אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 1056/06

החלטה בתיק א 1056/06

תאריך פרסום : 30/04/2009 | גרסת הדפסה
בש"א, א
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
1056-06,20757-06
12/02/2008
בפני השופט:
גנות דליה

- נגד -
התובע:
1. עבדאלקדר סלימאן
2. סלימאן אחמד
3. קצין משטה צבאית ראשי (תא"ל)
4. יואל סטריק (תא"ל)
5. משרד הביטחון-מדינת ישראל

עו"ד נילי לבונטין
הנתבע:
סבג יונתן
עו"ד בן טובים רענן
החלטה

1.       בפני בקשה לסילוק התובענה על הסף. הבקשה הוגשה על ידי המשטרה הצבאית, סא"ל יואל סטריק ומדינת ישראל - משרד הביטחון (להלן: " המבקשים" או " הנתבעים 3-5") במסגרת תובענה אשר הגיש כנגדם וכנגד מר סלימאן עבדאלקאדר ומר אחמד סלימאן (להלן: " הנתבעים 1-2") מר יונתן סבג (להלן: " המשיב" או " התובע").

העובדות הצריכות לעניין:

2.       ביום 14.1.99 נחטף התובע, חייל צה"ל בעת האירוע, על ידי הנתבעים 1-2, ערבים ישראלים תושבי כפר בועיינה. התובע אשר עצר טרמפים בצומת יגור, עלה לרכבם של הנתבעים 1-2. במהלך הנסיעה איימו הנתבעים 1-2 על התובע באקדח, לקחו את נשקו האישי ומכשיר הפלאפון שלו, כפתו אותו בידיו וברגליו, כיסו את עיניו והותירו אותו כבול בשדה באזור דבוריה.

3.       משהצליח התובע להשתחרר ולהזעיק עזרה הועבר אל חוקרי המשטרה הצבאית. לטענת התובע, אלו פקפקו בגרסתו והאשימו אותו בביום החטיפה ובמכירת נשקו האישי. לגרסתו התייחסו אליו החוקרים בגסות ובאכזריות. יחס דומה ספג התובע לטענתו גם מאת מפקדיו, עת שב לשרת ביחידתו. יחס זה נמשך גם בשלב מאוחר יותר, עת התברר כי התובע אכן נחטף על ידי הנתבעים 1-2, אשר נתפסו, הואשמו והורשעו בחטיפה.

4.       התובע הגיש תובענה זו לפיצוי בגין נזקי הגוף אשר נגרמו לו בגין החטיפה ובשל יחס הנתבעים 3-5 אליו לאחר החטיפה.

5.       זה המקום לציין כי התובענה הוגשה ללא צירוף חוות דעת רפואית. כן אציין כי נזקי התובע מצוינים בכתב התביעה בצורה כוללנית ובלתי מפורטת.

6.       במקביל להגשת תובענה זו פועל התובע למיצוי זכויותיו לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום)[נוסח משולב], תשי"ט-1957 (להלן: " חוק הנכים").

7.       ביום 5.10.06 הגישו הנתבעים 3-5 בקשה לסילוק התובענה כנגדם על הסף, היא הבקשה אשר בפני. לטענתם, לאור הקבוע בסעיף 6 לחוק הנזיקין האזרחיים (אחריות המדינה) התשי"ב-1952 (להלן: " חוק הנזיקין האזרחיים") לא עומדת לתובע עילה נזיקית כנגד המשיבים 3-5, כי אם עילה לפי חוק הנכים בלבד.

8.       בתגובתו מיום 4.2.08 מבקש המשיב מבית המשפט להימנע מסילוק התובענה על הסף. המשיב סבור כי לאור התנהגות רעה וחמורה מצד המבקשים אין אלה יכולים ליהנות מהפטור שבחוק הנזיקין האזרחיים (עמ' 33 לתגובה). כן נטען כי הסעד המבוקש בתובענה סעד כפול הוא, כלפי המשיב, בראשי נזק שונים ולמען הציבור (עמ' 33 לתגובה). המשיב סבור כי אינו יכול להיבנות מלוא נזקיו באמצעות הגשת תובענה לפי חוק הנכים. כן סבור המשיב כי השתת עלויות כספיות על המבקשים באופן של פיצוי עונשי יוביל לשיפור בהתנהגות המבקשים בעתיד (עמ' 30-31, 34 לתגובה). המשיב סבור כי באמצעות ביקורת שיפוטית אפקטיבית על רשויות הצבא מטעם בית המשפט תמנע הישנות המקרה. המשיב מוסיף כי " אנחנו מקווים כי בית המשפט יאזור את האומץ השיפוטי הדרוש, יצעד את הצעד הנוסף הזה ויקבע נורמות התנהגות ראויות לצבא, מקום בו הצבא אינו יודע לקבוע נורמות אלו בעצמו" (עמ' 34 לתגובה).

דיון:

9.       סעיף 6 לחוק הנזיקין האזרחיים קובע:

" אין המדינה אחראית בנזיקים על חבלה שנחבל אדם ועל מחלה או החמרת מחלה שנגרמו לו בתקופת שירותו הצבאי עקב שירותו הצבאי"

סעיף זה פורש בפסיקה באופן ברור וחד משמעי:

"...סעיף 6 (א) שיחרר את המדינה מאחריות בנזיקין על חבלה ומחלה שנגרמו לחייל בתקופת שירותו הצבאי עקב שירותו הצבאי. ההצדקה לפטור זה מאחריות היא בכך שעבור חבלות או מחלות שנגרמו לחייל בתקופת שירותו הצבאי חייבת המדינה לשלם תגמולים לפי חוק הנכים הנ "ל. אומנם הביטוי "עקב שירותו הצבאי" לא הוגדר בחוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה אך הן מתוך מטרת סעיף 6 (א) הנ"ל והן מתוך ההפניה לחוק הנכים שבסעיף 6 (ב) ברור שכוונת המחוקק היתה ליצור תיאום בין הפטור מאחריות לפי סעיף 6 (א) ובין הזכות על פי חוק התגמולים באופן שכל מקרה הנופל לתחומי חוק התגמולים יחול הפטור מאחריות בנזיקין".

(ע"א 303/75 מדינת ישראל נ. אילן רפאל, פד"י כ "ט(2) עמ' 601, בעמ' 605).

וכן:

" באותם מקרים בהם חלים חוקי השיקום לא קמה עילת התביעה בנזיקין והעילה מוגבלת לחוק התגמולים בלבד מעבר לכך שעומדת למדינה החסינות שנקבעה בחוק הנזיקין האזרחיים (אחריות המדינה), תשי"ב - 1952"

(בש"א (באר-שבע) 5284/99, מדינת ישראל נ' אמי עמית (לא פורסם)

החלטה זו אושרה בערעור בפני בית המשפט העליון אשר פסק כי:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ