ו"ע
ועדת ערר מרכז-לוד לפי חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), תשכ"ג-1963
|
65966-03-15
11/12/2015
|
בפני השופט:
בנימין ארנון
|
- נגד - |
המבקש:
עו"ד גלעד ברון
|
המשיבים:
1. א.ר לוגיסטיק נדל"ן בע"מ 2. אורנה כהן 3. מנהל מיסוי מקרקעין מרכז
עו"ד שי עינת עו"ד שירה ויזל-גלצור מפרקליטות מחוז תל-אביב (אזרחי)
|
החלטה |
מונחת לפניי בקשתו של עו"ד גלעד ברון לעיין בתיק בית המשפט בערר דנן [ו"ע/65966-03-15]. המבקש מבסס בקשתו על הוראותיה של תקנה 4 בתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), תשס"ג – 2003.
- רקע עובדתי
- המבקש הינו עו"ד אשר טיפל בהשגה העומדת בבסיס הערר דנן – נושא בקשה זו.
- בחודש דצמבר 2014 הגיש המבקש תביעה כנגד העוררים בבית המשפט השלום בתל-אביב (תא"ק 35424-12-14).
- ביום 31.3.15 הגישו העוררים ערר על החלטת המשיב בהשגה (ו"ע/65966-03-15; להלן: "התיק").
- ביום 12.10.15 ניתן פסק דין בתיק.
- ביום 12.11.15 הגיש המבקש בקשה לעיין בתיק. המשיב 3 הגיב לבקשה והביע התנגדותו לה. עו"ד גלעד ברון השיב לתגובה זו. יוער כי המשיבים 2-1 לא הגיבו כלל לבקשה על אף שבהחלטת מותב זה מיום 16.11.15 נקצבו להם 15 ימים לשם הגשת תגובתם לבקשה.
- תמצית טענות הצדדים
- המבקש טוען כי יש לאפשר לו לעיין בתיק מכוח תקנה 4 בתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), תשס"ג – 2003 (להלן: "תקנות העיון").
- לטענת המבקש, עיון בתיק יסייע בליבון מחלוקות עובדתיות אשר התגלו בין הצדדים במסגרת ההליך המתנהל ביניהם בבית המשפט השלום בתל-אביב.
- המבקש מדגיש כי הוא מעורה במסגרת העובדתית נוכח טיפולו בהשגה – נושא ערר זה.
- המבקש מפנה לע"מ (חיפה) 10529-03-09 גבאי נ' פקיד שומה עכו/חיפה (פורסם בנבו, 9.7.2014) אשר בגדרו התיר בית המשפט עיון חלקי בתיק בית משפט, תוך התחשבות בחובת הסודיות הקבועה בפקודת מס הכנסה (נוסח חדש).
- לטענת המשיב 3, סעיף 105 בחוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), התשכ"ג-1963 (להלן: "חוק מיסוי מקרקעין") מטיל חובת סודיות על המשיב 3, ויוצר חיסיון גורף – שאינו מאפשר להיענות לבקשה דנן [בש"א (חיפה) 3273/04 אמין נ' אבו-נוארה (פורסם בנבו, 20.2.2004].
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת