אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בעניין צו הגנה - זכות אישה ללמוד להגן על עצמה

החלטה בעניין צו הגנה - זכות אישה ללמוד להגן על עצמה

תאריך פרסום : 20/12/2020 | גרסת הדפסה
ה"ט
בית משפט לעניני משפחה באר שבע
65864-11-20
10/12/2020
בפני השופטת:
סגנית הנשיא רותם קודלר עיאש

- נגד -
מבקשת:
פלונית
עו"ד נסים יהושע אבקסיס
משיב:
פלוני
עו"ד יבגני פרחיה
החלטה

 

 

     

התובענה שבכותרת הינה למעשה, בקשה שלישית המוגשת ע"י המבקשת על פי החוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א- 1991 (להלן: "החוק למניעת אלימות במשפחה").

 

רקע

 

  1. הצדדים הכירו באמצעות שידוך, נישאו ביום **.**.2006 ושניהם מנהלים אורח חיים דתי.

 

  1. לצדדים שישה ילדים משותפים כולם מקטני קטינים, בטווח הגילאים של שנתיים עד 10 שנים.

 

  1. על פי האמור בכתבי הטענות שהוגשו במסגרת הליכים נוספים המתנהלים בין הצדדים, המבקשת עובדת עם חברת עמותת "****" בביתה וכן עובדת כפרילנסר עם שירותי הרווחה בעיר**** כמדריכת כושר גופני עם קשישים והמשיב עובד כנהג אוטובוס בחברת ***.

 

  1. אין מחלוקת כי המשיב מורחק מדירת המגורים המשותפת מאז חודש יולי 2020 ולמעשה הצדדים אינם מתגוררים תחת אותה קורת גג מזה כחמישה חודשים.

 

  1. המבקשת הגישה תביעה לגירושין ומתנהלים הליכים בבית הדין הרבני.

 

המשיב אף הוא פנה לביה"ד הרבני בכוונה להגיש תביעת גירושין, אך בשל הגשת תביעה מוקדמת יותר של האישה, לא הגיש תביעה נוספת מטעמו.

 

 

הליכים קודמים לפי החוק למניעת אלימות במשפחה

 

  1. הבקשה הראשונה הוגשה בחודש יולי 2020 (ה"ט 48760-07-20).
  • המבקשת טענה כי המשיב נוקט כלפיה באלימות פיזית ומינית.

 

  • בסעיף 4 א' לתצהיר המבקשת צוין כי המשיב היכה אותה באמצעות הקביים שלו באיבר מינה, מאיים עליה ומטריד אותה מינית ללא הסכמתה.

 

  • המשיב הכחיש טענות המבקשת וטען כי לא תקף אותה, לא הטריד אותה מינית ולא איים עליה מעולם, "בשום דרך ובשום צורה שהיא". המשיב טען הוא בעל "תחלואים רבים, נזקק למשככי כאבים במינון גבוה ומסתייע בקביים על מנת להתנייד" וכי מחזיק סם מסוג קנביס לשימוש עצמי בשל כאבים מהם הוא סובל ובכוונתו להתחיל הליך להוצאות רישיון לקנביס רפואי.

 

  • המשיב טען כי למבקשת "חגורה שחורה דאן 3 והיא עוסקת כמדריכת כושר גופני והגנה עצמית". לטענתו, הוא זה שהותקף מספר פעמים לאורך שנות הנישואין באמצעות מכות אגרוף לפנים.

 

  • התקיים דיון במעמד שני הצדדים, הצדדים נחקרו בחקירה נגדית ולאחר סיכומים בעל פה נתנה החלטה מנומקת ע"י כבוד השופטת רות אטדגי- פריאנטה אשר קבעה כי היא מעדיפה את גרסת המבקשת באשר לקרות האירועים.

 

  • ניתן צו הגנה כנגד המשיב עד ליום 31.8.2020.

 

  1. הבקשה השנייה הוגשה בחודש ספטמבר 2020 (ה"ט 32267-09-20).
  • המבקשת טענה כי במהלך ויכוח בינה לבין המשיב, האחרון נקט כלפיה באלימות (דרך על רגלה), המשיב הורחק ע"י המשטרה והיא פוחדת מהמשיב.

 

  • בדיון 18.11.2020 הצדדים הסכימו כי צו ההגנה יוארך עד ליום 25.11.2020 מבלי שאיש יודה בטענות משנהו.

 

 

 

תמצית טענות הצדדים בבקשה שלפני

 

  1. טענות המבקשת
  • המבקשת טוענת כי המשיב מטריד אותה באמצעות הרשתות החברתיות (פייסבוק ווסטאפ) ומציינת כי היא חוששת מהמשיב בשל התנהגותו האלימה כלפיה.

 

  • המבקשת טוענת כי ביום 19.11.2020 הגישה תלונה במשטרה והופנתה לבית המשפט, ע"י השוטרים מתחנת משטרת **** (שם מתגורר המשיב), לשם הארכת צו ההגנה.

 

  • בתמיכה לבקשה המציא ב"כ המבקשת ביום 2.12.2020 העתק תכתובות ומסרונים באנגלית שנשלחו למבקשת ע"י המשיב באמצעות אפליקציית ווסטאפ וכן התכתבות בפייסבוק בין המבקשת לבין אדם ששם הפרופיל שלו "XX" ומכונה ע"י הצדדים X (להלן: "X").

 

  1. טענות המשיב
  • המשיב הגיש תצהיר תשובה ובו הכחיש טענות המבקשת.

 

  • המשיב טוען כי לא התכתב עם המבקשת והתכתובת שצורפה לבקשתה לא בוצעה מהפרופיל שלו והוא לא יצר את הפרופיל ממנו נשלחו ההודעות למבקשת.

 

  • לטענת המשיב, מדובר בצו הגנה שלישי שאשתו מבקשת להוציא נגדו במטרה לסלקו מהבית.

 

  • המשיב טוען כי המבקשת החליפה מנעול לדלת הבית ואינה מאפשרת לו לקחת את חפציו האישיים.

 

  1. ביום 8.12.2020 נחקרו הצדדים בחקירות נגדיות ונשמעו סיכומים בעל פה.

 

 

 

 

 

דיון והכרעה

  1. סעיף 3 לחוק למניעת אלימות במשפחה קובע כדלקמן:

"לבקשת בן משפחה, היועץ המשפטי לממשלה או נציגו, תובע משטרתי או עובד סוציאלי שהתמנה על פי חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960 או על פי חוק ההגנה על חוסים, התשכ"ו-1966, רשאי בית המשפט לתת צו הגנה מפני אדם אם ראה כי נתקיים אחד מאלה:

(1) בסמוך לפני הגשת הבקשה נהג באלימות בבן משפחתו, ביצע בו עבירת מין או כלא אותו שלא כדין;

(2) התנהגותו נותנת בסיס סביר להניח כי הוא מהווה סכנה גופנית ממשית לבן משפחתו או שהוא עלול לבצע בו עבירת מין;

(3) התעלל בבן משפחתו התעללות נפשית מתמשכת, או התנהג באופן שאינו מאפשר לבן משפחתו ניהול סביר ותקין של חייו;

 

  1. נטל ההוכחה בדבר הצורך בצו מוטל על כתפי המבקשת והוא נבחן בהתאם למאזן ההסתברויות הנהוג במשפט אזרחי (תמ"ש (ת"א) 92604/00 פלונית נ' אלמוני [פורסם בנבו] מיום 28.8.2000). כפי שיפורט להלן, המבקשת עמדה בנטל זה ועל כן מצאתי להעתר לבקשתה.

 

  1. לאחר ששמעתי הצדדים, שוכנעתי כי האירוע המתואר בבקשה ומהווה פגיעה קשה בפרטיות המבקשת, אכן התרחש כפי שהיא עצמה מתארת בצורה אותנטית גם בחקירתה.

גרסת המשיב כי המבקשת היא זו שיידעה אותו על ההתכתבויות הפרטיות בינה לבין אדם אחר המכונה "X", התבררה כגרסה שקרית.

הוכח כי המשיב הוא זה שפנה למבקשת ושאל אותה "מי זה X?" וכאשר המבקשת אמרה לו : "תגיד לי אתה",  המשיב שלח לה בתגובה צילומי מסך של התכתבות של אותו X. המשיב מסר גרסאות סותרות ושקריות ביחס לשאלה כיצד הגיע לידיו צילום מסך של ההתכתבות של המבקשת עם "X".

לפיכך מצאתי להעדיף את גרסת המבקשת.

  1. המבקשת צירפה העתק הודעות שנשלחו אליה מהפרופיל של "X" וכוללות תיאורים ארוטיים . אותו אדם המכונה "X" מפנה למבקשת הצעות מגונות והיא דוחה אותן ומציינת כי אם ימשיך לשלוח לה הודעות מסוג זה, היא תחסום את הפרופיל שלו.

 

כך למשל נשלחה ע"י X ההודעה כדלקמן:

 

ובהמשך:

 

מעדות המבקשת עולה כי היא אינה יודעת את זהותו של אותו אדם המכונה "X", אך משערת כי מדובר במשיב או באדם אחר מטעמו :

 

"    אני אסביר, לפני חודש מישהו סתם בשם  X יצר איתי קשר בפייסבוק, דיברתי איתו קצת, סיימנו לדבר אחרי קצת זמן יצר איתי קשר בחזרה ושלח לי הודעות ממש מטרידות מיניות אלימות, וחסמתי אותו. חשבתי שזה לא קשור, חסמתי וזהו. לפני שבועיים המשיב שלח לי וואטסאפ ושאל אותי מי זה X ואני שאלתי את עצמי איך הוא יודע בכלל שדיברתי עם מישהו בשם X. הוא שלח לי תמונה של מסך מחשב של חלק משיחה עם X ורשום שמה  משפט שכבר אמרתי בפרוטוקול הדיון הראשון עם הצעה מינית מאוד בוטה שאני חוזרת עליה עכשיו באנגלית. אז הבנתי שיש קשר בינו לבין X, הדפסתי עוד חלקים של השיחות עם X, וגם זה, הבאתי הכל למשטרת ***. דיברתי עם החוקר שם שעות, הם לקחו את זה באופן רציני. אחרי כמה ימים נראה לי שהם העבירו את ה תיק לתחנת ***, כי קיבלתי שיחה מחוקר ממשטרת *** הוא אמר לי יש לך צו הרחקה ממנו עד 28.11, אני ממליץ לך לכי לבית משפט, תבקשי צו הרחקה יותר ארוך. גם פה בגלל המלצת השוטר הגשתי את הבקשה לבית המשפט הזה.                  "

(עמ' 9 שורות 32-36 ובעמ' 10 שורות 1-7).

 

המבקשת חסמה את הפרופיל של "X", שכן הפונה באמצעות פרופיל זה הטריד אותה מינית ופנה אליה בצורה פוגענית, אלא שלאחר החסימה, פנה אליה המשיב ושאל אותה מי זה "X" וכן שלח אליה צילומי מסך של ההתכתבות, דבר שהעלה אצל המבקשת את החשד והחשש כי למעשה מדובר בפרופיל מזויף שהמשיב יצר כדי ליצור עימה קשר ולפגוע בה.

 

משעה שעלתה טענה מצד המשיב כי המבקשת הסירה את החסימה, לכאורה כדי להמשיך קשר עם "X", מובהר כי המבקשת הבהירה בחקירתה כי החסימה הוסרה לבקשת חוקרי הסייבר של משטרת ישראל כדי לאפשר להם לבצע את חקירתם באמצעות חשבון המבקשת.

 

  1. המשיב מצדו מכחיש כי הוא זה שיצר פרופיל בשם X וגרסתו בדיון הייתה כי מדובר בפרופיל מזויף שיצרה המבקשת על מנת לפגוע בו או שקיים אדם אמיתי בשם X עמו קיימה המבקשת "שיחות סקס וירטואליות" (עמ' 13 שורות 11-13). המשיב מאשר גם כי שיתף רבנים בחשדותיו שאשתו בוגדת בו (עמ' 13 שורה 18).

 

 

 

          חקירתו הנגדית של המשיב בעמ' 12 שורות 22-33:

" ש.           אתה כותב, אני לא התכתבתי עם *** המבקשת, התכתובת שמוצגת איננה

מהפרופיל שלי, האם את המכיר או יודע מי זה X?

ת.            אני יודע בוודאות שני דברים, או שהיא פתחה פייסבוק על שם X, או יש בן אדם בעולם שקוראים לו X, אבל לעולם לא נכנסת לשיחות האלה זה לא אני. אני קיבלתי שיחות ממנה כאילו שהיא רוצה להפיל אותי כי היא יודעת שאנחנו בתהליך גירושין.

ש.           אז למה אתה שאלת אותה מי זה X אם אתה לא מכיר מי זה?

ת.            כי קיבלתי תמונה שיש שם צילומי מסמך של התכתבות עם X, זה פלונית ויש מישהו אחר שזה לא אני. זה מאוד פשוט יש שיחות בינה בעצמה או בינה לX, שתבדקו. זה לא נכון שאני פניתי לפלונית,  ושאלתי מי זה X, היא פנתה אלי ואמרה שזה X. היא רוצה להגיד שאני X, ואני יכול להראות לבית המשפט שהיא עושה דברים בצד שלא צנועים ושיחות לא צנועים שצריך להגיד את זה. אם יש הטרדה זה איתה וX, אני לא קשור לפרשה בכלל.                                                                                      "              (ההדגשות שלי- ר.ק.ע)                                                                                               

  1. לאור הפער בגרסאות, מי מבין הצדדים פנה לאחר על מנת לברר זהותו של X, ביקשתי בדיון מהמבקשת כי תציג בפני את המסרונים שנשלחו בינה לבין המשיב ביום 19.11.2020.

 

  1. מעיון במכשיר הטלפון התברר כי במסגרת ויכוח וירטואלי בהודעות כתובות בין הצדדים, שאל המשיב את המבקשת מיהו "X" ומכאן אין אלא להסיק כי המשיב ידע דבר קיומו של "X", בין אם מכיר אותו ובין אם זה הוא בעצמו כפי שחושדת המבקשת.

 

גם כאשר בית המשפט החזיק בפלאפון הנייד של המבקשת אך טרם חשף אותו בפני המשיב, המשיב עמד על כך שידע על קיומו של X רק בגלל שהמבקשת שלחה לו את תמונה של צילום מסך עם התכתבויות בינה לבין X (עמ' 14 שורות 6-7), אלא גם לאחר שבית המשפט הציג למשיב את הפלאפון של המבקשת ממנו עולה בבירור כי צילום המסך של ההתכתבויות עם X נשלחו ממנו למבקשת ולא הפוך, המשיב התעלם מהעובדה כי גרסתו מתבררת כגרסה שקרית והעיד בעמ' 14 שורות 14-17  :

 

"                 זה פשוט – למה צריך להשקיע כל כך הרבה כסף ומאמצים להוכיח שאני לא X.

לשאלת בית המשפט מדוע קודם אמרתי שהיא שלחה לי צילום מסך של התכתבות עם X ועכשיו בית מהשפט מראה לי שאני שולח, אני עונה שאני לא X, ויש שתי אופציות בסיטואציה כמו שאמרתי קודם.             "

 

  1. גם אם X הוא אדם אמיתי אחר, שאיננו המשיב, אין שום הסבר כיצד הגיעה אותה התכתבות של "X" עם המבקשת, לידי המשיב והוכח כי למשיב יש קשר עם אותו אדם שניסה לפגוע במבקשת.

גם לאחר שהמבקשת חסמה את הפרופיל של X ולכאורה כבר לא הייתה צריכה להיות מוטרדת מאותו פלוני, המשיב הוא זה שהציג מעורבות בנוגע לאותה התכתבות עם X.

 

משכך, עובדתית יכולה להיות רק אחת מהאפשרויות אותן מציעה המבקשת: או שהמשיב  יצר בעצמו את הפרופיל של "X" והוא "X" בעצמו, או שהמשיב נמצא בקשר עם אדם אחר שמציג עצמו כ"X" ומתכתב עם המבקשת תוך הפרת פרטיותה ומסירת תוכן ההתכתבות למשיב עצמו.

 

משעה שאין מחלוקת כי המשיב עצמו הפר בכך הפרה בוטה את פרטיותה של המבקשת, הרי שעולה חשש כי התנהלותו זו יש בה כדי לסכן את המבקשת.

 

  1. בהליך על פי החוק למניעת אלימות במשפחה אין המבקשת נדרשת להוכיח ביצוע עבירות של מעקב, התחזות או הטרדה מינית ברמה הנדרשת בהליך הפלילי ודי בראיות שהובאו ע"י המבקשת והעדויות שנשמעו בפני כדי לבסיס עילה למתן צו בהתאם לסעיף 3 לחוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א – 1991.

 

בלתי סביר לקבל עמדת ב"כ המשיב במסגרתה טען כי בסה"כ מדובר בעבירות "מינוריות".

האם אין המבקשת זכאית שלא להיחשף למעקב/הטרדה מינית מצד מתחזה ?

 

  1. מעבר לאמור ובכל הנוגע למערכת הזוגית בין הצדדים ולזכותו המוקנית לכאורה של המשיב לשוב להתגורר בביתו - המשיב אינו מתגורר בבית המגורים כחמישה חודשים ומבין כי פני הצדדים לגירושין. המשיב אישר בדיון כי הוא עצמו פנה לביה"ד הרבני בכוונה להגיש תביעת גירושין.

 

יתר על כן טענות המשיב כלפי המבקשת כל כך בוטות וכל כך פוגעניות, שלא ברור כיצד הוא סבור שיוכל לחיות יחד אתה תחת אותה קורת גג מבלי שהדבר ייחשב לפגיעה בה.

 

  1. המבקשת זכאית להתגורר בביתה כשהיא מוגנת מפני טענותיו ופגיעותיו של אדם שהציב לעצמו למטרה לחשוף את ילדיו הקטינים לטענות כי אימם היא "בוגדת סדרתית".

 

  1. המשיב מלין על כך שהמבקשת לא נתנה לו מפתח לדלת הדירה וסבור שיש בכך כדי להוכיח שהיא למעשה רק מנסה להרחיקו, אך המציאות מראה שהוא עצמו גם לא סבר שהוא צריך לשוב להתגורר בבית המשותף שהרי אין מחלוקת כי הוא עצמו כלל לא פנה למבקשת לקבל את מפתח הבית ולא הוגשה לביהמ"ש שום בקשה בעניין זה.

 

טענת המשיב היא כי המבקשת לא נתנה לו מיוזמתה מפתח לבית המגורים, אולם לא ברור מדוע עליה לעשות פעולה כזו שעה שעסקינן בגבר שהטריד אותה מינית ופיזית (ראה אירועים נשוא בקשות לצווי הגנה קודמים) ונמצא מחוץ לדירה מזה מספר חודשים. זוהי זכותה לבחור להגן על עצמה ולהחליף מפתח לדירה על מנת לנסות ולהבטיח ששלומה הפיזי והנפשי לא יופרע שם.

 

  1. התנהלות המשיב כלפי המבקשת היא בוטה וקשה. גם בדיון עצמו המשיב העלה האשמות מאוד קשות כלפי המבקשת ומבהיר כי אין לו שום כוונה לשמור על פרטיותה או על כבודה.

המשיב חושד כי אשתו בוגדת בו, משתף רבנים בחשדותיו ומעיד כי יצטרך "בעתיד להסביר לילדים את הדבר הזה שאמא שלהם בוגדת" (עמ' 13 שורות 11-12).

 

המשיב פוגע בפרטיות המבקשת גם כאשר הוא אינו מתגורר בבית ודווקא חשדותיו ביחס לאשתו מחזקים את הצורך בהפרדת המגורים, שכן נוכחות משותפת תחת אותה קורת גג תהווה קרקע פורייה להתחרשות אירועים נוספים ואולי חמורים יותר.

 

לכך נוסיף את מעורבותו המוכחת בהטרדה המינית שהמבקשת חווה מאותו פרופיל של אדם הנקרא "X" ומכאן החובה של ביהמ"ש לייצר מרחב מוגן עבור המבקשת.

 

  1. בכל הנוגע לטענת המשיב כי המבקשת אישה שבקיאה באמנויות לחימה ושהיא עצמה תקפה אותו, תוך נסיון להציג עצמו כגבר המאוים ע"י אשתו, יש לדחות טענות אלה מכל וכל.

אף אם למבקשת "חגורה שחורה" אין בעובדה זו כשלעצמה כדי ליצור איום כלפי בן זוגה ואין בכך כדי ללמדך כי היא עצמה לא חשה מאוימת ממנו או לא הוטרדה על ידו.

זכותה של כל אישה להגן על עצמה כשהיא חשה מאוימת או מרגישה שגבר נוגע בה בניגוד לרצונה ולשם כך היא יכולה ללמוד הגנה עצמית. אישה לא צריכה להתנצל על כך שהיא לומדת ומסוגלת להגן על עצמה. למרבה הצער רחבה התופעה של פגיעה בנשים ונשים מותקפות מחוץ לביתן ובתוך ביתן וקמה להן הזכות הבסיסית וההכרחית ללמוד להגן על עצמן.

 

המשיב לא זו בלבד שסבור כי היכולת של אשתו להגן על עצמה אמורה לשמש כנגדה, אלא טוען זאת כשהוא אף אינו מכחיש כי גם כאשר הגנה על עצמה היה זה מפניו, תוך שהוא מטריד אותה מינית ופיזית.

 

המשיב לא הכחיש כי האגרוף שנתנה לו אשתו בארוע בעבר היה בשל כך שנגע באיבריה המוצנעים בניגוד לרצונה תוך שמשמיע אמירות פוגעניות, אלא סבר כנראה כי יש לו זכות לעשות כן ולה אין זכות לעצור אותו.

 

טועה המשיב טעות חמורה.

 

לאישה , לכל אדם לצורך הענין, מוקנית הזכות לשמור על שלומה הנפשי והפיזי.

 

הלוואי ובני אדם בכלל ונשים בפרט לא היו צריכים ללמוד להגן על עצמם ואולם בשים לב למציאות החיים, יש לברך על כך שהאישה למדה להגן על עצמה. למרבה הצער במקרה דנן נאלצה ללמוד להגן על עצמה לא רק מסכנות מחוץ לביתה אלא גם ביחס לסכנות בתוך ביתה פנימה.

 

ביתו של אדם, ביתה של אישה, אמור להיות מבצרה ולא שטח הפקר בו היא מותקפת בלא כלים להגו על עצמה.

 

במקרה זה לאחר שהסכנה הורחקה מן הבית והמשיב הורחק, נמצאה לו הדרך להטרידה באמצעים אחרים תוך שימוש ברשתות החברתיות וראה הארוע נשוא הבקשה שבכותרת.

 

  1. מכל האמור לעיל מסקנתי היא אחת וכמפורט להלן:

 

  • תוקפו של צו ההגנה שניתן ביום 26.11.2020 במעמד צד אחד מוארך למשך 3 חודשים נוספים החל מהיום.

 

  • בכל הנוגע לטענות המשיב בענין תשלום דמי שימוש ע"י המבקשת בעת שהיא מתגוררת בדירה עם הילדים - לא מצאתי להידרש לענין זה במסגרת הליך על פי החוק למניעת אלימות במשפחה ועל צד המבקש להתכבד ולעתור לסעד בעניינים כספיים במסגרת הליך מתאים על פי שיקול דעתו.

 

  • נוכח תוצאות ההליך, המשיב ישא בהוצאות המבקשת בגין הליך זה בסך 5,000 ₪ אשר ישולמו לקופת אוצר המדינה בשים לב להיות המבקשת מיוצגת ע"י הלשכה לסיוע משפטי.

 

כמו"כ המשיב ישא בהוצאות המבקשת עצמה בסך 2,000 ₪.

 

ההוצאות תשולמנה ע"י המשיב בתוך 30 ימים כשהסכום נושא הפרשי הצמדה וריבית עד מועד התשלום בפועל.

 

  1. בכך מסתיים בירור ההליך.

 

המזכירות תמציא החלטה זו לב"כ הצדדים ותסגור את התיק.

 

מתירה פרסום בהשמטת פרטים מזהים.

 

ניתנה היום, כ"ד כסלו תשפ"א, 10 דצמבר 2020, בהעדר הצדדים.

    

                                                                               

 

 


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ