החלטה בתיק א 10589/06

בפניי בקשה למתן רשות להתגונן.

המצהיר נחקר על תצהירו ובאי כוח הצדדים הגישו סיכומיהם בכתב.

התביעה יסודה בשותפות בין הצדדים במסגרתה רכשו במשותף שני יהלומים.

אין מחלוקת כי הנתבע קיבל לידיו את היהלומים על מנת למכרם, ובין הצדדים הוסכם כי כל אחד מהצדדים יקבל מחצית מדמי המכירה.

אין  מחלוקת כי בגין היהלום הראשון קיבל התובע את חלקו.

אין מחלוקת כי בגין מכירת היהלום השני, (להלן: "היהלום"), לא קיבל התובע את חלקו.

מכאן התביעה לתשלום הסך של 128,887 ש"ח .

טענות הנתבע:

הנתבע טוען כי מכר את היהלום במחיר של 39,655 $, אלא שלאחר המכירה הסתבר כי המדובר ביהלום שטופל, כלומר, נעשה שינוי ביהלום כך שצבעו שונה, ומחירו יהא גבוה יותר.

לטענתו, הלקוח שרכש את היהלום  דרש לקבל את כספו בחזרה לאור הטעיה זו, ולאחר מו"מ הופחת מחיר המכירה מהסך הנ"ל לסך של 28,016 $.

הנתבע טוען כי התובע הציג בפניו מצג שווא, לאור העובדה כי מכר לו יהלום שעבר טיפול, הציג בפניו אישור מכון גמולוגי על פיו היהלום נבדק, והסתבר בדיעבד כי היהלום עבר טיפול אשר הפחית את שוויו, ומעבר לכך המדובר במעשה חמור של הונאה ומרמה.

התובע טוען כי בשל מעשה ההונאה הזה נגרמו לו נזקים רבים והלקוח הפסיק לרכוש ממנו יהלומים, ובכך הפסיד לקוח עסקי גדול.

הנתבע טוען כי מחצית משווי היהלום , לאחר שהסתבר כי עבר טיפול עומדת על סך של 13,728$, ולא כנטען, ומלבד זו הוא זכאי לקזז סכומים נוספים בגין הנזקים והפסדי הרווח שנגרמו לו עקב מעשה המרמה.

טענות התובע:

התובע טוען כי על פי המוסכם בין הצדדים הנתבע היה אמור למכור את היהלום במחיר שלא יפחת מ - 40,000$.

התובע טוען כי הנתבע אינו אמין וכניסתו לבורסה בת"א נאסרה.

עוד נטען כי הנתבע לא קיבל את הסכמתו של התובע למכור את היהלום במחיר שיפחת מהסכום של 40,000 $, וכי הנתבע כלל לא יידע אותו בזמן אמת כי קיימת בעיה כלשהי ביהלום, אלא שטענה זו צמחה לאחר שהסתבר לתובע כי הנתבע מכר את היהלום ולא שילם לתובע את חלקו.

התובע טוען כי אין לקבל את גרסת הנתבע, שכן לא הציג כל אסמכתא המאשרת כי אכן המדובר ביהלום שעבר טיפול כלשהו, בעוד שהצדדים בדקו לפני רכישת היהלום את היהלום במכון גמולוגי.

התובע טוען כי הנתבע אישר כי הצדדים רכשו יחדיו את היהלום ולכן לא יכולה להיות לנתבע כל טענה כלפי התובע בגין מעשה מרמה כלשהי.