רמ"ש
בית המשפט המחוזי באר שבע
|
54802-09-19
11/03/2020
|
בפני השופטת:
גאולה לוין
|
- נגד - |
המבקשת:
ג.ב עו"ד תמיר יחיא ו/או אלי סלהוב
|
המשיב:
א.ב. עו"ד רותם גליקסברג
|
החלטה |
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה באשדוד (כב' השופטת ר' קודלר-עיאש) בו נדחה ערעור על החלטת רשמת ההוצאה לפועל אשקלון (כב' הרשמת קרן פרג'ון-חיטמן), בעניין גובה שכר טרחת עורך דין בו חויב המשיב.
רקע והליכים
1.המבקשת והמשיב היו נשואים כ-12 שנה והתגרשו ביום 8.1.2009. מנישואיהם נולדו שתי בנות. בית המשפט לענייני משפחה חייב את המשיב לשאת במזונות הקטינות.
משלא שולמו המזונות כסדרם פתחה המבקשת, בשנת 2007, תיק הוצאה לפועל. לאחר פעולות גבייה שונות נפרע החוב ושולם למבקשת שכר טרחת עורך דין.
בשנת 2012 פתח המשיב בהליך פשיטת רגל, במסגרתו קצב בית משפט של פשיטת רגל את גובה המזונות, בהתאם לסעיף 128 לפקודת פשיטת הרגל. המזונות של שתי הקטינות נקצבו לסך של 3,000 ₪. עת נוהל תיק הפש"ר עוכבו ההליכים בתיק ההוצל"פ.
במרץ 2017 קיבל המשיב הפטר, לאחר ששילם את חוב המזונות לפי גובה המזונות שקצב בית המשפט של פשיטת רגל. בהתאם לדין, ההפרש עד לחיוב על פי פסק הדין של בית המשפט לענייני משפחה, הוחרג מההפטר. יצוין כי מההפטר הוחרג גם החיוב בכתובה שפסק בית הדין הרבני, וזכויות המבקשת בפנסיה של המשיב.
לאחר ההפטר למשיב, חידשה המבקשת פעולות הגבייה בתיק ההוצל"פ. המשיב, מצידו, ביקש לסגור את תיק ההוצאה לפועל בטענה כי אחרי ההפטר אין לו שום חוב מזונות. רשמת ההוצאה לפועל דחתה עמדת המשיב, מאחר שחוב המזונות לא נכלל בצו ההפטר.
המשיב פנה בעניין זה לבית משפט של פשיטת רגל, שם נקבע כי המבקשת זכאית לפעול לגביית יתרת חוב המזונות (החלטה מיום 9.7.2017). בהמשך נדרשה רשמת ההוצאה לפועל גם לבקשות המשיב להקטנת החוב ובקשות נוספות, כמו גם בקשות מטעם המבקשת.
במרץ 2018 הצדדים הגיעו להסכמות לגבי גובה החוב, לפיו הוא יועמד על סך של 60,000 ₪. אך התגלעה מחלוקת באשר לשכר הטרחה המגיע למבקשת.
2.המבקשת ביקשה בהליך ההוצל"פ כי ייפסק לה שכר טרחת עורך דין בשיעור 10% מהסכומים שנגבו. רשמת ההוצאה לפועל פסקה שכר טרחה בגובה 6,000 ₪, כולל מע"מ (החלטה מיום 27.4.2018).