החלטה בקשת קבלן לאפשר למומחה מטעמו לבקר בדירת התובעים לצורך הכנת חוו"ד

בפני בית המשפט "בקשה בהולה מטעם הנתבעות 1,2 להורות לתובעים לאפשר למומחה מטעמו לקיים ביקור בדירת התובעים לשם עריכת חוות דעת מומחה".

הנתבעות 1 ו-2 טענו בבקשה, כי במסגרת כתב ההגנה המתוקן הן טענו שהניסיון להשית עליהן את עלויות החלפת כלל אריחי הריצוף בדירות התובעים משולל כל יסוד, וכי אין כל מניעה להביא את מצב הריצוף בדירה לתקינות באמצעות פעולות ליטוש חלף החלפה.

המבקשים ציינו כי לכתב ההגנה המתוקן צורפה בהקשר זה חוות דעת עקרונית של המומחה מר אריה וישינגרד אשר "עוסק בפועל, מנוסה ומומחה בתחום אריחי השיש".

המבקשים טענו כי המומחה מטעמם חיווה דעתו ומצא כי פעולות ליטוש בריצוף שיש בדירת התובעים יביאו לזהות בין האריחים הקיימים בדירה ובין האריחים החדשים שהנתבעות איתרו.

המבקשים טענו כי לא עלה בידי המומחה מטעמם לקיים ביקור בדירה, בין היתר נוכח סד הזמנים הקצר שעמד לרשותם להגשת כתב ההגנה המתוקן ומשכך, על מנת שחוות דעת המומחה מטעמם תעודכן לאחר בחינת הדירה עצמה, מתבקש בית המשפט להורות לתובעים לאפשר ביקורו בדירה.

המבקשים טענו כי פנו לתובעים, אולם בקשתם סורבה.

התובעים טענו בתשובתם כי על פי הפסיקה אין מקום להגשת חוות דעת מטעם מי מבעלי הדין לאחר הגשת חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט וכן טענו כי המבקשים הפכו "את המומחה מטעמה, מר וישינגרד לסוכן כפול, ושוכרת את שרותיו כנגד התובעים לאחר שבעבר הוא טיפל בעניין עבור התובעים ובדק את הריצוף בדירתם כמפורט בס' 19 כמוכח על ידי קבלה שנתן לתובעים מר וישינגרד מס' 6 לתביעה".

התובעים סקרו בס' 11 את ההליכים המרובים מאז מינה בית המשפט את המומחה מטעמו ביום 20.2.18 והפנו את בית המשפט לפסיקה לפיה אין מקום להגשת חוות דעת על ידי בעלי הדין לאחר הגשת חוות דעת של המומחה מטעם בית המשפט וטענו כי "והנה, עוד 'סיבה' לדחייה וסחבת, והפעם, בקשה 'בהולה' לאפשר ביקור חוזר של מר וישינגרד בדירת התובעים 'לשם עריכת חוות דעת שתוגש בד בבד עם הגשת ראיות הנתבעות'".

המבקשים הגישו תגובה לתשובה בה טענו כי המשיבים מושתקים מלעלות הטענה בעניין מר וישינגרד שכן לא העלו אותה כאשר עיינו בחוות הדעת שכבר הגיש בתיק.