החלטה בדבר שכר טרחה של מנהל עזבון

בפניי בקשה לפסיקת שכר טרחתם של מנהלי עיזבון המנוח מר יוסף אדלר ז"ל (להלן: המנוח).

רקע

המנוח הלך לבית עולמו ביום 25.6.09, וצו לקיום צוואתו ניתן על ידי הרשמת לענייני ירושה בירושלים ביום 23.9.09. בהתאם לקביעת המנוח בצוואתו, מונו המבקשים, עו"ד משה שילוני וגב' רות נבו שחף, כמנהלי עזבונו.

לצורך הבקשה, העריכו מנהלי העיזבון את שווי העיזבון, לרבות נכסי הנדל"ן, בסך של 11,629,093 ש"ח.

המבקשים עותרים לבית המשפט לקביעת שכרם בהתאם למרכיבי השכר הבאים:

א. בגין הטיפול בבקשה לקיום הצוואה על ידי עו"ד שילוני - 1.5% משווי העיזבון, היינו 174,436 ש"ח, בתוספת מע"מ.

ב. בגין ניהול העיזבון על ידי מנהלי העיזבון - 3% משווי העיזבון, היינו 348,872 ש"ח, בתוספת מע"מ.

בנוסף, עותרים המבקשים להחזר הוצאותיהם בגין הטיפול בעיזבון בסך של 1,933.07 ש"ח.

מנהלי העיזבון תלו בקשתם לקציבת שכרם בהיקף העבודה הנדרש מהם לצורך ניהול העיזבון שלטענתם היה רב. כך, בין היתר, העבירו, על פי האמור בצוואה, רישומן של שתי דירות מנכסי העיזבון על שמו של המשיב 1 (להלן: המשיב), וכן העבירו את הרישום של מכונית הוולבו של המנוח לבעלותו של המשיב. בנוסף, איתרו מנהלי העיזבון שתי קופות גמל חוץ בנקאיות aלגביהן ניתנו הוראות מוטבים. סילקו חובות של העיזבון וחובות כלפי העיזבון, וכן העבירו מנהלי העיזבון לבעלותו של המשיב פריטי אומנות אשר הושאלו על ידי המנוח למוזיאון ישראל.

כמו כן, לטענת המבקשים, הגיעו הם ביחד עם עו"ד יעקב קסטל להסדר פשרה עם רשות מס ערך מוסף, ולפיו הופחת חובו של העיזבון כלפי רשויות המס.

כן הטעימו המבקשים בקשתם בעובדה שבקביעת שווי העיזבון לצורך הבקשה לא כללו פריטים שונים כגון חפצי אומנות, תכשיטים, שטיחים ומכונית, וכן ציינו שאין הם מבקשים כי שכרם יוצמד למדד, בהתאם לסעיף 45ז(ב)1 לתקנות הירושה, התשנ"ח - 1988 (להלן: תקנות הירושה).

לבקשתם של מנהלי העיזבון הוגשה תגובתו המפורטת של המשיב מר יוסף ליסי, הנהנה על פי הצוואה. המשיב מתנגד לבקשה וטוען כי שכר הטרחה המבוקש הינו בתחום העליון של הסקאלה, בעוד שהפעולות שנדרשו במסגרת ניהול העיזבון היו פשוטות יחסית ונובעות באופן טבעי מהגדרת תפקידם כמנהלי עיזבון.

לדברי המשיב, כל חשבונות הבנק, קרנות הנאמנות וניירות הערך של המנוח נוהלו בסניף בנק אחד על ידי פקידה אחת, אשר העבירה למשיב את פרטי החשבונות באמצעות פלט מחשב אחד. כן טוען המשיב, כי בניגוד לנטען על ידי המבקשים, עו"ד יעקב קסטל הוא שפעל לבדו במו"מ עם רשויות מס ערך מוסף בעניין חובו של המנוח והוא שהגיע עמם לפשרה מבלי שלמבקשים היתה נגיעה לכך.

עוד הוסיף המשיב, כי הפעולות להעברת רישום הדירות וכלי הרכב על שמו היו טכניות בלבד. כמו כן, העיזבון חולק רובו ככולו למשיב, למעט חלק מהנכסים הפיננסיים אשר חולקו בין יתר היורשים, ומכאן שלא נדרשה כל פעולה מורכבת של חלוקה או מכירה.

לעניין חפצי האמנות שנכללו בעיזבון, טוען המשיב כי המנוח הפקיד בידיו עוד בחייו רשימה מפורטת של האוסף שהושאל למוזיאון ישראל. רשימה זו הועברה לאוצרת המוזיאון, אשר עמדה בקשר עם המשיב לאחר פטירת המנוח, ומנהלי העיזבון לא נדרשו לטרוח בעניין זה.

עוד מעיר המשיב, כי הוא עצמו נטל חלק בסילוק חובתו העיזבון, חרף העובדה שזה תפקידו של מנהל העיזבון. כך למשל, שילם את שכרה של המטפלת של המנוח, בתוספת פיצויי פיטורין, שילם עבור חשבונות שונים של המנוח, לרבות חשמל, גז, ארנונה והוצאות קבורה.

לאור זאת, סבור המשיב כי ראוי ששכר טרחת המבקשים יעמוד על 1.5%-2% משווי העיזבון, ככל שמדובר בנכסים הפיננסיים, ושיעור נמוך יותר ככל שמדובר בשווי הדירות.

באשר לשכר הטרחה בעבור הבקשה לקיום צוואה, טוען המשיב כי אין לתלות סכום זה בשווי העיזבון, ומציע כי התעריף יעמוד על סך של 10,000 ש"ח. המשיב תומך טענה זו בפסיקה של בית המשפט בערכאות שונות.

היועץ המשפטי לממשלה בחר שלא להתערב בהליך זה, לבד מדרישתו שהשכר שייקבע ישולם לאחר סיום תפקידם של מנהלי העיזבון.