחקיקה.
דיון
5. התובעת טוענת מחד כי התובע לא מקיים אחר צו בית-המשפט, כאמור בהחלטה מיום 5/4/06 ובכך מסכל את הגשת חוות הדעת מטעמה, בעוד שהנתבע טוען מאידך, כי אין בידיו המסמכים הנדרשים וכי ארעה פריצה בביתו שבמהלכה נגנבו ממנו מסמכים רלבנטיים.
6. ברור הוא כי, אי הקפדה על סדרי הדין והחלטות בית-המשפט יוביל לאי סדר בניהול ההליכים המשפטיים, וטוב היה, שעניין גניבת המסמכים מהנתבע, היה מועלה על-ידו עוד קודם לכן, במסגרת הדיון בבקשה להמצאתם. ברם, בית המשפט במסגרת בקשת ביניים, אינו מכריע בשאלות של מהימנות וכנגזרת מכך, אינו יכול להכריע באמיתות הטענה בדבר קיום המסמכים או לאו בידי הנתבע.
7. בכדי לייעל את ההליך, למנוע סרבולו והתמשכותו שלא לצורך, ובכדי להביא לפתרון צודק ויעיל במחלוקת שבין הצדדים, נכון בעיני בשלב זה, לפצל את הדיון ולהכריע קודם בשאלת החוב הנטען. על-פי טענת התובעת, במסגרת כתב התביעה, בינה לבין הנתבע, שררו יחסי עבודה ואמון, לפיהם ספקה סחורה לנתבע והלה בתחילה, שלם בעבורה, 60 יום לאחר הרכישה, ולאחר שנקלע לקשיים שונו הסדרי התשלום לשוטף + 90 ולשוטף + 120. במהלך היחסים בין הצדדים הצטברו אצל התובעת שיקים רבים אשר נמשכו על-ידי הנתבע, שחלקם חזרו בשל חוסר כיסוי וחלקם לא הופקדו בשל הבנתה מפקידי הבנק, שבמידה שיופקדו יסורבו בשל אכ"מ. אשר על-כן, הנתבע חב לה בגין השיקים, נכון ליום הגשת התביעה 207,491.32 ש"ח, לרבות סכום של 118,053.67 ש"ח בהתאם לחשבוניות שהוצאו וסכום של24,914 ש"ח בגין הלוואה שניתנה לנתבע ולא שולמה על ידו.
מנגד טוען הנתבע, כי אין הוא חב דבר לנתבעת, התובעת היא שגרמה לו נזקים והביאה לגדיעת פרנסתו, בהפסיקה בפתאומיות לספק לו סחורה, תוך השתלטות על קו החלוקה שלו ושל לקוחותיו. כן, הוא לא לווה ממנה דבר, השיקים נתנו לה לביטחון והוא מצידו שלם בעבורם, אלא שהתובעת סירבה להשיבם. כן, הוא חויב על-ידי התובעת בגין סחורה שלא רכש ו/או בתשלומים מופרזים בעד סחורה שרכש, כשהיא מאיימת שתפסיק לספק לו את הסחורה ואף חויב על-ידה לבצע ניכיון שיקים של לקוחותיה הנוספים, תוך שהוא מחויב בעלויות הניכוי.
8. הלכה למעשה, פיצול הדיון בא לידי ביטוי, עוד במסגרת ההחלטה שניתנה בישיבת ההוכחות שהתקיימה ביום 18/10/06, לפיה קבעתי שענייני החשבונאות ודרך הוכחתם על ידי הצדדים ידונו לאחר שמיעת העדים האחרים מטעם התובעת. קביעה זו באה כמענה לדרישת ב"כ התובעת, על-פיה לנוכח אי המצאת המסמכים, וכתוצאה מכך היעדר יכולתה להגשת חוות דעת נגדית, ישמעו עדים שלא קשורים לחשבונאות.
אשר על-כן, בהמשך להחלטה זו, ולאור האמור לעיל, לאחר שישמעו ראיות הצדדים ויוכרע קיומו של החוב, יורה בית-המשפט על בחינת סכום החוב, וזאת לאחר שימונה מומחה מטעם בית-המשפט, או אז יבחן גם הצורך, במידה שתהיה דרישה מטעמו, למתן צו לרשויות המס בדבר המצאת הדוחות החשבונאים.
החלטה לעניין החתימה על התצהיר של מר רוני להרטי ואשר הוגש וסומן כ- ת/4
9. במהלך ישיבת ההוכחות, התעוררה בין היתר שאלת חתימתו של מר רוני להרטי על תצהירו. לדבריו החתימה השמאלית על התצהיר היא בוודאות חתימתו, לגבי החתימה הימנית טען, שלא זכורה לו, לא זכור לו שאי פעם חתם בצורה כזאת ואינו מזהה אותה.
10. בהתאם, הורתי על החזרת העמוד האחרון של התצהיר לב"כ התובעת, ולבית-המשפט נמסר העמוד האחרון של התצהיר המקורי. כן, הוריתי לעו"ד שירה סופר (מאמתת התצהיר), ליתן את הסברה לאמור בתצהיר, ועד למתן החלטה אחרת ב"כ הנתבע פטור מלחקור לגבי התצהיר מיום 8/2/05.