1. הבקשה לזימון עדים הוגשה לי ביום 14/2/05 על ידי ב"כ המשיבה ובאותו היום הוריתי, כי יש לקבל תגובת ב"כ המשיב אך
הארתי והערתי, כי בש"א 154880/05 עניינה בקשה של המשיבות ובש"א 173040/04 ניתנה בה החלטה, ולפיכך לא ברור מדוע זומנו העדים במסגרת בקשות אלו.
המשיבות גם הן בתגובתן (שהוגשה ביום 15/2/05), טענו כי לא ברור, כיצד בקשה לזימון עדים, מתיישבת עם הבקשה שלהן (בש"א 154880/05).
המבקשת בתגובתה שהתקבלה היום (היה צריך להיות - תשובתה), התעלמה מהערתי וחזרה על טיעוניה, תוך התייחסות להחלטתי מיום 14/2/05 ורק הסבירה מדוע יש צורך בשמיעת אותם העדים, מבלי להתייחס לשאלה כיצד עדים אלו קשורים לשתי הבקשות שצוינו על ידה בבקשתה להזמנת עדים.
2.
ככל שהבנתי משגת, מבקשת המבקשת לזמן את העדים לצורך טענותיה בבש"א 154478/05 ולא בבש"אות המצוינות על ידה.
- עם כל הכבוד, הציטוט המצוטט ע"י ב"כ המבקשת בסעיף 4 לתגובה, לא רק שלא מצאתיו בספרו של כבוד השופט גורן (מהדורה שביעית) בע"מ 292 (שם עוסק השופט גורן בסוגית טעות מהותית לעומת טעות סופר),
אלא שלכל היותר, אמירה זו מתייחסת להזמנת עד במהלך שמיעת הראיות בתיק ולא במסגרת הליך של דיון בסעד זמני ובפרט לא בהליך של צו מניעה זמני.
4. המקום הנכון, בו התייחס כב' השופט גורן, להלכה הרווחת בענייננו -
כאשר דנים אנו בשלב של דיון בסעד זמני - ניתן למצוא בעמוד 361 - 362, שם מופנה הקורא לתקנה 245 לתקנות סדר הדין האזרחי, ותוך ציטוט
מלא של הדברים ניתן לראות כי לדברי כבוד השופט גורן:
"הוראות תקנה 245 ש
אין מזמינים עדים לדיון בבקשה אלא
מטעמים מיוחדים שירשמו, מתווספת אל סעיף 1(ב) לפקודת הראיות (נוסח חדש) תשל"א-1971, המסמיך את בית המשפט "לסרב ולהוציא הזמנה לעדים אם אין צורך בכך." (ההדגשות שלי - י.ש.)
הקורא בספרו של כב' השופט גורן, מופנה שם לפס"ד
בר"ע 59/73 לוי נ' מיכלין, פ"ד כז' (1) 828, 823 ו'.
5.
הכלל הוא כי אין להזמין עדים בשלב של דיון בצו מניעה זמני, ורק חריג הוא כשבית המשפט מתיר השמעת עדים בשלב הדיון בסעד זמני, ובייחוד בבקשה לצו מניעה זמני, ועם "
כל הכבוד", זכות זו איננה זכות "
בסיסית" בשלב זה של הדיון, אלא זכות חריגה. כב' הנשיא אפרים לירון, כשהתייחס לסוגיה זו בבש"א (ב"ש)5320/99 בובליל נ' יניב (פורסם בפדאור 379(4)00), חוזר על הלכה זו וקובע שבוודאי שאין להתיר השמעת עדים כדי לדלות ראיות (
EVIDENCE FISHING), שמטרתן לבסס את העובדות, ש
היו צריכות להיות מבוססות בלאו הכי, כבר בעת הגשת הבקשה לסעד זמני.
6. יש לחזור, להדגיש ולזכור, כי המבקשת הגישה בקשה לסעד זמני חדש מטעמה וכל שביקשה בבש"א 154478/05 היתה בקשה ל"
עיין מחדש" בהחלטתי מיום 7/12/04 ולבטלה, וכמו כן ביקש להורות "על פינוי הנכס ועל חידוש מלא של ההליכים בהוצל"פ.
לא ברור אם הסעד החדש המבוקש הינו סעד של צו עיקרי שכן כידוע, סעד של "פינוי המושכר" הינו סעד שיש לתתו במסגרת הסעד הסופי.
7.
כך או כך, מבלי לגרוע מהערותי והארותי שחלקן פורטו לעיל, ומתוך הנחה שכוונת המבקשת לבש"א 154478/05, וככל שבקשה זו הינה בקשה לסעד זמני, ובכדי ליתן למבקשת את יומה, השתכנעתי כי יש לאפשר למבקשת לזמן את יוסף ועקנין כעד.
העדים משה גרוס ומר דוד שרביט הינם, גם לפי הבקשה, בעלי מניות בחברה בשם
ש.מ. אירועים בע"מ, שאיננה משיבה
כלל בבקשות!
8. גם הבקשה להמצאת מסמכים איננה ברורה ולא ברור למי היא מופנית,ה האם היא מופנית למבקשת 2 או לש.מ. אירועים בע"מ, שאיננה המשיבה בבקשה, ובכל מקרה היא אינה יכולה להיות מופנית לעדים.
9. ככל שיבקש ב"כ המבקשות להשמיע עדים נוספים במהלך הדיון, בקשתו תידון לאחר שמיעת העדים האחרים, ואם ימצא על ידי כי יש מקום לכך, אשקול הזמנת עדים נוספים.
10. לאור כל האמור, אני נעתר לבקשה ומורה לב"כ המשיבה לזמן מטעמו את העד ועקין,
עד לא יאוחר מאשר יום ה' 17.2.05 בשעה 14:00 במסירה אישית.
המזכירות תשלח העתק מהחלטה זו לצדדים.
ניתנה היום ו' ב אדר א, תשס"ה (15 בפברואר 2005) בהעדר הצדדים.
