אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בבקשת נאמן לבצע חיפוש בדירות, מחשב ובטלפונים ניידים של חייב

החלטה בבקשת נאמן לבצע חיפוש בדירות, מחשב ובטלפונים ניידים של חייב

תאריך פרסום : 14/06/2020 | גרסת הדפסה
פש"ר
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
24052-10-17
26/05/2020
בפני השופט:
חגי ברנר - סגן נשיא

- נגד -
מבקשים:
עו"ד נדב לב - נאמן בפשיטת רגלו של אלמוני
משיבים:
1. אלמוני
2. פלמוני
3. פלונית
4. כונס הנכסים הרשמי

עו"ד שרון קשפיץ (בשם משיב 4)
החלטה
 

 

מבוא

  1. לפניי בקשה חסוייה למתן הוראות בה מבקש הנאמן לנכסי החייב אלמוני (להלן: "החייב"), להתיר לו לבצע חיפוש בשתי דירות של החייב ברח'  ... ב ... (דירה אחת היא הדירה בה מתגורר החייב והדירה השניה היא דירה המשמשת אותו כמעין משרד), וכן להתיר למומחה מטעמו לחדור, גם באופן מתמשך, לחומר מחשב הנמצא במחשבים ובמכשירי טלפון ניידים שבדירות החייב ולהעתיקו. עוד מבוקש להתיר לנאמן, באמצעות מומחה מטעמו, לפרוץ לכספת הנמצאת בדירת המגורים של החייב ולתפוס את תכולתה, וכן לתפוס כספים, מסמכים, מחשבים וטלפונים ניידים המצויים בדירות. בנוסף מבוקש לקבל צו חדירה מתמשך לכתובת הדואר האלקטרוני של החייב, של העוזרת האישית שלו גב' ... (להלן: "פלונית") ושל בנו, ... (להלן: "פלמוני"), דרכם החייב מתקשר עם צדדים שלישיים. כמו כן מבוקש להורות לפלונית ולפלמוני למסור את שם המשתמש והסיסמא שלהם לצורך קבלת גישה לכתובות מייל מסויימות אשר משמשות או שימשו את החייב במסגרת עיסוקיו.
  2. החייב הינו פושט רגל. קודם לקריסתו הכלכלית, ניהל החייב עסקים חובקי עולם והחזיק לטענתו שלו, ברכוש בשווי של מאות מליוני דולרים. החייב עצמו מסר בחקירות שנערכו לו כי העסיק בעבר לא פחות מ- 70 אלף עובדים ואף נהנה מרווחים בהיקף של עד 30 מליון דולר לחודש.
  3. הנאמן מצביע על שורה ארוכה של אינדיקציות לכך שגם כיום יש לחייב רכוש רב ברחבי העולם, שהחייב ממאן למסור את פרטיו, מתוך מטרה למלט את הרכוש מידי נושיו. החייב עצמו אף התבטא ברוח זו בדיונים שקדמו להכרזתו פושט רגל. בין השאר לחייב היו וייתכן שעדיין יש, עסקים ורכוש ברוסיה; בגאורגיה; בהולנד; באוקראינה; בהונגריה; ביפן ובישראל, כמפורט בהרחבה בבקשה.
  4. הנאמן ניהל עד כה חקירות ממושכות של החייב ושל מקורביו אך נתקל בקושי רב להתחקות אחר רכושו ונכסיו, נוכח מנהגו של החייב לרשום רכוש שבבעלותו על שמם של בני משפחה ומקורבים כאלה ואחרים, ואף להזרים אליהם כספים המגיעים לו עצמו, ענין שכבר נזכר בהחלטות קודמות שניתנו בתיק וכמפורט בבקשת הנאמן. למותר לציין כי החייב איננו שש, לשון המעטה, לשתף פעולה עם הנאמן. קושי נוסף נעוץ בכך שהחייב נוהג להתקשר בעסקאות בעל פה, גם כאשר מדובר בעסקאות בסכומי עתק, הגם שרמזים לקיומן של עסקאות כאלה ניתן למצוא הן בתכתובות לקוניות של החייב או מי מטעמו המועברות בדואר אלקטרוני או במסרי ווטסאפ, והן בהעברות בנקאיות של סכומי כסף חריגים שאין להן כל הסבר אחר. לטענת הנאמן, החייב עושה שימוש בבני משפחה, במכרים ובתאגידים המצויים בשליטתו הנסתרת, לצורך הברחת נכסים והסתרת פעילותו העסקית העניפה, כמפורט בהרחבה בגוף הבקשה.
  5. בין השאר החייב נעזר בפלמוני בנו, ובפלונית, העוזרת האישית, באמצעותה החייב העביר בשנת 2015 עשרות מליוני ₪ לחו"ל לפי ראיות המצויות בידי הנאמן, לרבות הודאותיה של פלונית עצמה. פלונית אף שימשה כמורשית חתימה בחברה המצויה כביכול בשליטת בנו של החייב ואשר לפי סברתו של הנאמן, היא בבעלות החייב עצמו.
  6. כמו כן, ישנן ראיות לכך שהחייב החזיק (או לפחות החזיק בשנת 2017) בכספת בביתו סך של 100,000 דולר במזומן.
  7. הנאמן מציין כי הוא מצוי בנחיתות אינפורמטיבית, המתגברת נוכח "קשר השתיקה" האופף את החייב, בני משפחתו ומקורביו. בנסיבות אלה, אין מנוס מעשיית שימוש בסמכות הנתונה לבית המשפט לפי סעיפים 18ג', 57, 108 ו- 198 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש] תש"ם- 1980 (להלן: "הפקודה") יחד עם סעיפים 23 ו- 23א' לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ"ט- 1969 (להלן: "פקודת החיפוש") לשם עריכת חיפוש, תפיסה וחדירה לחומר מחשב כמבוקש.
  8. לצורך הקטנת הפגיעה בפרטיותם של החייב ומקורביו בקשר לחדירה לחומר המחשב, מבקש הנאמן להגדיר מראש רשימה סגורה של מילות חיפוש, על מנת שרק מסמכים המזכירים את אותן מילות חיפוש, ייבדקו בפועל על ידו. עוד מסכים הנאמן שהחדירה לחומר המחשב של מקורבי החייב, קרי, פלמוני ופלונית, תבוצע בשני שלבים: בשלב הראשון העתקה וגיבוי של החומר, ובשלב השני, ורק לאחר שתינתן לשניים הזדמנות להתנגד לבקשה, עיון בחומר המועתק. כמו כן, לא יתבצע עיון בחומר המוגן בחסיון עו"ד- לקוח.
  9. כונס הנכסים הרשמי תומך בבקשה, מטעמיה.
  10. בשל רגישות הענין והחשש מפני פגיעה קשה בפרטיותם של החייב ומקורביו, ונוכח העובדה שמדובר בבקשה שהוגשה במעמד צד אחד, הוריתי על קיום דיון באולם בנוכחות הנאמן ובא כח הכונס הרשמי, לשם קבלת הבהרות נדרשות. ואכן, נערך דיון ממושך בו השיב הנאמן לשאלותיי והציג את הבסיס העובדתי והמשפטי המאפשרים ומצדיקים בנסיבות הענין מתן צווים כמבוקש. ברור גם כי לעת הזו לא ניתן היה לקיים דיון במעמד החייב והצדדים השלישיים הנוגעים בדבר, משום שדיון כזה עלול היה לשבש לחלוטין את מטרת הבקשה ולגרום לאובדן מידע ולהשמדת ראיות עוד בטרם נדונה הבקשה לגופה.

דיון והכרעה

  1. סמכותו של כונס הנכסים הרשמי (או במקרה דנן, הנאמן) לקיים מחקר מקיף בנוגע לנכסיו של החייב, מעוגנת בראש ובראשונה בס' 18ג' לפקודה, אשר קובע כי הכונס הרשמי רשאי לדרוש כל מידע או מסמך הנוגעים לעניניו של החייב, מכל אדם שיש יסוד סביר להניח כי המידע או המסמך מצויים ברשותו או בידיעתו. משמע, הסמכות משתרעת גם על מידע ומסמכים המצויים ברשותם של צדדים שלישיים ולא רק אלה שבידי החייב עצמו.
  2. לצד החובה לקיים חקירה מקפת אודות נכסיו של החייב ולשם הגשמתה של חובה זו, הקנה המחוקק אמצעים וכלים מרחיקי לכת שיסייעו לקיים חקירה יעילה, ויאפשרו לבעל התפקיד לגשר על הנחיתות האינפורמטיבית בה הוא מצוי מטבע הדברים ביחס לחייב בכלל, ולכזה שאיננו משתף עימו פעולה בפרט. כך, בין השאר, לבית המשפט נתונה הסמכות, לפי ס' 57 לפקודה, להורות בנסיבות מסויימות על מעצרו של חייב, ועל תפיסת פנקסים, ניירות, כסף ונכסים שברשותו ועל החזקתם עד החלטה אחרת, לרבות כאשר יש יסוד סביר להניח שהחייב עומד להעביר נכסים שלו ממקומם כדי למנוע או לעכב את הכונס הרשמי או נאמן מלתפוס אותם, או שיש יסוד סביר להניח שהוא הסתיר או עומד להסתיר או להשמיד נכסים שלו, או פנקסים, מסמכים או כתבים העשויים להועיל לנושיו במהלך פשיטת הרגל.
  3. יתר על כן, לפי ס' 108 לפקודה, רשאי כל אדם, על פי הוראת בית המשפט, לתפוס מנכסי פושט רגל, כל נכס שבשמירתו או בהחזקתו של פושט הרגל או של אדם אחר, ולשם תפיסה כאמור רשאי הוא לפרוץ לכל בית, בנין או חדר של פושט הרגל, שהם אמורים להימצא שם, או לכל בנין שנכס מנכסיו אמור להימצא בהם; ואם שוכנע בית המשפט כי נכס כאמור מוסתר במקום שאינו שייך לחייב, קרי, במקום השייך לצד שלישי, רשאי הוא ליתן לכל שוטר או לפקיד בית המשפט צו לחפש בו. כלומר, ניתן לערוך חיפוש אף במקום מגוריו של צד שלישי אם יש ראיות על כך שהצד השלישי מסתיר שם נכסים של החייב.
  4. אופן ביצוע החיפוש מוסדר בס' 198 לפקודה, הקובע כי צו חיפוש שנתן בית המשפט לגילוי נכס של חייב יבוצע בדרך שנקבעה, או בדרך שמבצעים צו חיפוש לפי פקודת החיפוש.
  5. בכל הנוגע לחדירה לחומר מחשב, קובע ס' 23 א' לפקודת החיפוש כי חדירה לחומר מחשב וכן הפקת פלט תוך חדירה כאמור, יראו אותן כחיפוש וייעשו על-ידי בעל תפקיד המיומן לביצוע פעולות כאמור. כמו כן, חדירה כזו לא תיעשה אלא על-פי צו של שופט לפי סעיף 23 לפקודת החיפוש, המציין במפורש את ההיתר לחדור לחומר מחשב או להפיק פלט, לפי הענין, והמפרט את מטרות החיפוש ותנאיו שייקבעו באופן שלא יפגעו בפרטיותו של אדם מעבר לנדרש.
  6. אין חולק על החשיבות הרבה שיש למתן כלים אפקטיביים אשר יאפשרו לבעל תפקיד בהליכי חדלות פירעון לקיים חקירה מקיפה בדבר מצבו הכלכלי של החייב. עמד על כך בית המשפט ברע"א 129/17 עו"ד אלון ריחני, נאמן על נכסי החייב נ' צבי סטריקובסקי (פורסם בנבו, 07.04.2017):‏

"חשיבות זו נובעת מכך שבעל התפקיד מצוי בפער מידע מובנה, עליו לדאוג לשיקום החייב מזה ולמיצוי זכויותיהם של הנושים מזה; מבלעדי מידע מדויק על דבר מצבו הכלכלי של החייב ויכולתו לפרוע את חובותיו, לא יוכל למלא את תפקידו נאמנה. אשר על כן פורשה הסמכות באופן נרחב, כך שמכוחה ניתן לפנות למגוון רחב של גורמים הקשורים לחייב או לחברה (ראו: רע"א 2438/16 רבוע כחול נדל"ן בע"מ נ' טרבלסי, [פורסם בנבו] פסקה 18 (3.6.2016); ע"א 1211/96 עו"ד כהן, מפרק אדאקום טכנולוגיות בע"מ (בכינוס נכסים ובפירוק) נ' נשיונל קונסלטנטס (נטקונסלט) בע"מ, פ"ד נב(1) 481 (1998) (להלן: עניין אדאקום); בש"א (מחוזי ת"א) 17287/07 עו"ד חג'בי נ' אגודת ש"י מידידי ויז'ניץ מחו"ל [פורסם בנבו] (15.1.2009))." (בפסקה 22) (להלן: "סטריקובסקי").

  1. עינינו הרואות: הסמכות הנתונה לבית המשפט ליתן צווי חיפוש, תפיסה וחדירה לחומר מחשב בנוגע לחייבים או מי שמחזיקים בנכסים שלהם, היא סמכות רחבה ביותר. ברם, כגודל ורוחב הסמכות כך גם מידת הזהירות המתבקשת בעת עשיית השימוש בה, במיוחד כאשר הבקשה מוגשת במעמד צד אחד ומבלי שנשמע קולם של החייב והצדדים השלישיים שהצו מכוון כלפיהם. ברוח זו נפסק כי:

" ... בהיות הסמכות רחבה ואוצרת בחובה כוח רב, מוטל על בית-המשפט לבחון בכל מקרה ומקרה לגופו אם הפעלת הכוח הזה מוצדקת בנסיבות העניין. זאת יעשה בית-המשפט תוך איזון האינטרסים המשמשים בזירה, בכל מקרה לגופו. מחד גיסא, ישקול הוא את האינטרסים של המפרק ואת סבירות דרישותיו לצורך מילוי תפקידו, מאידך גיסא, ישקול הוא את האינטרסים של הנחקר שלא להיות נתון לחקירה בלתי סבירה, בלתי נחוצה או ללחץ-יתר ולהכבדה בלתי ראויה. " (ע"א 1211/96 עו"ד יורם ל. כהן מפרק אדאקום טכנולוגיות בע"מ נ' נשיונל קונסלטנטס (נטקונסלט) בע"מ פ"ד נב(1) 481, 494 (1998)‏‏.

  1. על כן, רק כאשר הראיות לכאורה שמוצגות בנוגע לחייב ולצדדים השלישיים הן ראיות כבדות משקל, המצביעות על חשש אמיתי ומבוסס כי החייב אכן מסתיר רכוש או מידע מבעל התפקיד או מבריח רכוש, ושהוא עושה כן באמצעות שותפים לדבר עבירה, רק אז יהיה מקום לשקול מתן צווים מרחיקי לכת כגון אלה, ובלבד שלא קיימת דרך פוגענית פחות להשגת הרכוש או המידע. גם אז, לאחר שהנאמן הניח תשתית ראייתית של ממש ועמד ברף הראייתי הנדרש, עדיין שומה על בית המשפט לוודא שהצווים המבוקשים הם מידתיים ואינם פוגעים בפרטיותם של החייב והצדדים השלישיים יתר על המידה. וכפי שנפסק בענין סטריקובסקי:

"אמת, כאשר חייב נכנס להליך של פשיטת רגל עליו לחשוף את עצמו לפני הכונס, ופרטיותו נפגעת מיניה וביה; אולם גם במסגרת זו יש לשמור על מידתיות הפגיעה בפרטיות. גם אדם שנקלע לחובות ומצוי בפשיטת רגל, זכאי למרחב אישי מסוים שאין לאיש זולתו רשות לחדור אליו."  (בפסקה 24).

  1. בכל הנוגע לראיות לכאורה בענין הסתרת נכסים והברחתם באמצעות החייב ומקורביו, הרי שהנאמן הרים את הנטל הראייתי הגבוה המוטל עליו, והצביע על שורה ארוכה של אינדיקציות להתנהגות כאמור מצד החייב ומקורביו, לרבות הודאות שלהם עצמם במסגרת חקירות שערך להם הנאמן, וכן באמצעות שורה ארוכה של מסמכים ופריטי מידע. כך גם ברור כי לא ניתן בדרך סבירה אחרת להתחקות אחר המידע הדרוש לנאמן, בהעדר שיתוף פעולה של ממש מצד החייב ועושי דברו.
  2. בכל הנוגע לדרישה שהצווים המבוקשים יהיו מידתיים, הנאמן הגביל את עצמו מראש, במסגרת צו החדירה המתמשך לכתובות הדואר האלקטרוני של החייב ושל פלמוני ופלונית, לחיפוש אחר מסמכים הכוללים מילות חיפוש מסויימות, כמפורט בבקשה. המילים שנבחרו בקפידה הן מילים שקשורות אך ורק לעסקיו האפשריים של החייב (כגון פרוייקט, מניות, הון נפרע, הלוואות, אחזקות, כספים וכו'), ולא לעניינים שיפה להם הצנעה, או שאין להם כל רלבנטיות להליך פשיטת הרגל של החייב. משמע, תודות למיקוד החיפוש בדרך שכזו, ב"רשת החיפוש" שיפרוש הנאמן ייתפסו אך ורק מסמכים ומידע שיש להם קשר אפשרי לפעילות עסקית של החייב ואשר עשויים לסייע בידי הנאמן במלאכת ההתחקות אחר מסת נכסיו וזכויותיו ברחבי העולם. שיטת חיפוש מעין זו אושרה גם בהחלטה מיום 9.2.2019 בתיק פש"ר (באר שבע) 34017-10-17 רייטמן נ' הכונס הרשמי. בענין סטריקובסקי נקבע בהקשר זה כי בנסיבות מסויימות יהיה מוצדק לערוך חיפוש בדרך שכזו, בהתקיים תשתית ראייתית חזקה בנוגע להעלמת הכנסות על ידי החייב (בפסקה 29). תשתית שכזו אכן קיימת במקרה דנן, בהקשר של הסתרת נכסים.
  3. נזכיר ונדגיש כי סמכותו של הנאמן היא "לדרוש כל מידע או מסמך הנוגעים לעניניו של החייב". זהו איפוא "כוכב הצפון" שיעמוד לנגד עיני הנאמן, ובאספקלריה זו בלבד הוא יהיה רשאי לעיין בחומרים שיתפוס. כל מידע או מסמך שאיננו נוגע לענייניו העסקיים והרכושיים של החייב - וסביר מאוד כי מידע ומסמכים שאינם קשורים לעסקי החייב ונכסיו יימצאו בתיבות הדואר של פלונית ופלמוני, ואפילו בתיבת הדואר של החייב עצמו - אסור בעיון ויהיה מקום למחקו מהמדיה שבידי הנאמן.
  4. כמו כן, הנאמן התחייב שלא יעיין בחומר שייתפס ויועתק מכתובות הדואר האלקטרוני של פלמוני ופלונית, אלא לאחר שיקבל אישור נפרד לכך, לאחר שתינתן לשניים האפשרות להתנגד לעיון כזה, מה שיצמצם עד למינימום את הפגיעה שתיגרם להם מחמת העובדה שמדובר בבקשה שהוגשה במעמד צד אחד.
  5. אכן, בעת שנחקקה הפקודה, מן הסתם המחוקק לא נתן דעתו על כך שמסמכים יאוחסנו במדיה דיגיטלית, דוגמת קבצי מחשב, טלפון נייד ושירותי ענן (צד שלישי המארח את המידע על גבי שרתי אינטרנט מרוחקים). כפי שציין בית המשפט בעע"מ 3782/12 מפקד מחוז תל אביב-יפו במשטרת ישראל נ' איגוד האינטרנט הישראלי (פורסם בנבו, 24.3.2013): 

"עולם המשפט אינו ערוך עדיין... במיטבוֹ, לקדם את פני האינטרנט, כך גם עולם הלשון. המונחים המשמשים אותנו במרחב הוירטואלי הריהם שאוּלים מן העולם המוחשי. באינטרנט משמש אותנו 'שולחן עבודה'; המשתמש 'גוזר' ו'מעתיק', 'מדביק' ו'מוחק', 'כותב' 'פתקים', 'מאחסן' ב'תיקיות', 'שולח' ל'סל המיחזור' ומקבל ל'תיבת הדואר' 'מסמכים' ו'דואר זבל'" (בפסקה 35).

ברם, ברור כי הדרך המקובלת כיום לאחסון מסמכים אינה מוגבלת אך ורק למסמכים פיזיים, כגון דפים וקלסרים, אלא במקרים רבים ואולי אף בדרך כלל, המידע מאוחסן במדיה דיגיטלית, כגון, בשרתי מחשב, בטלפונים ניידים ובשירותי ענן. על כן, חיפוש שיוגבל מראש רק למימד הפיזי (קלסרים ודפים) עלול להחמיץ את העיקר. המקרה שבפנינו יוכיח, שכן החייב נוהג להעביר הודעות והוראות גם באמצעות שימוש בתוכנת הווטסאפ ובמסרוני דואר אלקטרוני. יתר על כן, בנו פלמוני והעוזרת האישית פלונית, נוהגים אף הם בדרך דומה כאשר הם פועלים על פי הוראות החייב ומעבירים מסרים והודעות לצדדים נוספים, והכל מטעמו של החייב. ברור גם כי עולם המשפט איננו קופא על שמריו, ויש להתאימו למציאות הטכנולוגית המשתנה חדשות לבקרים, גם כאשר הטרמינולוגיה שבדברי החקיקה היא לעתים רבות ארכאית ומיושנת. וכפי שנפסק בע"א 10280/01 פלונית נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד נט(5) 64, 77 (2005)‏‏: "הלכה הנוהגת עמנו שנים הרבה היא שדבר חקיקה אינו קופא על שמריו. הוא משול ליצור חי, הפושט צורה ולובש צורה פרשנית על רקע האופן שבו משתקפת תכליתו בראי העתים המשתנות ...".

  1. אשר על כן, ניתן צו כמבוקש על ידי הנאמן, בכפוף להתחייבויות שהנאמן נטל על עצמו ואשר פורטו לעיל. ניתן להמציא פסיקתה לחתימתי.
  2. המזכירות תשלח ההחלטה לנאמן ולכונס הרשמי, ולהם בלבד.
  3. החלטה זו אסורה בפרסום עד לאחר ביצוע הצו.

 

 

ניתנה היום, ג' סיוון תש"פ, 26 מאי 2020, בהעדר הצדדים.

    

 

 

 

החלטה

 

נוסח החלטה זה מותר בפרסום, לאחר שהושמטו ממנו שמותיהם של החייב ומקורביו.

 

 

ניתנה היום, טז' סיוון תש"פ, 8 ביוני 2020, בהעדר הצדדים.

 

 


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ