בש"א, א
בית המשפט המחוזי בתל אביב
|
1127-97,25029-05,25028-05
14/12/2005
|
בפני השופט:
ברון צפורה
|
| - נגד - |
התובע:
אפרים אוריון
עו"ד שלמה יוספסון
|
הנתבע:
1. גלעד שבתאי
2. בני שבתאי
3. לורה שבתאי
עו"ד רם שמגר
|
| החלטה |
מבוא
בפני שתי בקשות; בבש"א 25028/05 מתבקש בית המשפט לחייב את המשיבים למלא אחר החלטתי בבש"א 12444/04 מיום 4.7.04. בבש"א 25029/05 מתבקש בית המשפט לצרף נתבעים נוספים כצד לתובענה שבכותרת.
הבקשות שבכותרת הוגשו לאחר שהסתיימו הליכי ההוכחות, הוגשו סיכומי הצדדים (לרבות סיכומי התשובה) ולפני מתן פסק דין בתובענה שבכותרת.
הרקע לבקשות
עניינה של התובענה שבכותרת בטענת המבקש, מר אפרים אוריון (להלן: "
המבקש") לפיה בשנת 1985 נקשר בינו לבין המשיבים הסכם שותפות לרכישת קרקעות. לטענתו, המשיבים ביצעו עסקאות מקרקעין בניגוד גמור להסכם השותפות, האוסר על ביצוע עסקאות כאמור שלא בעבור השותפות. בכתב התביעה טען המבקש, כי הוא זכאי להירשם כבעלים של מחצית מכל זכות שנרכשה על פי אותן עסקאות.
בכתב הגנתם הכחישו המשיבים את קיומו של הסכם שותפות, או כל הסכם אחר האוסר על מי מהצדדים לרכוש באופן עצמאי קרקעות כלשהן. כן טענו המשיבים להתיישנות התביעה.
במהלך חקירתו הנגדית העיד המשיב 1, מר גלעד שבתאי (להלן: "
המשיב") על קיומן של עסקות מקרקעין שונות בקרקעות נשוא כתב התביעה. לפיכך, הורתי למשיב להגיש תצהיר משלים ולפרט בו את אותן עסקאות. בהתאם לאמור, הגיש המשיב תצהיר משלים ביום 27.1.02.
בהמשך חקירתו הנגדית העיד המשיב על קיומן של שתי עסקאות נוספות.
ביום 20.5.04 הגיש המבקש "
בקשה לחיוב המשיבים בהמצאת הסכמי מכר והמסמכים הנלווים אליהם" לתיק בית המשפט ולידי המבקש, ביחס לאותן עסקאות אליהן התייחס המשיב בתצהירו ובעדותו וכן ביחס לכל עסקה אחרת (בש"א 12444/04).
בהחלטתי מיום 4.7.04 נעתרתי לבקשה, לאחר ששוכנעתי, כי הסכמי המכר והמסמכים הנלווים הם ראיות מהותיות בתיק זה.
טענות הצדדים
בש"א 25028/05
בבקשה זו טוען המבקש, כי בניגוד להחלטתי מיום 4.7.04 לא המציאו המשיבים
לתיק בית המשפט את הסכמי המכר והמסמכים הנלווים והסתפקו בהמצאתם לידי המבקש.
בתגובתם לבקשה מציינים המשיבים, כי אין להם כל התנגדות לבקשה וכי אם היה המבקש פונה אליהם בבקשה לעשות כן, היו נענים לבקשה מיד. בהתאם לאמור צרפו המשיבים לתגובתם את כל אותם הסכמי מכר והמסמכים הנלווים.
לאור האמור, הדיון בקשה זו מתייתר.
בש"א 25029/05
בבקשה זו טוען המבקש, כי מתצהירו של המשיב וכן מהסכמי המכר והמסמכים הנלווים שהומצאו לידו עולה, כי עסקאות המקרקעין בוצעו על ידי מספר חברות וכן ע"י בניו של המשיב. לפיכך מתבקש בית המשפט להורות על צירופם של אותן חברות ואישים כנתבעים נוספים בתובענה. לטענת המבקש, מאחר והוא ביקש בכתב התביעה כי בית המשפט יצהיר עליו כבעלים של מחצית הזכויות בכל אחת מהקרקעות שנרכשו על ידי המשיבים בעצמם ו/או באמצעות אחרים, שלא בעבור השותפות, יש חשיבות לצירופם של החברות והאישים שרכשו את אותן קרקעות.
לחילופין מתבקש בית המשפט להתיר למבקש, במסגרת פיצול סעדיו, להמשיך בהליכים כנגד החברות והאישים הנ"ל לאחר שינתן פסק דין בתובענה.
המשיבים מתנגדים לבקשה מכל וכל; לטענתם המשמעות המעשית של היענות לבקשה הינה, למעשה, לחזור שמונה שנים אחורה ולהתחיל את ההליך מבראשית. לא זו אף זו, המבקש יכול היה להגיש בקשה זו כבר לפני שלוש שנים, עת הגיש המשיב את תצהירו המשלים, שם פרט מי הם בעלי הזכויות במקרקעין בכל אחת מהעסקאות.
באשר לבקשתו החלופית של המבקש, טוענים המשיבים, כי לא קיים הליך במסגרתו רשאי בעל דין לבקש מבית המשפט "היתר לפיצול נתבעים".
דיון והכרעה
האפשרות של בעל דין לבקש הוספת בעלי דין נוספים, קבועה בתקנה 24 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "
התקנות"), הקובעת כדלהלן:
"בכל שלב משלבי הדיון רשאי בית המשפט או הרשם, לבקשת אחד מבעלי הדין או בלא בקשה כזאת ובתנאים שייראו לו, לצוות על מחיקת שמו של בעל דין שצורף שלא כהלכה כתובע או כנתבע, או על הוספת שמו של אדם שהיה צריך לצרפו כתובע או כנתבע או שנוכחותו בבית המשפט דרושה כדי לאפשר לבית המשפט לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה".
הנה כי כן, ראה בית המשפט, כי נוכחותו של בעל דין נוסף דרושה על מנת "להכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה", יש בידו לצרף את אותו בעל דין בכל שלב משלבי המשפט. בעניין זה, הלכה היא, כי ניתן לצרף בעלי דין נוספים אף בשלב הערעור. בנוסף, נקבע בפסיקה כי במקרים מסוימים ניתן לצרף בעל דין נוסף אף בשלב הדיון הנוסף (ראו: ע"א 489/79
אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' עזבון המנוחה, פ"ד לה(2), 123; ע"א 915/91
מדינת ישראל נ' דני לוי ו-3 אח', פ"ד מח(3), 45).
אולם, כפועל יוצא מצירוף זה, ניתנת הזכות לתקן את כתב התביעה, זאת על פי תקנה 26 לתקנות. אשר על כן, כאשר בקשה כגון זו מוגשת במועד כה מאוחר, יש לבחון אותה אף בהתייחס לתקנה 92, העוסקת בתיקון כתבי טענות, ובהתייחס לתקנה 149(ב) העוסקת בבקשות אשר אמורות להתברר בקדם המשפט.
