רקע
מונחת בפני תביעה לביטול פסק דין.
ד"ר דוד בן צבי (להלן:
"התובע" או "התובע כאן") נתבע על ידי מר יעקב תסאת (להלן:
"הנתבע" או "הנתבע כאן") בת.א. 36850/04 (להלן:
"התביעה המקורית"). בתביעה זו תבע הנתבע כאן כספים בעקבות חובות שכר דירה, נזקים לדירה עקב אי החזרתה כפי שניתנה, חובות ארנונה, חשמל וגז. סכום תביעה זו עמד על 39,000 ש"ח.
בתאריך ה-22/06/04 הגיש התובע כאן את כתב הגנתו. בכתב זה טען כי הדירה נשוא התביעה לא הייתה ראויה למגורי אדם, כי מכשירי החשמל היו מקולקלים, החלונות היו שבורים, עובש וגשם חדרו לדירה ועוד. כמו כן טען כי לא זכור לו שנחתם הסכם שכירות נוסף ומשכך אין הוא חייב בחובות ארנונה, דמי שכירות ועוד. יחד עם זאת, טען התובע כאן בכתב הגנתו דלעיל כי למרות כל הפגמים הנידונים דרש כי יפונו השוכרים החדשים של הדירה וכי יתאפשר לו לחזור אליה ולתפוס אותה שכן פינויו לא היה לטענתו חוקי.
בתאריך ה-01/09/04 התקיים דיון בתביעה אולם התובע כאן לא הופיע ולא הייתה כל הופעה מטעמו. לאחר בירור במזכירות התברר כי הזימון לדיון התקבל ונסרק אישור המסירה. משכך, ביקש הנתבע כאן פסק דין בהעדר התייצבות. בתאריך ה-09/09/04 הוגשה ונחתמה פסיקתא לטובת הנתבע כאן.
משלב זה החל התובע כאן להגיש בקשות אין ספור: בקשה לביטול פסק דין, בקשה לעיכוב הוצאה לפועל, בקשת פטור מהפקדת ערובה למען ביטול פסק הדין, פטור מתשלום אגרה (בגין תביעה שכנגד ע"ס למעלה משני מליון ש"ח), בקשת פסילה (עקב דחיית בקשותיו של התובע כאן) ובקשות לעיון מחדש.
בתאריך ה-13/04/05 לאחר שהתקיים דיון בבקשותיו של התובע כאן ניתנה החלטה הדוחה את טענותיו.
התביעה שלפני, ת.א. 10695/05 מבקשת לבטל את פסק הדין הקודם עקב מעשה מרמה.
לטענת התובע, חוזה השכירות לשנת 2003 זוייף והוא לא חתם עליו, הנאמר בחוזה זה אינו מה שכתוב בחוזה שמצוי בידו. לאור זאת, יש לבטל את פסק הדין שניתן נגדו. כמו כן, חזר התובע על טענות שהעלה בכתב הגנתו לעניין התנהגות הנתבע כאן ועל הנזקים שגרם לתובע המוערכים ב "מליוני שקלים". בנוסף, התובע אינו מכחיש כי אכן גר באותה דירה בלתי ראויה למגורי אדם בשנת 2003 ומנסה לתלות יהבו על חוקי הגנת הדייר שכן לאחר שגר במשך שישה חודשים בדירה ללא חוזה שכירות הפך להיות דייר מוגן.
הנתבע כאן, הגיש לבית המשפט בקשה לסילוק על הסף של תביעה זו. כמו כן, ביקשו מהנתבע ליתן את כתובת מגוריו האמיתית ולא מספר פלוני של תיבת דואר. עיקר טענת הנתבע הינה כי לא בוצעה כל תרמית כנגד בית המשפט, ומשכך אין לבטל את פסק הדין.
דיון
אלו דבריו של הש' אורי גורן בספרו סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שביעית, 276:
"ניתן לעתור לביטול פסק-דין שהושג בתרמית, בתנאי שפסק-דין זה הוא סופי, שאם לא כן, ניתן לתקפו בדרך של ערעור. עתירה לביטול פסק דין בעילה זו, מקבילה, במידת-מה, ל"משפט חוזר" המוכר במשפט הפלילי. תקיפת פסק-דין כזה יכולה להיעשות רק כשמדובר בפסק-דין סופי שאין עליו ערעור עוד, שאז גם אין אפשרות לעתור להבאת ראיות נוספות בערעור.
הכוונה היא
למרמה כלפי בית המשפט ולא כלפי הצד שכנגד, שכן, בעוד שטענת בעל-דין אשר רומה תהא מושתקת, לא כן בית המשפט, אם הוא רומה, שהרי אין מעשה-בית-דין אלא בין בעלי הדין עצמם" (הדגשה שלי - מ.ק.)".
התובע מנסה לבטל את פסק הדין שניתן כנגדו עקב טענתו כי אחד מהסכמי השכירות שצורפו לכתב התביעה בתיק המקורי הינו מזויף.
לדידי, אין לקבל את גישתו של התובע עקב מספר סיבות:
ראשית, התובע מושתק מלהעלות טענות אשר הועלו במסגרת כתב הגנתו בתביעה המקורית. בתביעה המקורית התובע כאן העלה כל טענה שרק יכול היה להעלות, החל מטענת זיוף של כל מסמכי התביעה (לרבות העתקי חשבונות חשמל, ארנונה וגם הסכמי השכירות) ועד דרישתו לחזור לדירה בטענה כי סילוקו מהנכס בוצע שלא כדין אך תוך הודאתו כי ישב בנכס בתקופה האמורה ולטענותיו הדירה אינה ראוייה למגורי אדם בתור "עליית גג עלובה".
מטרת ההשתק הינה:
"למנוע ממי שניתנה לו הזדמנות הוגנת ומלאה למצות את עניינו בבית המשפט לשוב ולהטריד את יריבו ואת בית המשפט באותו עניין. בד בבד, יש בו כדי לסייע במניעת מקרים של מתן הכרעות סותרות על-ידי המערכת השיפוטית" (ע"א 3097/02
מלמד נ' קופת חולים של ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י, פ"ד נח(5) 511, 519)
התובע דכאן הגיש בקשה בתוך התביעה המקורית לביטול פסק הדין, וחזר ואמר שהמסמכים מזוייפים, שלא קיבל זימון, אולם כל טענותיו לא עלו לו בכדי לבטל את פסק הדין שניתן כנגדו. התובע אף ערער על ההחלטה הנ"ל ולפי החלטת הש' אילן שהגיש בפני ב"כ הנתבע עולה כי ערעורו של התובע נמחק.
לדידי, לא בוצעה כל תרמית כלפי בית המשפט, משכך אין בסיס לתביעתו של התובע לביטול פסק הדין בעילה זו. פלוני לא בא בפני והעיד עדות שקר במצח נחושה שבעקבותיה ניתן פסק דין ולאחר שנהפך לחלוט נתגלה העובדה כי העד אכן שיקר וכי יש בידי המבקש לבטל את פסק הדין ראייה מהותית בעלת משקל כבד למען ביטול הגזרה.