החלטה בבקשת רשות ערעור על החלטת מזונות זמניים שיקבלה תוקף של פסק דין

1. עסקינן בבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בקריות (כב' השופטת מאיה לוי) בתלה"מ 19854-01-21 מיום 26.1.21, במסגרתה נדחתה בקשת המבקש לביטול החלטת המזונות הזמניים שניתנה במעמד צד אחד (ושהפכה לפסק דין לפי החלטת השופטת קמא מיום 25.11.20 בתלה"מ 54255-10-20), וכן נדחתה בקשתו להפחתת סכום המזונות הזמניים שנקבעו בהחלטת בית המשפט קמא הנ"ל (להלן: "ההחלטה קמא").

רקע וההחלטה קמא

2. המבקש והמשיבה (להלן ביחד: "הצדדים") נישאו ביום... [בשנת 1999] ומנישואיהם נולדו להם שלושה ילדים: ג' ילידת 2000, ק' ילידת 2003 ומ', יליד 2019.
3. הצדדים וילדיהם התגוררו בדירת המצויה בבית הורי המבקש, בקומה השנייה מעל בית מגורי הורי המבקש.
4. נישואי הצדדים עלו על שרטון והמשיב עזב את בית הצדדים, ועבר להתגורר בבית הוריו, הממוקם בקומה הראשונה.
5. ביום 26.10.20 הגישה המשיבה תובענה למזונות קטינים והוצאות מדור בבית משפט קמא (תלה"מ 54255-10-20) (להלן: "התובענה למזונות"). במסגרת התובענה למזונות, עתרה למזונות זמניים.
6. המבקש לא הגיש את תגובתו לתובענה למזונות וביום 25.11.20 ניתנה החלטת בית המשפט קמא בהיעדר תגובה, לפיה חויב המבקש במזונות זמניים של הקטינים בסך 4,500 ₪, בצירוף מחצית הוצאות מעון לקטין ומחצית הוצאות חריגות (להלן: "החלטת המזונות הזמניים").

7. בסעיף 5 להחלטת המזונות הזמניים נקבע כדלקמן:

            "בהעדר הסתייגות מצד התובעת לתוכנה של החלטה זו תוך 30 יום מהיום, תהפוך החלטה זו לפס"ד למזונות קבועים בתיק והתיק ייסגר ע"י המזכירות בלא צורך בהחלטה נוספת" (ההדגשה במקור, ח"ש).

8. ביום 31.12.20 הגיש המבקש בקשה בתיק התובענה למזונות, לביטול ההחלטה למזונות זמניים מיום 25.11.20 שניתנה במעמד צד אחד בהיעדר תגובתו. בהודעת המזכירות מיום 3.1.21 נכתב כדלקמן:

"בהנחיית כבוד השופטת לוי, התיק נסגר בחלוף 30 ימים ממועד ההחלטה מיום 25/11/20.

לא ניתן להגיש בקשות לתיק סגור".

9. ביום 11.1.21 הגיש המבקש תובענה לביטול פסק דין במסגרת התיק קמא, ובמסגרת תובענה זו הגיש ביום 12.1.21 בקשה להפחתת החיוב במזונות.
10. במסגרת בקשתו טען המבקש כי הסך שנפסק, 4,500 ₪ מזונות זמניים בנוסף ל-1,000 ₪ (מחצית עלות המעון לקטין ומחצית הוצאות חריגות) מהווים מחצית מהכנסתו, מתעלמים מהוצאות המחייה שלו, וההחזרים החודשיים בגין אחזקת שווי רכב והלוואות המגיעים כדי 8,300 ₪ בחודש.

עוד לטענת המבקש, המבקשת והקטינים עודם מתגוררים בנכס השייך לאבי המבקש ז"ל והרשום על שמו. האב המנוח העניק לצדדים זכות מגורים בנכס במהלך החיים המשותפים.

בהמשך טען המבקש כי עד לפטירת אביו, הוא נשא בכלל הוצאות משק הבית; המבקש שילם את חוב הארנונה עד לסוף חודש 12/2020 ולאחרונה אף שילם את חוב החשמל המצטבר בסך של 5,000 ₪. מנגד המשיבה מעולם לא שילמה את הוצאות אחזקת הבית.

כמו כן, טען המבקש כי צורכי הקטינים אשר פורטו בבקשה למזונות זמניים היו על הרף הגבוה.