החלטה בעניין סמכות עניינית בפירוק שותפות ושלבי ביצוע

במסגרת תובענה שהגישו התובעים לפרוק שותפות, קם הצורך להכריע בשאלות המקדמיות שלהלן:

• א. האם מדובר בפירוק שותפות או שמא פירוק שיתוף, והאם יש מקום למנות כבר עתה מפרק/כונס נכסים?
• ב. האם הסמכות לפרק את השותפות הינה לבית משפט זה?
• ג. האם שולמה אגרה בחסר?

רקע עובדתי בקצרה

1. הצדדים הינם אחים (להלן: האחים). בתחילת שנת 2010 הגישו התובעים והנתבע 3 (להלן: א') כנגד הנתבעים 1-2 (להלן: הנתבעים) תביעה לסעד הצהרתי ולמתן חשבונות (להלן: התביעה הראשונה). בתביעה זו נעתר, כי יוצהר שהנכסים מושא התביעה הראשונה (להלן: הנכסים) שייכים לחמשת האחים בחלקים שווים. עוד נעתר, כי הנתבעים 1-2 ימסרו מידע בנוגע לנכסים והחברות המחזיקות בהן, וכי ימונה "כונס נכסים מפעיל" לשם גביית התשואה שמשיאים הנכסים.
2. ביום 29.1.2012 פסק כב' השופט נפתלי שילה (בהסתייגויות שאינן רלוונטיות להכרעה דנא), כי "כל הנכסים שנרכשו ע"י מי מהצדדים באופן ישיר או עקיף עד ליום הקובע משותפים לכל חמשת האחים בחלקים שווים ולכל אחד 20% מהם". עוד נפסק, כי הנתבעים "ימסרו חשבונות מפורטים בדבר מצבת הנכסים" וכן דו"חות כספיים ודפי בנק, וכי יאפשרו "נגישות מלאה לכל אחד מהתובעים לכלל נכסים הקבוצה". כמו כן מונה משרד רו"חXXX (להלן: המומחה) "לצורך ביצוע חקירה מקפת על היקף נכסי הקבוצה". לבסוף נקבע כהאי לישנא: "בשלב זה אינני ממנה כונס נכסים לביצוע פסק הדין. ואולם אם יתברר כי הנתבעים לא משתפים פעולה לצורך ביצועו של פסק דין זה, התובעים יהיו רשאים לעתור למינוי כונס נכסים".
3. ביום 15.12.2014 נדחה ערעורם של הנתבעים על פסק הדין בתביעה הראשונה (להלן: פסק הדין בערעור). בקשת רשות ערעור שהוגשה על פסק הדין בערעור (להלן: הבר"ע) נדחתה אף היא (להלן: פסק הדין בבר"ע).
4. אחר הדברים האלה, ולאחר שהנתבע 3 שינה את טעמו והחל לצדד בעמדת הנתבעים, הגישו הנתבעים תביעה לביטול פסק הדין בתביעה הראשונה. תביעה זו נדחתה על הסף על ידי כב' השופט נפתלי שילה.
5. בין לבין הגיש המומחה מספר דו"חות בנוגע לנכסים ופירותיהם, לרבות דו"ח מיום 17.5.2016 (להלן: דו"ח המומחה) וכן מתווה מוצע לחלוקת פירות הנכסים (להלן: מתווה חלוקת ההכנסות). זאת לדעת, הנכסים כוללים מספר רב של נכסי נדל"ן (רובם בארץ, חלקם בחו"ל), נכסים מסחריים ופרטיים כאחד. שווי נכסי הנדל"ן הוערך על ידי התובעים בסכום של 851,000,000 ש"ח, וחלקם הגדול הינו נכסים מניבים. כמו כן כוללים הנכסים, עסקים בעלי היקף פעילות משמעותי. ההכנסות שמניבים הנכסים (להלן: ההכנסות) הוערכו על ידי המומחה בסכום של 1,887,000 ₪ לחודש, כאמור במתווה חלוקת ההכנסות.
6. אין חולק, והדבר נקבע כממצא עובדתי בפסק הדין בתביעה הראשונה (עמ' 1 סעיף 3), כי רובה המכריע של הפעילות הכלכלית היה בניהולו ובשליטתו של הנתבע 1 (להלן: ו'). מצב דברים זה נמשך, כמסתבר, עד היום (כעולה ממתווה חלוקת ההכנסות).
7. התביעה דנא הוגשה ביום 4.2.2016, לנוכח טענת התובעים, כי ו' שולט בנכסים ביד רמה, שליטה שאפשרה לו למכור נכסים ולשלשל את התמורה לכיסו. עוד נטען, כי ו' הסב נזק לנכסים ונטל לכיסו הכנסות בסכומים גבוהים מאוד. לנוכח האמור, עותרים התובעים לפירוק השותפות "על דרך של חלוקת נכסים וכספים ביניהם", להמשך פעילות המומחה ולמינוי נציגים של שני פלגי המשפחה לשם גביית ההכנסות וחלוקתן.

פירוק שיתוף או פירוק שותפות

8. מאחר שאופן ביצוע פסק הדין בתביעה הראשונה משליך על נושא הסמכות העניינית, אדון בכך תחילה.
9. הנתבעים טוענים, כי בפסק הדין בתביעה הראשונה נקבע שכל אחד מהאחים זכאי לחמישית מהנכסים, ולא נקבע כי קיימת "שותפות על" (לשון הנתבעים). לפיכך נטען, כי על התובעים לממש את זכויותיהם בכל נכס ונכס בהתאם לדין החל עליו. בלשון אחרת, הנתבעים טוענים כי אין שותפות שיש לפרק אלא יש נכסים שניתן לפרק את השיתוף בהם.