החלטה בבקשה לפסילת מותב על ידי מערער שהושת עליו כפל מס תשומות בשל הכרעות שנקבעו בהליך קודם בעניינו של מפיץ החשבוניות

בפני בקשה לפסילת מותב.

עניינו של ערעור זה בהחלטת המשיב להשית על המערער, בין היתר, כפל מס תשומות בגין ניכוי שלא כדין של מס התשומות הכלול ב- 57 חשבוניות שהוציא למערער מר עופר אביבי (להלן: "אביבי").

הבקשה לפסילת מותב מבוססת על פסק דין קודם שניתן על ידי מותב זה בעניינו של אביבי שהוציא למערער את החשבוניות מושא הערעור.

בקשת המערער לפסלות המותב מבוססת על שני נימוקים: האחד, קיומו של חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט בשל דעה קדומה בעקבות פסק הדין שניתן בעניינו של אביבי. השני, החשש לפגיעה במראית פני הצדק.

המשיב מתנגד לבקשה ומבקש מבית המשפט לדחותה. כמו כן, מבקש המשיב כי בית המשפט יורה על קיום דיוני ההוכחות במועדם (הקבועים לתאריכים קרובים, 7.3.2018 ו- 11.3.2018).

לאחר ששקלתי את הבקשה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות. נימוקיי יפורטו להלן.

רקע עובדתי

1. בתאריך 11.6.2017 הגיש המערער הודעת ערעור על החלטת המשיב להטיל עליו כפל מס לפי סעיף 50(א1) לחוק מס ערך מוסף, זאת לאחר שהמשיב מצא לטענתו כי המערער ניכה ביודעין מס תשומות על פי 57 חשבוניות מס שהוצאו שלא כדין.

כפל המס עומד על סכום של 820,503 ש"ח.

2. את חשבוניות המס קיבל המערער מאביבי שפעל תחת שם העוסק "א.א. שירותים". המשיב השית על עופר אביבי כפל מס תשומות לפי סעיף 50(א) לחוק מע"מ לאחר שמצא כי אביבי הפיץ את חשבוניות המס מבלי שסיפק שירות בגינן. במקביל השית המשיב גם על המערער כפל מס בגין ניכוי מס התשומות שלא כדין על פי חשבוניות אלה. יצוין כי על המערער הוטל כפל מס תשומות בגין 57 חשבוניות מתוך 77 חשבוניות בגינן הוטל כפל מס עסקאות על אביבי.
3. אביבי ערער על החלטת המשיב במסגרת ע"מ 22990-04-16 עופר אביבי נ' מס ערך מוסף תל אביב 3; בתאריך 27.12.2017 ניתן פסק הדין בעניין אביבי על ידי מותב זה (להלן: "פסק הדין בעניין אביבי").
4. בפסק הדין בעניין אביבי נקבע כי "בנסיבות אלה, אין מנוס מן המסקנה כי החשבוניות שהוצאו על ידי המערער על שם א.א שירותים לברק, הוצאו על ידו שלא כדין" (פסקה 28 לפסק הדין בעניין אביבי) וכן נקבע כי "כפועל יוצא מהאמור לעיל, יש לקבל את עמדת המשיב לפיה, החשבוניות שהוציא המערער לברק, על שם א.א שירותים, הן חשבוניות שהוצאו שלא כדין שכן לא עמדה בבסיסן עסקה אמיתית" (פסקה 39 לפסק הדין בעניין אביבי).
5. המערער טוען כי קביעות אלה יקשו על מותב זה לבחון את ראיותיו בהגינות המתבקשת, מה משעורר את החשש למשוא פנים במשפט ולכן על המותב לפסול עצמו מלשבת בדין.

דיון והכרעה

כללי

6. סעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 קובע כי "שופט לא ישב בדין אם מצא, מיזמתו או לבקשת בעל דין, כי קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט".